שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים ג׳

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים ג׳
1 הנהגת בית הכסא. ובו יז סעיפים: כשיכנס לבה"כ יאמר התכבדו מכובדים וכו'. ועכשיו לא נהגו לאמרו:
2 יהא צנוע בבית הכסא ולא יגלה עצמו עד שישב: הגה ולא ילכו שני אנשים ביחד גם לא ידבר שם ויסגור הדלת בעדו משום צניעות. אור זרוע:
3 אם רוצה למשמש בפי הטבעת בצרור או בקיסם לפתוח נקביו ימשמש קודם שישב ולא ימשמש אחר שישב מפני שקשה לכשפים:
4 לא יגלה עצמו כי אם מלאחריו טפח ומלפניו טפחיים ואשה מאחריה טפח ומלפניה ולא כלום:
5 אם נפנה במקום מגולה שאין בו מחיצות יכוין שיהיו פניו לדרום ואחוריו לצפון או איפכא אבל בין מזרח למערב אסור: ולהטיל מים בכל ענין שרי ב"י בשם הרמב"ם:
6 וכן אסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו ונכון להזהר אפילו כשאין אשתו עמו:
7 המטיל מים מן הצופים ולפנים פי' מקום שיכולים משם לראות הר הבית ומשם והלאה אין יכולים לראות רש"י לא ישב ופניו כלפי הקודש אלא לצפון או לדרום או יסלק הקודש לצדדין:
8 כשנפנה בשדה אם הוא אחורי הגדר יפנה מיד ובבקעה יתרחק עד מקום שלא יוכל חבירו לראות פירועו:
9 לא ישב במהרה ובחוזק ולא יאנוס לדחוק עצמו יותר מדאי שלא ינתק שיני הכרכשתא:
10 לא יקנח ביד ימין:
11 לא יקנח בחרס משום כשפים ולא בעשבים יבשים שהמקנח בדבר שהאור שולט שיניו התחתונות נושרות ולא בצרור שקנח בו חבירו מפני שמביא את האדם לידי תחתוניות: הגה ועכשיו שבתי כסאות שלנו אינן בשדה נהגו לקנח בחרס וכן נהגו לקנח בדבר שהאור שולט בו ואינו מזיק ופוק חזי מאי עמא דבר. חדושי אגודה פרק המוציא:
12 יפנה בצניעות בלילה כמו ביום:
13 לא ישתין מעומד מפני ניצוצות הניתזין על רגליו אם לא שיעמוד במקום גבוה או שישתין לתוך עפר תחוח פירוש קרקע שאינה בתולה אלא כגון של ארץ חרושה:
14 יזהר שלא יאחוז באמה וישתין אם לא מעטרה ולמטה מפני שמוציא ש"ז לבטלה אלא אם כן הוא נשוי ומדת חסידות ליזהר אפילו הנשוי:
15 אפי' מי שאינו נשוי מותר לסייע בבצים:
16 לא הותר לנשוי לאחוז באמה אלא להשתין אבל להתחכך לא:
17 המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו:
פירוש שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים ג׳
1 בש"ע ועכשיו לא נהגו. ע' במחזיק ברכה בשם ספר מצות שמורים שמזהיר לאמרו וכן מהר"מ פאפרש ז"ל כתב שהאר"י ז"ל חידש לאומרו גם עכשיו ובזה ינצל שלא יהרהר בד"ת בבה"כ ע"ש ואולי לא נאמרו הדברים אלא ליחידים אשר תורתם אומנתם ולא זולתם וכאשר כתב שם בשם ספר מקור חיים למהר"ח כהן ז"ל דמחזי כרמות רוחא ע"ש:
2 לא ידבר. עבה"ט ועיין ברמב"ם פ"ה מהלכות דעות איתא ולא ידבר כשהוא נפנה אפי' לצורך גדול ובמח"ב כ' שיצא לו מעובדא דרב ספרא דמייתי בברכות ובתמיד ע"ש ואפשר דהרמב"ם דוקא בשעה שהוא נפנה ממש קאמר דאפי' לצורך גדול אסור והרמ"א שכ' ולא ידבר שם דהיינו בבהכ"ס אפשר דבעת שאינו נפנה עדיין שרי לצורך:
5 מחיצות. עבה"ט ועיין במג"א שכתב בשם הב"י דבמחיצה לצד מערב סגי וכתב המג"א כיון דלהטיל מים שרי ולא קפדינן בפירוע שלפניו א"כ סגי במחיצה שלאחריו והבה"ט קיצר בזה ועיין באחרונים ובבכ"ש בברכות האריך בזה הרבה ושם מבואר הדין לענין בזה"ז ע"ש ועמ"ש בש"ע וכן אסור לישן בין מזרח למערב כתב המ"א בשם מהרמ"ע דהיינו ראשה למערב ומרגלותיו למזרח ולא ידעתי למה השמיטו בבה"ט. וראיתי מי שכ' להגיה במג"א ראשה למערב וטעמא קא טעים לפי שאמרו אדה"ר ראשו מא"י וגופו בבבל כו' ע"ש וצ"ע דרש"י בחגיגה דף י"ב כתב דאדה"ר היה ראשו למזרח וע' בשו"ת יעב"ץ ח"א סי' מ"ו הביא בשם לקוטי הפרדס לרש"י דשם איתא ראשו למזרח ועיין בשו"ת שב יעקב סי' ג':
8 פירועו. עבה"ט ובכ"ש דף ק"י כתב שדעת האחרונים כל שאינו רואה פירועו אע"ג דרואה גופו ושומע עיטושו שרי כדמשמע בגמרא גבי שומרי טהרות דלא כלבוש דמשמע דמחלק בין שדה לעיר ע"ש:
9 ימין. עבה"ט ובבכ"ש דף ק"י חולק על המג"א בזה וכתב לחלק בין רגיל בכתיבת דבר קדושה ורגיל בהוראות או אינו ראוי רגיל בשתיהן והוא איטר שכותב בשמאל ושאר מעשיו בימין דעלמא יש לו לקנח בימין שלו שהוא שמאל דעלמא וכן אם אינו רגיל בכתיבת דברי קדושה ורגיל בטעמים אע"ג דמתרמי בשום זמן שכותב דברי קדושה אין סברא לחוש לזה והרי הוא ככל אדם ואם רגיל בכתיבת דברי קדושה ואינו רגיל בטעמים מקנח בשמאל שלו שהוא ימין כל אדם ולא יקנח בימין שלו שכותב בה ואם הוא איטר שכותב בימין ושאר מעשיו בשמאל אם הוא רגיל בכתיבה ולא בטעמים הוא מקנח בשמאל כל אדם ואם רגיל בטעמים ולא בכתיבה יקנח בימין דעלמא ואם רגיל בשתיהן או אינו רגיל הרי הוא ככל אדם ומקנח בשמאל של כל אדם זאת תורת העולה מדבריו ז"ל. ועיין במחזיק ברכה בשם מור וקציעה שאשה ג"כ לא תקנח בימין והוא כתב ע"ז שאין להחמיר עליה כו' ע"ש. ועיין ביד אפרים מ"ש בפירוש דברי הט"ז מ"ש אלא שהב"י בסי' מ"ג כ' שאסור לקנח בימין ע"ש שהוא נכון והבאים אחריו נדחקו בפי' דבריו ז"ל:
10 כשפים. עבה"ט ובברכי יוסף האריך והביא דברי הא"ז וא"ר סי' שי"ב והבכ"ש דף קי"א והעלה דבחול אף באוגני כלים אין לקנח משום כשפים ע"ש:
16 בל תשקצו. עבה"ט ועיין בתבואות שור ביורה דעה סי' י"ג ס"ק י"ב שנסתפק דהא דמשהה נקביו שעובר על בל תשקצו אם הוא מדאורייתא או מדרבנן. ושם כתב בהך דיבמות דאמר חמשה אמוראי אעקר מפרקא דר"ה ע"ש ועיין מ"ש בשו"ת בית אפרים חלק אה"ע סי' ב' מ"ש בזה ועיין לקמן סי' צ"ב. וכתב בספר ערך לחם למהריק"ש דמשהה מלהפיח אינו עובר בבל תשקצו עיין סי' ק"ג עכ"ל ועיין במג"א סוף ס"ק ד':