שד"ל על במדבר ט״ז:כ״ב

מהדורה: שד״ל במהדורה המקורית, פדובה 1871

מקור במדבר ט״ז:כ״ב
22 וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃ ס
פירוש שד"ל על במדבר ט״ז:כ״ב
22 אלהי הרוחות: הבוחן לבות.
23 האיש אחד יחטא: לפי הענין לא יתכן שתהיה הה"א לידיעה, ואין ספק שהיא לתמיהה, וננקדה על דרך ה"א הידיעה, כמו שכתבתי באוהב גר. והחכם רמ"ל נ"י תפש אותי במעמר ואמר כי התמיהה אינה נופלת על האחד אשר חטא, כי אם על הקצף על כל העדה; וזה שיבוש כי בכמה מקומות באה התמיהה בראש המאמר, אע"פ שעיקר התימה אינו אלא בסופו, כמו האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה? האני אשביר ולא אוליד אם אני המוליד ועצרתי?