מפרשים:
1 טעם. שמברכין ענ"י אחר הנטילה אע"ג דכל המצות מברכין עליהם קודם לעשייתן. שאני הכא שפעמים שאין ידיו נקיות ואינו יכול לברך קודם הלכך תקנו שלעולם יברך אח"כ. טור סי' קנ"ח. ועוד כיון דמברך קודם הניגוב הוי שפיר קודם לעשייתן כדאמר ר' אבהו כל האוכל בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא סוטה דף ד' ע"ב. ובשעת שנוטל ידיו יאמר. רבון כל העולמים מלא ידי מברכותיך ומברכותיך יברך בית עבדך לעולם ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך. כי בשעת המעשה התפלה נשמעת. ופעם אחת מצאו ר"ש בן יוחאי לר' אליעזר שהי' נוטל ידיו בשופע והתפלל עליו ואמר רבון כל העולמים מלא ידיו מברכותיך ומן היום ההוא נתעשר. מעבר יבק שפתי רננות פרק י"ט: