טעמי המנהגים ק״נ

1 טעם. שקורין בתורה בשבתות ובב' וה'. כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה ע"כ תיקנו להם שיהיו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורא בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת. ב"ק דף פ"ב ע"א. כתוב בסדרי היום אם לא אמר בריך שמיה בשעת הוצאת ס"ת יאמר אותו כשפותחין לפני העם:

2 קונטרס אחרון בשבתות ובב' וה'. כשמוציאין הס"ת מחוייבים הכל לעמוד ויהיו עומדים עד שיגיענו למקומו או עד שיתכסה מעיניהם יש מחמירים שצריך לעמוד מיד ששומע קול הנושא ס"ת אע"פ שאין רואה אותו. ומטעם זה נהגו קצת לתלות פעמונים בכלי קודש שמעטרים בהם הס"ת שאז כששומעים קול הפעמונים יודעים כי הולך הוא עם הס"ת ועומדים מיד. שערי אפרים שער י' סעי' ג'. ונוהגים שכ"א מקרב עצמו קצת לראות הס"ת משום ברוב עם. וכל המתקרבים נושקים הס"ת בפה ואומרים ישקני מנשיקות כו' ואם אין יכול לנשק בפה ינשק ביד. ובסידורים מלגלג על נשיקת היד וליתא דכיון שניכר שעושה זה שמנשק בידו במקום שיגע בס"ת שפיר דמי לעשות כן שמראה כאלו ע"י הנגיעה בס"ת נדבק ביד רושם קדושה ולכך מנשק שם. וכן העולם נוהגין כשמשמשין ביד בתפילין משום היסח הדעת או כדי לתקן כשהזיזו ממקומם נושקים היד. וענין נשיקה הוא חיבור לטהרה ויש בזה משום חיבוב מצוה. שם סעי' ד':