טעמי המנהגים קנ״ב

1 טעם. המנהג הפשוט שאפילו כהן ע"ה קודם לקרות התורה לפני חכם וגדול ישראל ואפי' אם הכהן רוצה למחול על כבודו ולחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו אינו רשאי לעשות כן. משום דלא ליתא לאנצויי ולמימר כל אחד אנא נמי קרינא ברישא. מס' גיטין דף נ"ט ע"ב:

2 קונטרס אחרון קרינא ברישא. ועיין פמ"ג סי' קל"ה סק"ז דמי שביטל מ"ע זו דוקדשתו במזיד. וקרא ישראל במקום שיש כהן לוקה מכות מרדות. ועי' מ"א שם וז"ל דאם המנהג לקנות במעות מי שקרא ראשון בהתחלת התורה בבראשית אם קונה ישראל מוחל הכהן על כבודו ויוצא מביהכ"כ ופעם א' לא רצה לצאת הכהן מביהכ"נ. ומותר לכפותו ע"י השלטון לצאת מביהכ"נ כדי שלא יתבטל המנהג וכבוד התורה ע"כ. ובשם כנה"ג כ' דאפי' לא יצא יקרא הישראל ע"ש. ואין להתקוטט בעבור שום מצוה שהרי הצנועים מושכין ידיהם מלחם הפנים. מ"א סי' נ"ג ס"ק כ"ו:

3 אלא אפי' בב' וה'. עי' בהגהות רב"פ על הש"ע סימן קכ"ח ס"ק ל"ט על הט"ז שכ' דאם הכהן מוחל לא' מותר לקרותו במקומו כי זה כבודו שבידו לחלק הקריאה ראשונה למי שירצה ואומר זה נקרא ראשון תחתי. משא"כ כשאומר הכהן שביד הממונה יהיה רשות לקרות למי שירצה אז אינו יכול למחול. ועל מה שכתב במ"א סי' קל"ה סק"ו דאם הכהן קורא את שמע או עוסק בברכות של ק"ש אין לקרותו. עי' שערי אפרים שער א' ס"ג שכתב שאם קראוהו שיעלה ויברך רק שלא יקרא בתורה אם הקורא רק ישתוק לגמרי ויטה אזניו לשמוע מפי הקורא ואין הפרש בין כהן ללוי וישראל בדין זה ע"ש: אם קראו לכהן או ללוי ואינם שם לא יקראו לאחר בשמו שלא יאמרו על הראשון שהוא פגום. אלא יאמר להאחר עלה אתה. ומותר לקרות בנו תחתיו. אבל אביו אסור עיין מ"א סי' קל"ה ס"ק י"ח. וכן אם הכהן או הלוי עומדים בתפלה יכולין לקרוא לאחר בשמו. שם ס"ק י"ז. וכן אם קראו לא' מהם לאחרון או למפטיר בשבת ויו"ט יכולין לקרוא לאחר בשם. וכן אם קראו לישראל ואינו שם יכולין לקרוא לאחר בשם. כי בישראל לא שייך פגם. קיצור ש"ע סי' כ"ג אות י"א. אם אין לוי בביהכ"נ קורין להכהן שקרא ראשון במקום לוי ויברך פ"ב לפניה ולאחריה סי' קל"ה ובספר ארחות חיים שם אות ה' כתב בשם הרבה פוסקים כשאין לוי לא נכון שיצא הכהן מביהכ"נ כדי שלא יצטרך לברך ב' ברכות רק יכול לברך ב' ברכות גם במקום לוי: עיר וכן ביהכ"נ שכולה כהנים קורא כהן אחר כהן. ואם יש ישראל א' ביניהם אותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום. סי' קל"ה סעי' י"ב ואם יש ישראל א' או ב' ולוי א' או ב' והשאר כהנים קורא כהן לוי ישראל ואח"כ הכהנים. ואם יש לוי א' או ב' והשאר כהנים יקרא לוי תחלה ואח"כ כהן אחר כהן. ט"ז שם ס"ק י"א. ומ"א שם ס"ק כ' כתב בשם לבוש דאם יש שם ב' ישראלים וב' לוים יקרא כהן לוי ישראל. כהן לוי ישראל והשביעי יהי' כהן ע"ש. ועי' פמ"ג שם ס"ק י"א שכתב דגם הט"ז סובר דביש ב' לוים וב' ישראלים שיקרא כהן לוי ישראל כהן לוי ישראל והשביעי יהי' כהן ע"ש. דין זה יכול לבוא הרבה פעמים בשמחת תורה כשיש עולין הרבה וקורין הרבה פעמים: אין לטלטל ס"ת לקרות אלא לאדם חשוב או לחולה עי' מ"א שם ס"ק כ"ג. וגם אצל האבל מוטב להתפלל בלא קריאה כמבואר להדיא בש"ע סימן שד"מ סעיף י"ח:

4 שהוא לו בדרך קצרה. ובשו"ת חת"ס סימן קפ"ז כתב דימין עדיף מדרך קצרה.