שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ו

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ה שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ז »

1 מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון. ובו ד סעיפים: אכל דבר איסור אף על פי שאינו אלא מדרבנן אין מזמנין עליו ואין מברכין עליו לא בתחלה ולא בסוף:

2 אם אכל דבר איסור במקום סכנה מברכים עליו ועיין לקמן סי' ר"ד:

3 שלשה שאכלו כאחד וא' נזהר בפת עכו"ם וא' אינו נזהר או אחד מהן כהן ואוכל חלות אע"פ שאותו שנזהר אינו יכול לאכול עם אותו שאינו נזהר ולא ישראל עם הכהן כיון שאותו שאינו נזהר יכול לאכול עם הנזהר וכהן עם הישראל מצטרפין אבל אם היו כהנים וזר אוכלים כאחד והכהנים אוכלים חלה ונזהרים מפת של עכו"ם והזר אוכל פת של עכו"ם אינם מצטרפין וה"ה לשלשה שמודרים זה מזה שאינם מצטרפין לזימון: הגה ודוקא כשכל אחד אוכל מככרו אבל אם אוכלים מככר בעל הבית מצטרפין דהא אוכלים מככר אחד א"ז:

4 אין מזמנין על מי שאכל פחות מכזית:

פירוש שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ו

1 בסוף עבה"ט ועיין בשו"ת ב"ח החדשות שהעלה ג"כ לברך לבסוף ואינו מנאץ ואפי' מצו' איכא ובקוגטרס אחרון מ"ש שם ושם בהג"ה בשם גדול אחד במי שנדר או נשבע שלא יאכל איזה דבר ועבר ואכל חייב לברך לבסוף אבל בתחלה שרוצה לאכול שבשעת ברכה רוצה לעשות איסור עכ"פ אין לו לברך ע"ש ומ"ש בה"ט בשם תשו' באר עשק עי' באשל אברהם מתשובות בית יהודה והוא ביו"ד סי' כ"ג ועיין בהלכות קטנות ח"א ובשאילת יעבץ סי' מ"ה ועיין בשו"ת בית אפרים חלק א"ח סי' ס"ג בפנים מסבירות לאגדה בשבת דף קל"ט מיום שפירש יוסף מאחיו כו' ע"ש. ועיין בסוף תשובת תשב"ץ בטור השלישי סי' כ"ט ועיין בבר"י בשם מז"ה שכ' בהגהותיו מספר זכרון משה דאמן וברכת הזימון שוים ואין עונה אחר מי שבירך על אכיל' דבר איסור כדאיתא בתוס' דדמאי אבל כשהוא דבר שהאוכל נוהג בו היתר והשומע נוהג בו איסור כגון פת עכו"ם וכיוצא יכולים השומעים לענות אחריו אמן שאין זה מנאץ מידי דהוי אזימון דמזמנין על מי שאינו נזהר מפת עכו"ם ע"ש:

2 סכנה עבה"ט ועיין בפמ"א ח"ב סי' ז' שדעתו להכריע כהרמב"ם שדבר איסור שנפשו של אדם קצה ואפילו בשוגג או לרפואה אפי' לאחריו אינו חייב לברך דלא מחשב הנאה ע"ש ועיין בפסחים דף ק"ז בתוספות שם ד"ה שיש שני מיני אכילה גסה עיין שם ועיין לקמן סי' ר"ד מ"ש שם:

3 מצטרפין עבה"ט ומ"ש בשם המג"א שאין יכולים לאכול הלחם שמלוכלך מבשר הקשה ע"ז במקום שמואל סי' צ"ד שהרי יכול לאכול אחר שיגמור אכילת חלב ואפי' בשבוע שחל ט"ב מותר בתבשיל של בשר וא"כ אינו אסור מאותו לחם וע"ש דמ"מ מסיק דשב וא"ת עדיף שלא להצטרף לזימון בשבוע שחל ט"ב אוכלי בשר עם אוכלי חלב ע"ש ועיין סי' קל"ה על מ"ש בש"ע ובטור בג' שמודדים הנאה זה מזה על דברי הב"י דמייתי ראיה מדאיצטריך למימר דכהני אכלי חולין ת"ל דאי בעי מתשיל כו' והשיג ע"ז דבתרומה ביד כהן לא מצי מתשיל ע"ש ועיין בפנים מאירות ח"ב סי' ואו שהקשה כן וכ' ליישב קצת ע"ש וכן הפר"ח בליקוטים כתב ליישב קצת ועיין בא"ר ובגן סי' פ' ובבר"י ע"ש ועיין ביד אפרים בשם הבר"י במי שנשבע שלא ידבר עם חבירו אין רשאי לזמן עליו ומ"ש שם בדין אם יש עשרה בזימון מה דינו ע"ש:

« שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ה שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ז »