1
ש"פ לעשות פסח שני מי שהיה טמא או היה בדרך רחוקה, שנאמר במדבר ט, י איש כי יהיה טמא לנפש וגו'.
שני לוחות הברית, תורה שבכתב, במדבר, נשא, בהעלותך, נר מצוה, בהעלותך
מהדורה: שני לוחות הברית, אמשטרדם תנ"ח -- ח"ג
2
שפ"א לאכול בשר פסח שני בליל ט"ו באייר, שנאמר שם יא על מצות ומרורים יאכלוהו.
3
שפ"ב שלא להשאיר מבשר פסח שני, שנאמר שם יב לא ישאירו ממנו.
4
שפ"ג שלא לשבור עצם בבשר בפסח שני, שנאמר שם ועצם לא תשברו בו.
5
שפ"ד לתקוע בחצוצרות על הקרבנות, והכניס הרמב"ם בכלל מצוה זו להתענות על כל צרה שלא תבוא על הציבור, שנאמר שם י, ט וכי תבואו מלחמה וגו' ותקעתם בחצוצרות וגו':