טעמי המנהגים תרל״ב

טעם. כשמברכין ר"ח אב אומרים מנחם אב. שמנחם את הא"ב בשביל שכל הקינות הם באל"ף בי"ת וידוע שכל הבריאה נברא בא"ב וא"כ כאשר יהי' הגאולה יהי' הנחמה על הא"ב. רמתי' צופי':

קונטרס אחרון יהי' הנחמה על הא"ב. בין המצרים כבר כתבו הפוסקים שאסור לאכול פרי חדש וללבוש מלבושים מדשים כדי שלא יצטרך לומר עליהם שהחיינו. וכן ראוי לעשות באלו הימים לשמור עצמו מלאכול פרי חדש וגם בר"ח ובשבתות. ש"ע האריז"ל. ועי' ט"ז סימן תקנ"ח ס"ק י"ז. ועי' מ"א ס"ק מ"ב דאם חל י"ז בשבת דלכ"ע מותר לומר שהחיינו: חולה מותר אף בחול שהפירות פותחין לו תאותו. זכור לאברהם אות ט' בשם מהרי"ץ כ"י. ואמר בין המצרים יאכל פרי אחר חדש ויברך שהחיינו עליו ויכוין לפטור גם אותו פרי. יש מי שכתב דלאשה מעוברת יחנו פרי חדש ותאכל בלי שהחיינו כיון שהחיינו רשוח והכא יש לחוש שמא תתאוה ויגרום נזק לה ולולד. וכן קטן שיש לו ידיעה קצת אבל לא יכול להבחין בין ימים אלו לשאר ימות השנה ומתאוה לפר"ח שרי ליתן לו ויברך שהחיינו כדי שלא יטעה ולא יברך בשאר הימים. שם. ועי' ליקוטים סעי' קע"ו: