שלום אסתר ט׳

נקהלו היהודים שבשושן וכמו כן נקהלו בשאר המדינות ובכפרים והפרזים וכלם כוונו שלא להצר ולשלוח יד אלא במבקשי רעתם. וכשידעו זה האומו׳ לא עמד איש בפניהם לא קטן ולא חשוב הרמוז במלת איש וכו׳.

ובבואה לפני המלך אמר וכולי אמר יצחק הכונה שהסכים פי המלך עם מה שכתבו בספר מרוב אהבת אסתר. ומפרשי המגילה אמרו שאמר חוזר למרדכי שכשבאה אסת׳ לפני המל׳ אמר מרדכי והתפלל לאל שזכות הכתוב בתורה כתוב זאת זכרון בספר וכו׳ יעמוד לה להצילה ממות. ואפ׳ לפרש כפי דרכם שתחזור מלת אמר לש״י והוא כי הק״בה אמר עם הספר כלו׳ הכתוב בתורתי אמחה את זכר עמלק וכו׳ יעמוד לה.