שאילתות דרב אחאי גאון ס״ה

שאילתא דמחייבין דבית ישראל לנטורי יומא דשבתא דכתיב אך את שבתותי תשמורו ולקדושיה אכסא דחמרא דכתיב זכור את יום השבת לקדשו תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו ואין לי אלא ביום בלילה מניין תלמוד לומר ביום נסיב לה קרא ליממא ומהדר אליליא אלא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו ואין לי אלא בלילה ביום מניין תלמוד לומר את יום וביום מאי אמר רב יהודה אקדישיה מרישא והא אמר מר שבת ויום טוב אין בהם קדושה על הכוס אלא אמר רב יהודה אייתויי כסא דחמרא וברוכי בורא פרי הגפן ומישתא משום כבוד שבת רב אשי איקלע למחוזא אמרו ליה בריך לן מר קידושא רבה אמר מאי אימא אכתי ממה נפשך בעינא למימר בורא פרי הגפן אמר בורא פרי הגפן ואגיד ביה טובא חזי לההיא סבא דקא גחין ושתי קרי אנפשיה החכם עיניו בראשו מנלן דעל יין מקדשינן אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח דשתו ליה אלהים במה משמח הוי אומר בשירה מיכאן שאין אומרים שירה אלא על היין אמר מר זוטרא בר טובייה אמר רב אין אומרין קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח לאפוקי מאי לאפוקי שריחו רע ודמאיסן ריחיה דלאו אורחא ארעא ולאפוקי נמי מגולה ושל שמרים אף על גב דעבריה במסננת וכדרבי נחמיה דאמר הכי הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך:

ברם צריך אתה למילף יין מגיתו דלכתחילה לא חזי לינסך על גבי המזבח דתנן בן ארבעים יום יתנסך על גבי המזבח לקידושא דשבתא לא מקדשינן או דילמא כיון דעל גבי המזבח אי איתעביד שפיר דמי לקידוש היום תני רבי חייא יין מגיתו לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר אנן אפילו לכתחילה נמי שפיר דמי ת"ש דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים בתוך הכוס ואומר עליו קידוש היום וכן הילכתא: