ספורנו על במדבר כ׳:י״ט

19 בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה. הִנֵּה זֶה אוּלַי יִקְרֶה אִם נַעֲבֹר בֶּעָרִים, אֲבָל אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בַּמְסִלָּה בִּלְבַד וְלֹא תִקְרֶה שָׁם סִבָּה שֶׁתְּעוֹרֵר אֶת עַמְּךָ בַּחֶרֶב לִקְרָאתֵנוּ.

20 רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי. אֵין אִתָּנוּ שׁוּם דָּבָר מוּכָן לְחַרְחֵר רִיב.

21 אֶעֱבֹרָה. מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ מְמָאֵן לְהַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹר אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁאָמַרְתָּ הִנֵּה נוּכַל לַעֲבֹר, שֶׁאֵין לָחוּשׁ לָזֶה כְּלָל.