ספרי זוטא י״ח:כ׳

21 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

במדבר יח כ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר במדבר כו, נג "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ" הַכֹּל בְּמַשְׁמָע, לְוִיִּם כֹּהֲנִים וְיִשְׂרָאֵלִים גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּמַשְׁמָע, "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל", יָצְאוּ כֹּהֲנִים. להלן פסוק כג "וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה", יָצְאוּ לְוִיִּם. במדבר כו, נה "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבתָם יִנְחָלוּ", יָצְאוּ גֵּרִים וַעֲבָדִים. "אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו", יָצְאוּ נָשִׁים טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל", בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ. וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם, בַּבִּזָּה. אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ, עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל, וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן לְבָנָיו מַתָּנוֹת, וְלִבְנוֹ אֶחָד לֹא נָתַן מַתָּנָה, אָמַר לוֹ בְּנִי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ מַתָּנָה עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ויקרא ו, י "חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי" "אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן", אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ. "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךְ" עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נָתַתִּי לָהֶם לַכֹּהֲנִים, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּגְבוּלִים, מָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וְעוֹר הָעוֹלָה וּמוֹתַר הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת וּתְרוּמַת לַחְמֵי תּוֹדָה וּתְרוּמַת חָזֶה וְשׁוֹק וּזְרוֹע אֵיל נָזִיר וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבִּגְבוּלִין, תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה וּבִכּוּרִים וְרֵאשִׁית הַגֵּז וּמַתְּנוֹת בְּכוֹר אָדָם וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וּפֶטֶר חֲמוֹר וְהַחֲרָמִים וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה וְגֵזֶל הַגֵר, כָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו זִקַּת תְּרוּמָה. שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הָיְתָה לְאַהֲרֹן בְּיוֹם שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ בְּרִית בְּמַתָּנוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מְשַׁל הֶדְיוֹט לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי, לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בָּא קֹרַח כְּנֶגְדּוֹ וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָּם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת, נָתַן לוֹ שָּׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעֶרְכָּאִים וְכוּ' כְּדִלְעֵיל לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח. זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְקָרְבָּנוֹת מַקְרִיבִין, וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים וְכוֹ' כָּתוּב בַּפָּסוּק בראשית כח, יב וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו סא, ו "וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ". חֲבִיבִין הַכֹּהֲנִים, שֶׁהוּא מְכַנָּן אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא", בִּזְמַן שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצֵא מִפִּיו הֲרֵי הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה וְכִבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת קוֹנָהּ. חֲבִיבָה תּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁאַל אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קיט, סח "טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ", וְאוֹמֵר שם, קיז "סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה" וְגוֹ', שֶׁלֹּא אֶהֱיֶה לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ, שֶׁלֹּא אֶהֱיֶה לוֹמֵד וְאֵין יֵצֶר הָרַע מַנִיחַ לִי לִשְׁנוֹת, אוֹ שֶׁמָּא אֲטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר, וַאֲטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לָעוֹלָם הַבָּא, אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּנִי מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ לַהֲשִׁיבָן, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לְעֵינֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שם, מו "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ" וְאוֹמֵר "זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּשַׁלְוָה, תַּלְמוּד לוֹמַר שם "בְּבֵית מְגוּרָי", בִּמְעָרוֹת וּבִמְצוּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה", וְכֵן הוּא אוֹמֵר שם קיט, קט "נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי". אֲבָל מִשֶּׁלָּמַד תּוֹרָה וְנִתְרַגֵּל מַה הוּא אוֹמֵר שם, עב "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף", שֶׁזָּהָב וָכֶסֶף מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל תּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְלִי מַה יָקְרוּ" וְגוֹ', וְאוֹמֵר שמואל ב ז, יט "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי ה'", נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים הֵן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, כֶּתֶר כְּהֻנָּה זָכָה בּוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ, כֶּתֶר מַלְכוּת זָכָה בּוֹ דָּוִד וּנְטָלוֹ, הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר אִלּוּ הָיָה כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת מֻנָּחִין הָיִיתִי זוֹכֶה בָּהֶן וְנוֹטְלָן, הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן מֻנָּחִין וְזוֹכֶה בְּכֻלָּן. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בּוֹ מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן מֻנָּחִין וְלֹא זָכָה בְּאַחַת מֵהֶן. וְאִם תֹּאמַר מִי גָּדוֹל מִשְּׁנֵיהֶן, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, מִי גָּדוֹל הַמַּמְלִיךְ אוֹ הַמּוֹלֵךְ, הָעוֹשֶׂה שָׂרִים אוֹ הָעוֹשֶׂה שְׂרָרָה, כָּל עַצְמָן שֶׁל שְׁנֵי כְּתָרִים הַלָּלוּ אֵין בָּאִין אֶלָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי ח, טו-טז "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ". גְּדוֹלָה בְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן, מִבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְדָוִד, אַהֲרֹן זִכָּה לְבָנִים צַדִיקִים וְלִרְשָׁעִים, וְדָוִד זִכָּה לְצַדִּיקִים וְלֹא לִרְשָׁעִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים קלב, יב "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי", וְאוֹמֵר "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע" וְגוֹ'. במדבר יח כא-כג בְּרִית מֶלַח עוֹלָם וְגוֹ' "וְלִבְנֵי לֵוִי", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַכְּהֻנָּה, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַלְּוִיִּם. כָּל מִצְוַת כְּהֻנָּה נֶאֱמְרָה בְּשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי וְזוֹ בִּתְחִלָּה נֶאֱמְרָה דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אַף זוֹ בְּשִׂמְחָה נֶאֱמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי", וְאֵין הִנֵּה אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ד, יד "וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ". כָּל מִצְוַת כְּהֻנָּה קְנָאָהּ ה' וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים, וְזוֹ "חֵלֶף עֲבֹדָתָם" דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אַף זוֹ קְנָאָהּ ה' וּנְתָנָהּ לַלְּוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ וְגוֹ' לַה' הוּא", וְאוֹמֵר "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה", מַה נַחֲלָה אֵין מִשְׁתַּנָּה מִמְּקוֹמָהּ אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין מִשְׁתַּנֶּה מִמְּקוֹמוֹ. "חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים", אִם עָבַד יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד לֹא יִטֹּל. וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַזְהָרָה, לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת, עֹנֶשׁ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר דברים יד, כח-כט "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים" וְגוֹ', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵּעַ חִלוּפִים לְמָה לְשֵׁנִי אוֹ לְרִאשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְנַחֲלָה", מַה נַחֲלָה אֵינָהּ מִתְחֲלֶּפֶת, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵינוֹ מִתְחַלֵּף, חִלּוּפִין לְשֵׁנִי, וְאֵין חִלּוּפִין לְרִאשׁוֹן. חֵלֶף עֲבֹדָתָם כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנּוֹטְלִין שְׂכָרָן שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּמִדְבָּר, יָכוֹל לְפִי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה יִבָּטֵל הַמַּעֲשֵׂר, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְנַחֲלָה", מַה נַחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ מִתְחַלֵּף פּוֹסֵק, אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה, הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין שְׂכַר מַה שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר. . יָכוֹל אִם יִרְצוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר יְהֵא מַעֲשֵׂר שֶׁלָּנוּ וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה שׁוֹמְעִין לָהֶם, אָמַרְתָּ וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגוֹ'. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִטֹּל אֶת הַמַּעֲשֵׂר, לְפִיכָךְ הֵם אִם אוֹמְרִים יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה אָמַרְתָּ וְלֹא יִקְרְבוּ. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין לִדְחוֹת בְּנֵי לֵוִי עַל כָּרְחָם, לְפִיכָךְ הֵם אוֹמְרִים יְהִי הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה, אֲבָל בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר לוֹ לִטֹּל מַעֲשֵׂר וְלֹא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה יָכוֹל שׁוֹמְעִין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָבַד הַלֵּוִי", מַגִּיד שֶׁמַעֲבִידִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ.

21 ספרי דברים פתח ↗

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר במדבר יח כא: ״וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה״ – מָה נַחֲלָה אֵינָהּ זָזָה, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין זָז. יָכוֹל אַף לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה יְהוּ חַיָּבִים בְּמַעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם״, דְּבָרִים שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ.

20 ויאמר י"י אל אהרן בארצם לא תנחל, זו ארץ שבעה עממים:

21 וחלק לא יהיה לך בתוכם, אף בבזה של מלחמה:

22 אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל, יש לך מורם לשמי כדי נחלתך בארץ וכדי חלקך בבזת הכנענים:

« ספרי זוטא י״ח:י״ט ספרי זוטא י״ח:כ״א »