טעמי המנהגים תתרמ״ט

עוד טעם. משום שבעניית אמן בכל כחו ממשיך כח הטהרה ומצננים גיהנם שעה וחצי שעה ומכריח כח הטומאה שלא ישלוט באביו או באמו באותו זמן אלא אדרבא מביאין אותו לגן עדן. סדה"י:

קונטרס אחרון ועי' נקה"כ שם. ובשו"ת פני יהושע מקראקא ח"א סי' ט' חשב מתחלה להביא ראי' דדין שמועה קרובה או רחוקה מונים מיום המיתה ולא מיום הקבורה. ושוב מסיק דאין ספק דמיום הקבורה מנינן. וכן הוא בהגהות וחדושים מהרב הה"ג מו"ה משה טייטלבוים זלה"ה סי' ת"ב בשם ספר תפארת למשה: