טעמי המנהגים רל״ב

טעם. שקורין לתפלה שאחר חצות תפלת מנחה. מפני שבשעה עשירית מן היום שנברא בו אדם הראשון חטא וזה לרוח היום ומתרגמינ' למנח יומא. אבודרהם: ועי' ליקוטים סעי' קי"ז. קי"ח. קי"ט:

קונטרס אחרון למנח יומא. בספר אזור אליהו חיי כתב על פסוק ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה. שמעתי בשם צדיק אחד דמה שאמר אליעזר ברוך ד' אלקי אדני אברהם התפלל בזה תפלת מנחה ואז הי' זמן מנחה שתיקן יצחק. לכך יש לומר דהשתחואה היתה בשביל תפלת מנחה שחייב לכרוע ע"ש: