2
קונטרס אחרון לומר בלשון ארמית. ובסידור רמ"ק כתב דלכך התחילו בלשון תרגום. לפי שתרגום הוא לשון ארמי מאותו רמאי המקטרג תמיד על ישראל. וע"כ אמרו שלא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי לפי שאין מלאכי השרת מכירין בו. הואיל והוא לשון מיוחד לארמי אובד אבי. ועכ"ז למען לא יקטרג בתפלותינו התקינו חכמים לתת לו חלק בהם הלא הוא התרגום שאומרים בקדיש ובקדושה דסדרא. כי יתפאר ויאמר חשוב אני בעיניהם. ועתה להיות שגרשנו אותו מבתנו כאשר צונו הוא ית' שאור לא ימצא בבתיכם. כי שאור ותמץ הם כנויים של השטן הוא יצה"ר. ואין ספק שהוא מקפיד על הדבר. לפיכך סדרו לנו ליתן לו חלק בראש מעין שעיר המשתלח. ומעין המשל שמשלו חכמים לכלב הצועק בבית המלך אומר המלך תזרקו לו עצם ולא יערבב הסעודה. כך אנו מתחילין בלשון ארמי זה כדי שלא יערבב שמחתנו:
