1
וישלח ספרים אל כל מדינות המלך ממה שעשתה ושתי ואת אשר נגזר עליה למען יהיה כל איש שורר בביתו אבל לא שכתב שיהיה כל איש שורר בביתו כי אין כבודו זה הכרוז כי מי הוא זה ואי זה הוא אשר אינו שורר בביתו ועם זה למ״ד להיות תשמש במקום בעבור ואו׳ ששלח האגרות ועם זה ימשך שיהיה כל איש שורר כו׳:
2
ואמר ומדבר כלשון עמו לפי שמנהג בבל והארצות האלה הוא להיות הנשים מכסות בשרן מכף רגל ועד ראש ובארץ כוש והודו נוהגות הנשים ללכת חשופי שת ערות הארצות האמורו׳ ועל כן כיון שושתי היתה מבבל לא רצתה לשנות מנהגה הטוב בעיני אלים ואדם ע״כ גזר שהאשה תנהג כמנהג לשון עמו לכל דבר שיאמ׳ לה בעלה ולא תעשה כלשון עמה ויהיה תבת ומדבר כמו ורעו כבשים כדברם.
3
ומה ששלח אל כל מדינה ומדינה ככתב׳ לפי שלא ימשך קצת נזק למלך שיצטרכו כולם לדע׳ לשון המלך וילמדו כולם לשונו ויהיו כולם שפה אח׳ ודברים אחדים ועם זה שימשך לו קצת קלון שיאמרו שאין לו שלטון וממשל׳ אלא על לשון א׳ לבד ע״כ כתב אל כל מדינה ומדינ׳ ככתבה למען לא ישנו את לשונם וזה הפי׳ זר בעיני כי אחשורוש מלך בכיפה ומי יאמר לו מה תעשה למען יבוש כמו שאמרו מבארי המגלה.
4
אמנם לדעתי יצחק יבואר כל הכתוב בדקדוק קטן והוא שהי׳ ל״ל וישלח ספרים אל כל מדינות מלכותו מאי המלך אכן אפשר כי כיון שראה המן שישרו דבריו ומועצותיו כדת נתונות מיד הוא שלח ספרים אל כל מדינות המלך כי בניו היו סופרי המלך וע״כ להודיע גודל בניו שהיו יודעים לכתוב שבעים לשון גזר עליהם שיכתבו אל כל מדינה ומדינה ככתבה. ואל כוללות עם ועם כלשונו ומה שיכתוב בתוכן הוא להיות כל איש שורר בתוך ביתו כי אם אמור יאמר לה שתעמוש ערומה לפניו לא תמאן אמנם בחוץ לא תשמע אליו לצאת כן ערומה. ומדבר כלשון עמו שימשול באשתו שתלמוד לשונו ע״כ:
