טעמי המנהגים תס״ז

1 טעם. שאין נופלין על פניהם בכל חודש ניסן. מפני שי"ב נשיאים הקריבו י"ב ימים וכל יום הקרבן הי' יו"ט שלו ואח"כ ע"פ ופסח וא"ח. א"כ יצא רוב החודש בקדושה לפיכך עושין כולו קודש. ב"י סי' תכ"ט:

2 קונטרס אחרון הי' יו"ט שלו. אין אומרים כל ימי ניסן צו"צ וצדוק הדין כי והוא רחום ותחנון וצ"צ וצדוק הדין לעולם שוין הם. מנהגים. וכן יה"ר שאחר קריאת התורה אין אומרים בניסן ולא כל יום שאין נופלין בו. וכשאין אומרים צדוק הדין אז א"א קדיש חוץ מע"ש אחר חצות שאז אומר צדוק הדין בהליכה וא"א קדיש. הגהות מנהגים. ולחכם בפניו ג"כ א"א רק בל"ג או ט"ו באב ובשבט. וימים שאחר ר"ח סיון לשבועות וכן בתשעה באב מותר לומר צדוק הדין על חכם בפניו אבל לא בר"ח חנוכה ופורים וחודש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד. עי' ט"ז או"ח סי' ת"כ ודרך החיים. ועי' באה"ט סי' שע"ו סק"ג בשם א"ח דאם נקבר בלילה אין אומרים לא צדוק הדין ולא קדיש בבה"ק:

3 עושין כולו קודש. בספר עולת החדש פי' החדש הזה לכ"ם ראש חדשים. ע"ד דאיתא בש"ע א"ח סי' רכ"ט שאין מתענין בכל חדש ניסן. וזה החדש הזה. דהיינו כל החדש. לכם ראש חדשים. היינו כל יום ויום דינו כמו ראש חודש דאיקרי מועד. ולכם יכונה בגמרא לאכילה כפלוגתת ר"א ור"י בביצה ח"א חציו לה' וחציו לכם וח"א או כולו לה' או כולו לכם וע"ל בהשמטה לסעי' תשפ"א: