טעמי המנהגים תתער״ד

טעם. שאין הרשעים זוכרים את שמם. כי הרשע אין לו נפש וכמו שרמוז בפסוק ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה הא למדת שהרשע אינו בעל נפש כי נשבית היא ממני ולזה אין הרשעים מכירים את שמם כי אינם בעל נפש בעלת השם. מאור ושמש פ' וילך:

קונטרס אחרון אין הרשעים מכירים את שמם. במס' חיבוט הקבר בעת שנפטר אדם מן העולם בא מה"מ וא"ל קום הגידה שמך. והטעם. דשואלו את שמו כתב בספר דעת חכמה ע"פ דאיתא בילקוט חדש ענין יהושע אות כ"ב וז"ל הרשע ע"י חטאו מאבד אות א' משמו מנלן מעפרון. מתחלה עפרון ומששקל ממון מאברהם נחסר ויקרא עפרן. וכן יהונדב משנתחבר לאבשלום והשיאו עצה רעה במעשה תמר נקרא יונדב ע"ש. ע"כ מנסהו בזה ושואל לו בשמו. ואם הוא רשע אינו יכול להגיד את שמו. ובזה יודע מה"מ שהוא רשע ומחייבו בדין: