1מכל מצות ... ועשה מאחת: נגד אחת, כמו לא רשעתי מאלהי, וכן וחטאה בשגגה מקדשי ה', וכן ואת אשר חטא מן הקדש ישלם.2לאשמת העם: שהעם נושא עון מנהיגיו, ונענש על ידם, כענין הגוי גם צדיק תהרג, וכן באמת השחתת המנהיג גורמת תקלות רבות לעמו; אבל הקדמונים היו מאמינים שהעם נענש ממש על חטאת המנהיג, גם יתכן כדברי רש"י שהם תלויין בו לכפר עליהם, וצ"ע.3חטאת: היא היא אשם, אך נקרא חטאת כשעושין בו חטוי על קרנות המזבח, ומפני שקוראים להזהה חטוי כד"א תחטאני באזוב ע"כ נקרא הקרבן הזה חטאת, לא מפני שבא על חטא. וכן אנקלוס למטה ו' י"ט תרגם הכהן המחטא אותה, כהנא דמכפר בדמה, הזכיר הדם שבו היו ההזיות. ורק בקרבן עולה ויורד כשהעני מביא עשירית האיפה סלת לחטאת אין שם חטוי כי אין שם דם, ומכל מקום נקראת חטאת מפני שהיא באה תמורת הכשבה או בני היונה.4ואת עור הפר: דבק למטה.5כל עדת ישראל: כמשמעו, כל הקהל; וזה אמנם לא יהיה רק בשגגת המנהיגים והשופטים, אבל הכתוב לא הזכיר הסנהדרין ולא הזכיר כלל הוראת ב"ד, ולפי הפשט אחד הוא שתהיה השגגה בעבור הוראת ב"ד, או הוראת הכהן הגדול או המלך, או שתהיה ללא מורֶה.6וטבל מן הדם: ע' רנה"ו למטה י"ד י"ו.7או הודע: ואשם מעצמו או הודע אליו ע"י אחרים רשב"ם.8או הודע אליו: שלא נחשוב כי מי שלא הכיר חטאו אלא אחר שהודיעוהו אחרים יצטרך כפרה גדולה ממי שהכיר והודה מעצמו לכך הוסיף או הודע אליו, לומר כי תורה אחת להם אח"ם, ולא הזכיר זה בכ"ג כי לרוב קדושתו אין לחשוד אותו שיעלים עיניו מחטאתו או שיחטא במזיד ויאמר שוגג הייתי הנ"ל, ובקהל לא אמר או הודע כי אי אפשר בלאו הכי, כי לא יתכן שהעם כלו כל אחד ואחד בפני עצמו יכירו החטאת ובהכרח קצת מהם יפקחו עיני חבריהם ויודיעום החטאת. ואמנם מה שאמר בחטאת הקהל ונודעה החטאת, הכוונה אז כאשר תהיה החטאת ידועה להם יעשו כך וכך.9לריח ניחוח לה': להיות הקרבנות האלה באים על חטא, הוסיף המליצה הזאת להודיע שהם חביבים ורצוים לפניו ועולים לפניו לריח ניחוח כשאר הקרבנות.10על אשי ה': יקטיר החלבים האלה על גבי עולת התמיד, ושאר אשי ה' הנמצאים על המזבח, לבלתי יחשוב הכהן שאין ראוי שיהיו חלבי החטאת עומדים על גבי העולה. ואמנם אמר שתי המליצות האלה לריח ניחוח לה', ועל אשי ה' כאן ולא למעלה, לבלתי נחשוב שזה למעלת החוטא הכהן הגדול, העדה או הנשיא, לפיכך לא הזכיר זה אלא כשהחוטא הוא נפש מעם הארץ.
