שם טוב על מורה נבוכים, חלק א, הקדמה י״ג

1 ואחר שהניח הרב כוונת הספר ותכליתו ומה שמו ולמי חברו והלמוד הנעשה בו שהוא מגלה טפח ומכסה טפחיים והמעיין בו איך ראוי שיעיין ושאין ראוי לגלות דבר מזה הספר והתועלת הנמצא בו ומי האיש אשר לא יקרב לזה הספר ועשה התנצלות לחבור זה הספר שלא חובר בזמן הגלות ואמר סבות הסתירה וההפך הנמצא בספרים והנמצא בזה הספר, אמר כי אחר אלו ההקדמות התחיל בזכרון השמות אשר צריך להעיר על אמתת הענין המכוון בכל מקום כפי ענינו ויהיה זה מפתח להכנס אפילו סוגרו עליהם השערים וכשיפתחו השערים ההם ויכנס האדם במקומות ההם ינוחו בהם הנפשות ויהנו העינים וינפשו הנפשות מעמלם ויגיעם. ע"כ הגעת פתיחת זה הספר הנכבד: