שערי היחוד ואמונה, פתח דבר ט״ו

1 וכן הוא באהבה והדביקות כמבואר בזוהר כי בחינת האהבה הוא התדבקות רוחא ברוחא ולכן יש ארבע אותיות בתיבת אהבה כמבואר שם וכמבואר בזוהר פרשת תרומה על פסוק ישקני ואינון אתוון דשמא קדישא תלי בהו ועלאי ותתאין וכו' ומאן אינון אהבה ואינון רתיכא עלאה ואינון חברותא ודביקותא ושלימותא דכולא אלין אתוון ארבע רוחין ואינון רוחין דרחימו וחדוה וכו' וארבע רוחין אינון בנשיקה כל חד וחד כלול בחבריה וכד האי רוחא כלול באחרא וההוא אחרא כלול בהאי אתעבידו תרין רוחין כחדא וכד מתחברין בדביקו חד אינון ארבע בשלימו: עיין שם כל המאמר אשר מורה על מדת האהבה שהוא התכללות ממש בהתחברות עצום ביחוד ממש וגם דביקות הוא התדבקות ממש כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ואתם הדבקים בהוי"ה דבקים ממש וכמאמר הזוהר ישראל אחידין בשמיה ממש ואתאחדן בגופא דמלכא ואינון אחידין ביה ממש כאשר תמצא לשונות אלו בזוהר הקדוש בכמה מקומות אשר רבו מלספור ולכן קדמה שמע לואהבת דהיינו שעל ידי התבוננות באחד יגיע לואהבת אשר על כן עיקר העבודה הוא דוקא על ידי התבוננות היחוד ועל ידי זה מייחדים קודשא בריך ושכינתיה אשר הקדוש ברוך הוא נקרא עצמותו יתברך ושכינתיה הוא הגילוי בעולמות אשר שוכן בתוכם יתברך אשר מצד הגילוי המה ממש שני הפכים כי עצמותו ברוך הוא אינו בערך גבול ואינו בערך השגה כלל והעולמות נראים לגבולים נפרדים כו' אך על ידי עבודת ישראל ובחינת יחודם מייחדים כביכול קודשא בריך הוא ושכינתיה וכאשר יבואר דברים אלו בשערי החיבור הזה ובפרט בחלק העבודה והידיעה זו היא קודמת ליראה כי על ידי ידיעה יגיע ליראה אמיתית ועליו אמרו רבותינו זכרונם לברכה אם אין חכמה אין יראה וכמבואר בתיקונים בהקדמה דף ו' ע"א בגין דאיהי יראה דנפקא מגו תורה וכו' דאי לא ינדע מאן דברא ליה וברא אורייתא איך דחיל ליה וינטר פקודוי ובגין דא אמר דוד לשלמה בנו דע את אלק"י אביך ועבדיהו כו' ועל הידיעה הזאת באו כל האזהרות של הזוהר הקדוש והתיקונים וכל גדולי המקובלים ובחינת השתדלות ידיעה זו היא חובה על כל אדם מישראל ואין כל אדם יכול ליפטר ממנה וכל אחד ואחד מישראל מוכרח לאשתדלא למנדע ליה כל חד וחד לפום שיעורא דיליה ובחינה השניה שבידיעה הוא ידיעת השמות ויחודם זה בזה וצרופיהם וצרופי צרופיהם והשתלבות הדרגין ולהשתמש בהיכלות וידיעת סוד שם המפורש וידיעת מעשה מרכבה וידיעת פרטי כוונת התפילה בכל תיבה ותיבה וצרופי אותיותיהם וליכלל נפשו עמהם לעלות על ידי הכוונות בעולמות עליונים וידיעת פנימיות וסודות התורה בכדי לידע שמו הגדול ולחפש בגנזי דמלכא ולעסוק ביחודים שזהו הידיעה שאינה נצרכת להתפעלות אהבה ויראה ודביקות נפשו כי אם לעשות נחת רוח ליוצרו וכמבואר בזוהר הקדוש ובעץ חיים שמי שהגיע למדרגה זו לייחד יחודים על ידי הידיעות האלו הנזכרים לעיל כביכול גורם תענוג ושעשוע להקדוש ברוך הוא ומבואר זה בזוהר בכמה מקומות וסעדין לשכינתא בגלותא. אשר על כן לידיעה זו והשכלת החכמה הזאת קדמה לה היראה האמיתית אשר כוללת האהבה ודביקות האמיתית וביטול נפשו להוי"ה במסירות נפש ושלא להבטל מדביקותו אל הוי"ה אפילו שעה אחת ובקבלת עול תורה ועשיית המצות ובאהבה ויראה בכוונה בשמחה ושיהיה מופשט מגשמיות ויהיה עניו ושפל רוח וצנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו וכדומה לזה מעלות ומדות שמנו חכמינו זכרונם לברכה וכל עבודתו יהיה לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה ולייחד כל העולמות אליו יתברך בכדי לעשות נחת רוח לקונו כמאמר רבותינו זכרונם לברכה איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דיליה ולאקמא שכינתיה מעפרא ולא בשביל התפעלות והתקשרות נפשו בלבד כמבואר בזוהר הקדוש על בחינת משה רבינו עליו השלום דאלו הוו כל עלמין תחות דשותיה הוה יהיב לון בכדי לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה ורחימותא דרחים ליה הוא יתיר מגרמיה ורוחיה ונפשיה וכמאמר הנביא אסף מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' העומד בבחינת מעלה זו הנה לזה מוסרין סתרי תורה הנזכרים לעיל ולאו דוקא שהגיע למעלתם ממש כי אפילו במעלה זו יש דרגין מחולקין כי לאו כולי עלמא יכולים להגיע למדרגת משה רבינו עליו השלום ודוד המלך עליו השלום ורבי שמעון בר יוחאי עליו השלום רק שהגיעו למדה זו ועבודתם הוא על פי אופן זה כל אחד ואחד לפי ערכו והשגתו ומדרגתו להם הוא החובה לעסוק בידיעה זו וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה ששואלין לאדם אחר פטירתו צפית במרכבה וכמבואר בפרקי היכלות שהקדוש ברוך הוא שואל לאדם אחר פטירתו הידעת שיעור קומת ראשי כמה פרסאות כו' ועל אלו וכיוצא בהם נאמר כל היודע שיעור קומה של יוצר בראשית כו' ועל אלו החובה להשתדל בידיעה הזאת: