טעמי המנהגים ס״ב

טעם. שצריך לאחוז הציצית בשעת ק"ש ביד שמאל. כדי שיהיה כנגד לבו. רמז לדבר. והיו הדברים האלה על לבבכם והלב שבאדם הוא בצד שמאל. לבוש סימן כ"ד סעיף ב':

קונטרס אחרון ביד שמאל. בספר אשל אברהם סי' כ"ד כתב בשם ים של שלמה יבמות לאחוז הציצית בעת קריאת שמע סביב הקמיצה דשמאל. ויש סוד עמוק בזה ע"ש. ובספר אמרות טהורות כתב וז"ל ראיתי בספר אור עולם שנכון לאחוז הציצית בידיו עד אמירת וים סוף להם בקעת. מצד זכות דעב"י במצות ציצית לפניהם ולאחריהם עי"ז הי' קריעת ים סוף וכשאני זוכר אני אוחזם עד אמירת ועוזר דלים עפ"י הכוונה שכ' בשם האריז"ל כידוע: ובספר מדרש תלפיות אות כ' כתב בשם הרב הגדול המקובל האלהי כמהור"ר אברהם היכיני זצ"ל שיקח הציצית בידו וישים אותם נגד לבו ויעכבם שם עד שיאמר ותורתך ודברך ישים על לבו וינשק אותם משום דישי"ם בר"ת "יהי "שם' "ה' "מבורך שהוא השם הוי"ה הרמוז בכל ציצית. דשמונה חוטים שזורים הם י"ו. וחמשה קשרים כפולים הרי עשרה עולה כ"ו כשם הוי"ה. ועי' באה"ט סימן נ"ט סק"ג. מצוה. לאחוז הציצית ביד שמאל משעה שאומר והביאנו לשלום וכו' עד לעד קיימת אור הישר.