טעמי המנהגים תק״פ

1 טעם. שאומרים הלל בדילוג בחה"מ של פסח. מפני שבז' של פסח נטבעו המצריים אמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. וכיון שבז' אין גומרין אותו ע"כ גם בחה"מ אין גומרין אותו שלא יהא עדיף מיו"ט האחרון. ט"ז סי' ת"צ ס"ק ג':

2 קונטרס אחרון ע"כ גם בחוה"מ אין גומרין אותו. ובשם הגאון הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפאלי זצוק"ל וז"ל רבים וכן שלימים שאלו את פי והם תושבי ק"ק לובלין ע"פ כתב מ"ש במדרש הנעלם על פסוק שנים שנים באו אל נח אל התיבה. אילין אינון יומין דמשלימין בהון הלל הגדול ע"כ המדרש. והמדרש הזה נעלם מאוד. וכתבתי לע"ד החלושה והקלושה הלא כבר נתנו סי' להשלמת הלל שסימנו בבט"ח ר"ל ב' ימים של פסח. ב' ימים של שבועות. ט' ימים של סוכות. ח' ימים של חנוכה. ואמרי' בעלמא כל אלין רמזה לנו הקב"ה באורייתא והיכן רמיזא. ונראה שכאן הוא רמוז שני"ם שני"ם בא"ו א"ל נ"ח. ור"ל שני"ם שני"ם דכפל קרא רומז לב' ימים דפסח ולב' ימים דשבועות בא"ו מספרו ט' רומז לט' ימי הסוכות א"ל נ"ח מספרו ממש חנוכה באלו הימים משלימין הלל. וע"ל בהשמטה לסעי' שמ"א בד"ה ונוהגין: