טעמי המנהגים תתרנ״א

1 טעם. שאומרים קדיש בלשון ארמית. לפי שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא הי' מבינין כולם לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה הי' לשונם. כי לפי הטעם שלא יבינו המלאכים ויהי' מתקנאין בנו קשה שהרי יש כמה תפלות יפות שהם בלשון עברי. תוס' ברכות דף ג' ע"א בד"ה ועונין:

2 קונטרס אחרון ויהי' מתקנאין בנו. ז"ל הכלבו אות ז' מצינו באגדה לעתיד לבוא יהי' הצדיקים גדולים מן המלאכים ואנו מתפללין הקדיש שימהר הקץ שיתגדל השם ויתקדש. ואם נאמר אותו בלשון הקודש שיבנוהו המלאכים אפשר שיקטריגו כי ידעו כי ידל כבודם ויגדל כבוד הצדיקים עליהם. וכן הדין נותן כי המלאכים אין טבעם לעשות רק טוב וכיון שכן אין להחזיק להם טובה אם לא יחטיאו. אבל הצדיקים המתגברים על יצרם נראה שעתידים לקבל שכר טוב מהם ע"ש. ובס' אור צדיקים כ' יש מלאכים שחטאו ואינן יכולין לעלות אם לא מכח תענית בני אדם: ובספר קדושת לוי וירא פי' והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו. כי הכלל הוא כמבואר שבעה"ב לא יהי' מתנהג בפני האורח יותר מגדול' האורח כדי שהאורח לא יקנא את בעה"ב. והנה צדיק נקרא מהלך שהולך תמיד ממדריגה למעלה למעלה. ומלאך נקרא עומד וכאן רצה אברהם שלא יקנאו בו המלאכים התלבש עצמו בבחינת מלאך להיות עומד. וזהו והוא עומד עליהם: ובספר שפתי צדיקים וירא פי' בשם הרב הצדיק הקדוש בעהמ"ח ספר הנ"ל עפ"י דאי' במדרש שלא רצו לאכול שהוצרכו לומר שירה עד שאברהם נכנס תחתם במקומם לומר בעדם שירה ואז אכלו. וז"פ והוא עומד עליהם. פי' במקומם לומר שירה בעדם. כי המלאכים נקראים עומדים כאמור ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. והצדיקים נקראים הולכים מדרגא לדרגא. לזה כשהוא נכנס במקומם לפי השעה נקרא אברהם עומד. וז"פ והוא עומד עליהם תחתם במקומם ומדריגתם ולכן ויאכלו: וראיתי בכתבי הגאון הקדוש המפורסים מהר"ש מבעלז זצוק"ל בחקותי ששמע מהרב הצדיק הקדוש מלובלין זללה"ה שפי' הפסוק ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. שהמלאך נקרא עומד. וזה ונתתי לך כו' כלומר שאתה תהי' הולך ביניהם. ועי' בני יששכר כסלו: ובספר דודאים בשדה לך כתב בשם ספר אור ישראל שהקשה על מה דאי' בכתבי האריז"ל ראי' שהאדם חשוב יותר מהמלאכים דכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך כו' ובודאי הנשמר גדול מהשומר. והלא כתיב ה' ישמרך מכל רע נמצא הש"י בעצמו הוא השומר וסיים שם דבר זה לא ניתן לכתוב רק למסור בע"פ ע"ש. ולי נראה כי שם כתיב שהשי"ת יצוה למלאכיו לשמרך. וזה ראי' שהאדם חשוב יותר. אבל השי"ת שומר את האדם מעצמו בלי צווי כי הוא אחד יחיד ומיוחד.

3 השמטה: ובפ' שופטים פי' הפסוק במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך. עפ"י מה שמצינו דהמלאך נקרא עומד. והטעם הוא. מחמת שנאצל ונברא לעשות הרצון העליון ואין שייך בו שום השתנות כמו האדם שיש בו טוב ורע. ולכך נקרא האדם בשם הולך מחמת שיש בו טוב ורע. ולכך כשגובר הצד הטוב הולך ממדריגה למדריגה. אבל המלאך הוא עומד מחמת שנאצל כך לעשות הרצון העליון. ואין שייך אצלו צד עלייה על ידי מעשיו. ויש מלאכים קדושים שהעלייה שלהם הוא ע"י שמבקשים רחמים ורצון מאת המלך העליון על בניו ובזה הם מתעלים: וזה הפי' במה יזכה נער את ארחו. היינו המלאך הגדול שנקרא בספרים בשם נער מה הוא עלייה שלו. לשמור כדבריך. היינו שהוא מבקש רחמים ורצון על ישראל ושומר אותן. וזה לשמור שהוא שומר את ישראל שהם כדבריך כמבואר בספרים מה הקב"ה פוקד עקרות אף הצדיק כן. שהצדיק הוא דוגמת המלך העליון: