ספורנו על ויקרא כ״ג

« ספורנו על ויקרא כ״ב:ל״ג ספורנו על ויקרא כ״ד:ב׳ »

2 פסחים פתח ↗

בּוֹעֵל נִדָּה כִּטְמֵא מֵת. לְמַאי? אִילֵימָא לְטוּמְאָתָם, הַאי טוּמְאַת שִׁבְעָה כְּתִיב בֵּיהּ, וְהַאי טוּמְאַת שִׁבְעָה כְּתִיב בֵּיהּ. אֶלָּא לָאו, לְמַחֲנוֹתָם. וּמִדְּסֵיפָא לְמַחֲנוֹתָם הָוֵי — רֵישָׁא נָמֵי לְמַחֲנוֹתָם! מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. מֵיתִיבִי: מְצוֹרָע חָמוּר מִזָּב, וְזָב חָמוּר מִטְּמֵא מֵת, יָצָא בַּעַל קֶרִי שֶׁטְּמֵא מֵת חָמוּר מִמֶּנּוּ. מַאי יָצָא? לָאו: יָצָא מִכְּלַל זָב וּבָא לִכְלַל טְמֵא מֵת, דְּהָא טְמֵא מֵת חָמוּר מִמֶּנּוּ — וּמוּתָּר בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה! לֹא, יָצָא מִמַּחֲנֵה טְמֵא מֵת וְנִכְנַס לְמַחֲנֵה זָב, וְאַף עַל גַּב דִּטְמֵא מֵת חָמוּר מִמֶּנּוּ דְּמוּתָּר בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה — לְמַאי דְּדָמֵי לֵיהּ מְדַמֵּינַן לֵיהּ. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: ״וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ — זוֹ מַחֲנֵה שְׁכִינָה. ״לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה״ — זוֹ מַחֲנֵה לְוִיָּה. מִכָּאן לְבַעַל קֶרִי שֶׁיֵּצֵא חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת. אֲמַר לֵיהּ: אַכַּתִּי לָא עַיֵּילְתֵּיהּ, אַפֵּיקְתֵּיהּ. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: אַכַּתִּי לָא אַפֵּיקְתֵּיהּ, עַיֵּילְתֵּיהּ. אֶלָּא אֵימָא: ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ — זוֹ מַחֲנֵה לְוִיָּה. ״לָא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה״ — זוֹ מַחֲנֵה שְׁכִינָה. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: ״וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְלֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ״, ״הַמַּחֲנֶה״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה אַחֶרֶת. וּמִיחוּי קְרָבָיו וְכוּ׳. מַאי מִיחוּי קְרָבָיו? רַב הוּנָא אָמַר: שֶׁמְּנַקְּבָן בְּסַכִּין. רַב חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: שִׁירְקָא דִמְעִיָּיא דְּנָפְקָא אַגַּב דּוּחְקָא דְסַכִּינָא. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאי טַעְמָא דְּחִיָּיא בַּר רַב? דִּכְתִיב: ״וְחׇרְבוֹת מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ״, מַאי מַשְׁמַע? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף ״וְנִכְסֵיהֹן דְּרַשִּׁיעַיָּא צַדִּיקַיָּא יַחְסְנוּן״. ״וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדׇבְרָם״, אָמַר מְנַשְּׁיָא בַּר יִרְמְיָה אָמַר רַב: כַּמְדוּבָּר בָּם. מַאי כַּמְדוּבָּר בָּם? אָמַר אַבָּיֵי: ״וְחׇרְבוֹת מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: בִּשְׁלָמָא אִי כְּתִיב ״חׇרְבוֹת״ — כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״וְחׇרְבוֹת״, מִילְּתָא אַחֲרִיתִי קָאָמַר. אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּדְרַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ אֶת הַמֵּתִים. כְּתִיב הָכָא: ״וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדׇבְרָם״, וּכְתִיב הָתָם: ״יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם״. בָּשָׁן — זֶה אֱלִישָׁע הַבָּא מִן הַבָּשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַעְנַי וְשָׁפָט בַּבָּשָׁן״, וּכְתִיב: ״פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ״. גִּלְעָד — זֶה אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָים וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים״, וּכְתִיב: ״וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר״. עוּלָּא רָמֵי, כְּתִיב: ״בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח״, וּכְתִיב: ״כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת״! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל, כָּאן בַּגּוֹיִם. וְגוֹיִם מַאי בָּעוּ הָתָם? דִּכְתִיב: ״וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם״. רַב חִסְדָּא רָמֵי, כְּתִיב: ״וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה״, וּכְתִיב: ״וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים״! לָא קַשְׁיָא: כָּאן לָעוֹלָם הַבָּא, כָּאן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְלִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁיעְבּוּד מַלְכִיּוֹת בִּלְבַד, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אִידֵּי וְאִידֵּי לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן — בְּמַחֲנֵה שְׁכִינָה, כָּאן — בְּמַחֲנֵה צַדִּיקִים. רָבָא רָמֵי, כְּתִיב: ״אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה״, וּכְתִיב: ״מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא״. הַשְׁתָּא אַחוֹיֵי מַחֲיֵי, מְרַפֵּא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! אֶלָּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה שֶׁאֲנִי מֵמִית — אֲנִי מְחַיֶּה, כְּמוֹ שֶׁמָּחַצְתִּי — וַאֲנִי אֶרְפָּא. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה״ יָכוֹל מִיתָה בְּאֶחָד וְחַיִּים בְּאֶחָד, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעוֹלָם נוֹהֵג, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא״, מָה מַכָּה וּרְפוּאָה בְּאֶחָד, אַף מִיתָה וְחַיִּים בְּאֶחָד. מִכָּאן תְּשׁוּבָה לָאוֹמְרִים אֵין תְּחִיַּית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: בַּתְּחִלָּה מַה שֶּׁאֲנִי מֵמִית אֲנִי מְחַיֶּה, וַהֲדַר מַה שֶּׁמָּחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא. וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו וְכוּ׳. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ, שֶׁהֲרֵי הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים וּפְדָרִים כְּשֵׁרִים כׇּל הַלַּיְלָה, וְאֵין מַמְתִּינִים לָהֶם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. הַרְכָּבָתוֹ וַהֲבָאָתוֹ וְכוּ׳. וּרְמִינְהוּ: חוֹתְכִין יַבֶּלֶת בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה. וְאִם בִּכְלִי — כָּאן וְכָאן אָסוּר. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בַּיָּד; הָא בְּלַחָה, הָא בִּיבֵשָׁה. וְחַד אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּלַחָה, וְלָא קַשְׁיָא: הָא בַּיָּד, הָא בִּכְלִי. וּלְמַאן דְּאָמַר: הָא בַּיָּד, הָא בִּכְלִי — מַאי טַעְמָא לָא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בַּיָּד, וְלָא קַשְׁיָא: הָא בְּלַחָה הָא בִּיבֵשָׁה? אָמַר לָךְ: יְבֵשָׁה — מִפְרָךְ פְּרִיכָא. וּלְמַאן דְּאָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בַּיָּד, וְלָא קַשְׁיָא: הָא בְּלַחָה, הָא בִּיבֵשָׁה — מַאי טַעְמָא לָא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּלַחָה, וְלָא קַשְׁיָא: הָא בַּיָּד, הָא בִּכְלִי? אָמַר לָךְ: כְּלִי — הָא קָתָנֵי הָתָם: אִם בִּכְלִי, כָּאן וְכָאן אָסוּר. וְאִידַּךְ? הָא דְּקָתָנֵי כְּלִי הָכָא, פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה אִם שְׁחִיטָה וְכוּ׳. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שִׂמְחַת יוֹם טוֹב נָמֵי מִצְוָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ לְאָדָם בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא, אוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, אוֹ יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חַלְּקֵהוּ, חֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְחֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״עֲצֶרֶת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אוֹ כּוּלּוֹ לַה׳, אוֹ כּוּלּוֹ לָכֶם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: חַלְּקֵהוּ, חֶצְיוֹ לַה׳ וְחֶצְיוֹ לָכֶם. עב״ם סִימָן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַכֹּל מוֹדִים בַּעֲצֶרֶת דְּבָעֵינַן נָמֵי לָכֶם. מַאי טַעְמָא? יוֹם שֶׁנִּיתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה הוּא. אָמַר רַבָּה: הַכֹּל מוֹדִים בְּשַׁבָּת דְּבָעֵינַן נָמֵי לָכֶם. מַאי טַעְמָא? ״וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עוֹנֶג״. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַכֹּל מוֹדִים בְּפוּרִים דְּבָעֵינַן נָמֵי לָכֶם. מַאי טַעְמָא? ״יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה״ כְּתִיב בֵּיהּ. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא כּוּלַּהּ שַׁתָּא הֲוָה יָתֵיב בְּתַעֲנִיתָא, לְבַר מֵעֲצַרְתָּא, וּפוּרְיָא, וּמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי. עֲצֶרֶת — יוֹם שֶׁנִּיתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה. פּוּרְיָא — ״יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה״ כְּתִיב. מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי — דְּתָנֵי חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי: ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ״, וְכִי בְּתִשְׁעָה הֵם מִתְעַנִּין? וַהֲלֹא בַּעֲשִׂירִי מִתְעַנִּין! אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כׇּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּתִשְׁעָה בּוֹ — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ מִתְעַנֶּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. רַב יוֹסֵף בְּיוֹמָא דַעֲצַרְתָּא אָמַר: עָבְדִי לִי עִגְלָא תִּלְתָּא. אָמַר, אִי לָא הַאי יוֹמָא דְּקָא גָרֵים — כַּמָּה יוֹסֵף אִיכָּא בְּשׁוּקָא. רַב שֵׁשֶׁת כׇּל תְּלָתִין יוֹמִין מְהַדַּר לֵיהּ תַּלְמוּדֵיהּ, וְתָלֵי וְקָאֵי בְּעִיבְרָא דְּדַשָּׁא, וַאֲמַר: חֲדַאי נַפְשַׁאי, חֲדַאי נַפְשַׁאי, לָךְ קְרַאי לָךְ תְּנַאי. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אִילְמָלֵא תּוֹרָה לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי״! מֵעִיקָּרָא כִּי עָבֵיד אִינִישׁ — אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ קָא עָבֵיד. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּלְמַאי דְּקָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי יוֹם טוֹב רְשׁוּת, אִית לֵיהּ פִּירְכָא: וּמָה יוֹם טוֹב שֶׁהִתִּיר בּוֹ מְלָאכָה שֶׁל רְשׁוּת, לֹא הִתִּיר שְׁבוּת שֶׁעִמָּהּ. שַׁבָּת שֶׁלֹּא הִתִּיר בָּהּ אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁל מִצְוָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תַּתִּיר שְׁבוּת שֶׁעִמָּהּ!

4 ראש השנה פתח ↗

״אַתֶּם״ — אֲפִילּוּ שׁוֹגְגִין, ״אַתֶּם״ — אֲפִילּוּ מְזִידִין, ״אַתֶּם״ — אֲפִילּוּ מוּטְעִין. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא נִחַמְתַּנִי, נִחַמְתַּנִי.

22 כתובות פתח ↗

דְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ הִיא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְעַצְמָהּ — מְצִיאָתָהּ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! דִּתְנַן: ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְפִיךָ״ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָפֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָפֵר, שֶׁמָּא תַּעֲדִיף עָלָיו יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ! אֶלָּא אֵיפוֹךְ: מְצִיאַת הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְעַצְמָהּ. וְהָא כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּהַעְדָּפָה שֶׁלֹּא עַל יְדֵי הַדְּחָק — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבַעַל הָוֵי. כִּי פְּלִיגִי בְּהַעְדָּפָה שֶׁעַל יְדֵי הַדְּחָק: תַּנָּא קַמָּא סָבַר לְבַעְלָהּ, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לְעַצְמָהּ. אָמַר רַב פָּפָּא: מְצִיאָתָהּ כְּהַעְדָּפָה שֶׁעַל יְדֵי הַדְּחָק דָּמֵי. פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבָּנַן. בָּעֵי רַב פָּפָּא: עָשְׂתָה לוֹ שְׁתַּיִם בְּבַת אַחַת, מַהוּ? בָּעֵי רָבִינָא: שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בְּבַת אַחַת, מַהוּ? תֵּיקוּ. בּוֹשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן: אֶלָּא מֵעַתָּה, בִּיֵּישׁ סוּסָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, הָכִי נָמֵי דְּבָעֵי לְמִיתַּן לֵיהּ בּוֹשֶׁת? וְסוּס בַּר בּוֹשֶׁת הוּא?! אֶלָּא: רָקַק בְּבִגְדוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, הָכִי נָמֵי דְּבָעֵי לְמִיתַּן לֵיהּ בּוֹשֶׁת? וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי — וְהָתְנַן: רָקַק וְהִגִּיעַ בּוֹ הָרוֹק, וּפָרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה, וְהֶעֱבִיר טַלִּיתוֹ מִמֶּנּוּ — חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. וְאָמַר רַב פָּפָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בּוֹ, אֲבָל בְּבִגְדּוֹ — פָּטוּר! בְּבִגְדּוֹ — לֵית לֵיהּ זִילוּתָא, אִשְׁתּוֹ — אִית לַהּ זִילוּתָא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, בִּיֵּישׁ עָנִי בֶּן טוֹבִים, דְּאִית לְהוּ זִילוּתָא לְכוּלְּהוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, הָכִי נָמֵי דְּבָעֵי לְמִיתַּן לְהוּ בּוֹשֶׁת לְכׇל בְּנֵי מִשְׁפָּחָה? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם — לָאו גּוּפַיְיהוּ, הָכָא — אִשְׁתּוֹ גּוּפֵיהּ הִיא. מַתְנִי׳ הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ, וּמֵת חֲתָנוֹ, אָמְרוּ חֲכָמִים: יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר: לְאָחִיךָ הָיִיתִי רוֹצֶה לִיתֵּן, וְלָךְ אִי אֶפְשִׁי לִיתֵּן. פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ אֶלֶף דִּינָר — הוּא פּוֹסֵק כְּנֶגְדָּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מָנֶה, וּכְנֶגֶד הַשּׁוּם הוּא פּוֹסֵק פָּחוֹת חוֹמֶשׁ. שׁוּם בְּמָנֶה וְשָׁוֶה מָנֶה — אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה. שׁוּם בְּמָנֶה, הִיא נוֹתֶנֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד סֶלַע וְדִינָר. וּבְאַרְבַּע מֵאוֹת, הִיא נוֹתֶנֶת חֲמֵשׁ מֵאוֹת. מַה שֶּׁחָתָן פּוֹסֵק — הוּא פּוֹסֵק פָּחוֹת חוֹמֶשׁ. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין צָרִיךְ לוֹמַר רִאשׁוֹן תַּלְמִיד חָכָם וְשֵׁנִי עַם הָאָרֶץ, אֶלָּא אֲפִילּוּ רִאשׁוֹן עַם הָאָרֶץ וְשֵׁנִי תַּלְמִיד חָכָם, יָכוֹל לוֹמַר: לְאָחִיךְ הָיִיתִי רוֹצֶה לִיתֵּן, לְךָ אִי אֶפְשִׁי לִיתֵּן. פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ אֶלֶף דִּינָר כּוּ׳. הַיְינוּ רֵישָׁא! תְּנָא שׁוּמָא רַבָּה וְקָתָנֵי שׁוּמָא זוּטָא. תְּנָא שׁוּמָא דִּידֵיהּ, וְקָתָנֵי שׁוּמָא דִּידַהּ. מַתְנִי׳ פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְּסָפִים — סַלְעָהּ נַעֲשֶׂה שִׁשָּׁה דִּינָרִין. הֶחָתָן מְקַבֵּל עָלָיו עֲשָׂרָה דִּינָרִים לַקּוּפָּה לְכׇל מָנֶה וּמָנֶה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. גְּמָ׳ הַיְינוּ פּוֹסֵק כְּנֶגְדָּם חֲמִשָּׁה עָשָׂר מָנֶה! תְּנָא עִסְקָא רַבָּה, וּתְנָא עִסְקָא זוּטָא. וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא עִסְקָא רַבָּה — דִּנְפִישׁ רַוְוחָא, אֲבָל עִסְקָא זוּטָא, דְּזוּטַר רַוְוחָא — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן עִסְקָא זוּטָא — דְּזוּטַר זִיּוּנָא, אֲבָל עִסְקָא רַבָּה, דִּנְפִישׁ זִיּוּנָא — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. הֶחָתָן מְקַבֵּל עָלָיו עֲשָׂרָה דִּינָר לַקּוּפָּה. מַאי קוּפָּה? אָמַר רַב אָשֵׁי: קוּפָּה שֶׁל בְּשָׂמִים. וְאָמַר רַב אָשֵׁי: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: בְּמָנֶה הַנִּישּׁוֹם, אוֹ בְּמָנֶה הַמִּתְקַבֵּל? אִם תִּמְצָא לוֹמַר מָנֶה הַמִּתְקַבֵּל: יוֹם רִאשׁוֹן, אוֹ כׇּל יוֹם וָיוֹם? אִם תִּמְצָא לוֹמַר כׇּל יוֹם וָיוֹם: שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, אוֹ כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת? אִם תִּמְצָא לוֹמַר כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת: חֹדֶשׁ רִאשׁוֹן, אוֹ כׇּל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ? אִם תִּמְצָא לוֹמַר כׇּל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, אוֹ כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה? תֵּיקוּ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן שֶׁפָּסְקוּ לָהּ חֲכָמִים אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים לַקּוּפָּה שֶׁל בְּשָׂמִים לְבוֹ בַּיּוֹם. אָמְרָה לָהֶם: כָּךְ תִּפְסְקוּ לִבְנוֹתֵיכֶם, וְעָנוּ אַחֲרֶיהָ אָמֵן. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה יוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם, וְהָיוּ תַּלְמִידָיו מְהַלְּכִין אַחֲרָיו. רָאָה רִיבָה אַחַת שֶׁהָיְתָה מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים מִבֵּין גֶּלְלֵי בְהֶמְתָּן שֶׁל עַרְבִיִּים. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ, נִתְעַטְּפָה בִּשְׂעָרָהּ וְעָמְדָה לְפָנָיו. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מִי אַתְּ? אָמְרָה לוֹ: בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן אֲנִי. אֲמַר לַהּ: בִּתִּי, מָמוֹן שֶׁל בֵּית אָבִיךָ הֵיכָן הָלַךְ? אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, לָא כְּדֵין מָתְלִין מַתְלָא בִּירוּשָׁלַיִם: ״מֶלַח מָמוֹן — חֶסֶר״? וְאָמְרִי לַהּ: ״חֶסֶד״. וְשֶׁל בֵּית חָמִיךְ הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לוֹ: בָּא זֶה וְאִיבֵּד אֶת זֶה. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, זָכוּר אַתָּה כְּשֶׁחָתַמְתָּ עַל כְּתוּבָּתִי? אָמַר לָהֶן לְתַלְמִידָיו: זָכוּר אֲנִי כְּשֶׁחָתַמְתִּי עַל כְּתוּבָּתָהּ שֶׁל זוֹ, וְהָיִיתִי קוֹרֵא בָּהּ: אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב מִבֵּית אָבִיהָ, חוּץ מִשֶּׁל חָמִיהָ. בָּכָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין כׇּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, וּבִזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, מוֹסְרָן בְּיַד אוּמָּה שְׁפָלָה. וְלֹא בְּיַד אוּמָּה שְׁפָלָה, אֶלָּא בְּיַד בְּהֶמְתָּן שֶׁל אוּמָּה שְׁפָלָה. וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן לָא עֲבַד צְדָקָה? וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּלֵי מֵילָת הָיוּ

24 ראש השנה פתח ↗

וַהֲרֵי יוֹבְלוֹת! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא. וְרַב אָשֵׁי אָמַר: אַרְבַּע רָאשֵׁי הַשָּׁנִים הֵם שֶׁהֵן בְּאַרְבַּע רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — כְּבֵית שַׁמַּאי? הָכִי קָאָמַר: שְׁלֹשָׁה לְדִבְרֵי הַכֹּל, בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — מַחְלוֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: אֵימָתַי לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן — בִּזְמַן שֶׁעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר. וְאֵימָתַי עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר — בַּאֲדָר, מִתְעַבְּרוֹת בַּאֲדָר וְיוֹלְדוֹת בְּאָב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן אֱלוּל. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵימָתַי ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״יִּתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״, אֵימָתַי שִׁבֳּלִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה — בְּנִיסָן, מִתְעַבְּרוֹת בְּנִיסָן וְיוֹלְדוֹת בֶּאֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן תִּשְׁרֵי. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב: ״יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״! הָהוּא בְּאַפְלָתָא, דְּהָוְיָין בְּנִיסָן. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״! הָהוּא בְּחָרַפְיָיתָא, דְּאָתְיָין מֵאֲדָר. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, כְּדִכְתִיב: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״, וְאִיכָּא נָמֵי ״יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״. אֶלָּא לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״יִּתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״, וְאִיכָּא נָמֵי דַּ״עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״. אֶלָּא אָמַר רָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״ בַּאֲדָר, וְהָכָא בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי: ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״ — בִּשְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעֲשֵׂר דָּגָן. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן: מָה מַעֲשֵׂר דָּגָן — סָמוּךְ לִגְמָרוֹ עִישּׂוּרוֹ, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה — סָמוּךְ לִגְמָרוֹ עִישּׂוּרוֹ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי: מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן: מָה מַעֲשֵׂר דָּגָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי — אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב פָּפָּא: לִשְׁטָרוֹת. דִּתְנַן: שִׁטְרֵי חוֹב הַמּוּקְדָּמִין — פְּסוּלִין, וְהַמְאוּחָרִין — כְּשֵׁירִין. וְהָתְנַן: בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים, וְאָמְרִינַן: לְמַאי הִלְכְתָא — וְאָמַר רַב חִסְדָּא לִשְׁטָרוֹת. לָא קַשְׁיָא: כָּאן לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאן לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם מִתִּשְׁרִי מָנִינַן — רַב חִסְדָּא מַתְנִיתִין אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן?! לָא, רַב חִסְדָּא קְרָאֵי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַב חִסְדָּא כְּרַבִּי זֵירָא מַתְנֵי לַהּ. דְּרַבִּי זֵירָא אָמַר: לַתְּקוּפָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לַדִּין, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה״, מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה נִידּוֹן מָה יְהֵא בְּסוֹפָהּ. מִמַּאי דְּתִשְׁרִי הוּא? דִּכְתִיב: ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״, אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְתִיב: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״ — מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה נִכְנָסִין לַדִּין אֶלָּא אִם כֵּן קִידְּשׁוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֶת הַחֹדֶשׁ. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא״ — אֵין לִי אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין תְּחִילָּה לַדִּין. כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מֶלֶךְ וְצִיבּוּר — מֶלֶךְ נִכְנָס תְּחִילָּה לַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ״. מַאי טַעְמָא? אִי בָּעֵית אֵימָא: לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֵיקַם מַלְכָּא אַבָּרַאי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹשׁ חֲרוֹן אַף. וְלַשְּׁמִיטִּין. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ״, וְגָמַר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִתִּשְׁרִי, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה״. וְלִגְמוֹר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִנִּיסָן, דִּכְתִיב: ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״! דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים, וְאֵין דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים. וְלַיּוֹבְלוֹת. יוֹבְלוֹת בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי הוּא? יוֹבְלוֹת בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרִי הוּא, דִּכְתִיב: ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר״! הָא מַנִּי — רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא. דְּתַנְיָא: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים״ — יָכוֹל לֹא תְּהֵא מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים וְאֵילָךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִילָּתָהּ. מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִין לְבָתֵּיהֶן, וְלֹא מִשְׁתַּעְבְּדִין לַאֲדוֹנֵיהֶם — אֶלָּא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְעַטְרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, תָּקְעוּ בֵּית דִּין בְּשׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן וְשָׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן. וְרַבָּנַן — שָׁנִים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״יוֹבֵל הִיא״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״, יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִילָּתָהּ, כָּךְ מִתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת בְּסוֹפָהּ. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹבֵל הִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״ — שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וְאַחַת.

36 העמק דבר על במדבר פתח ↗

בשבעותיכם. ת״א בעצרתיכון. מכאן רגיל במשנה לקרוא זה החג עצרת. כמבואר במגילה פ״ג בעצרת שבעה שבועות ועוד הרבה. ובמקרא לא נקרא עצרת כי אם שביעי ש״פ וש״ע. ועי׳ רמב״ן וספורנו ויקרא כ״ג ל״ו אלא עפ״י תרגומא דהאי תיבה. ועדיין לא נתבאר האיך מיתרגם בשבועותיכם בעצרתיכון. אכן אחר הישוב בעיקר תיבה זו אין לו הבנה פשוטה. שנאמר שהוא משום מנין שבועות. והרי גם ימים נמנו ולכתוב ביומיכם. אלא ניתן ללמדנו ענין מנין הימים ומנין השבועות. ושני דברים המה. מנין הימים הי׳ לדעת לנו שכל הנהגות שקוב״ה מנהיג עולמו בשפע ספירות הידועים ובצרופן בהתמזגות המדות המה מ״ט 0 וכ״ז ניתן בהשגחה לפי מעשה התורה והמצות שניתן בחג הקציר. אבל מנין שבועי הוא להורות לנו שבעת מ״ת נתקשרנו עם ה׳ כ״י ככלה הנכנסת לחופה אשר לבד שהיא משתעבדת למע״י. עוד היא מחויבת להשקיע אהבתה אך בו. וע״ז היא סופרת שבעה ימים ביחוד בשביל זה החתן דוקא. והיינו דאי׳ בנדה דס״ו טעם משום חימוד. וטעם שיש לחוש בכלה יותר. משום דמחויבת להשקיע דעתה בו שבוע ימים. ומש״ה אי אירע שספרה לזה האיש וביום חופה נעשה חתן אחר. היא מחויבת לספור שבעת ימים אחרים. והוא משום שמחויבת להשקיע דעתה בזה כך נתחייבנו לבד מעשה המצות עוד להשקיע אהבתנו אך אליו ית׳. ובאשר לא בנקל לאדם להשקיע אהבתו לקוב״ה כמו אשה לבעלה ע״כ צוה הקב״ה למנות שבעה שבועות. וע״ז התכלית נקרא זה החג חג השבועות ולא חג הימים. ללמדנו בינה שעלינו להשקיע אהבתינו בו ית״ש ולהיות נעצר לפני ה׳. ובשביל זה נקרא חג העצרת שהוא הכונה של שבועות. ומש״ה כתיב בפ׳ ראה אצל שבעה שבועות תספר לך ושמרת ועשית את החקים האלה. שמשמען חקות התלמוד. כאשר יבואר שמה ברצות האל ית״ש. והנה כאן הודיע הכתוב שלשה ענינים לקדושת זה היום. א׳ וביום הבכורים. ב׳ בהקריבכם וגו׳. ג׳ בשבועותיכם. משא״כ בשביעית שאין בו בכורים קרא חג השבועות כמש״כ בפ׳ תשא. דאז הזמן נותן לשמירת חקים ותלמוד ביותר כמש״כ בס׳ ויקרא כ״ה י״ח לענין יובל:

1 מוֹעֲדֵי ה׳ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת וּמַקְרִיבֵיהֶם שֶׁהַכַּוָּנָה בָּהֶם הַשְׁרוֹת הַשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳ אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה״ שמות כט:מב, דִּבֵּר בַּמּוֹעֲדִים אֲשֶׁר בִּשְׁבִיתָּתָם יְכַוֵּן לִשְׁבּוֹת מִמַּעֲשֵׂה הֶדְיוֹט בִּקְצָתָם לְגַמְרֵי כְּעִנְיָן בְּשַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּלְעַסּוֹק בְּכֻלָּם בְּתוֹרָה וְעִסְקֵי קֹדֶשׁ, כְּאָמְרוֹ ״שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְכוּ׳, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ שמות כ:ט-י, שֶׁתִּשְׁבּוֹת מִמְּלַאכְתְּךָ וְיִהְיֶה עִסְקְךָ כֻּלּוֹ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ. וּבִקְצָתָם תִּהְיֶה הַשְּׁבִיתָה מִמְּלֶאכֶת עֲבוֹדָה בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁהוּא הָעִנְיָן בִּשְׁאָר הַמּוֹעֲדִים, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם שֶׁעִם שִׂמְחַת הַיּוֹם שֶׁיִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו יִהְיֶה הָעֵסֶק בְּקִצָּתוֹ בְּעִסְקֵי קֹדֶשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״יוֹם טוֹב חֶצְיוֹ לַה׳ וְחֶצְיוֹ לָכֶם״. וּבָזֶה תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל בְּלִי סָפֵק, כְּאָמְרוֹ ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״ תהלים פב:א. אָמַר אֹתָם מוֹעֲדִים שֶׁתִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, פֵּירוּשׁ אֲסִיפוֹת עָם לְעִסְקֵי קֹדֶשׁ, כִּי אֲסִיפַת הָעָם תִּקָּרֵא ״מִקְרָא״, כְּמוֹ ״חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא״ ישעיהו א:יג, וְכֵן ״עַל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶיהָ״ ישעיהו ד:ה.

2 אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. הֵם אוֹתָם הַמּוֹעֲדִים שֶׁאֶרְצֶה בָם. אָמְנָם כְּשֶׁלֹּא תִקְרְאוּ אוֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲבָל יִהְיוּ מִקְרָאֵי חוֹל וְעֵסֶק בְּחַיֵּי שָׁעָה וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם בִּלְבָד, לֹא יִהְיוּ מוֹעֲדַי, אֲבָל יִהְיוּ ״מוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי״ ישעיהו א:יד.

1 שַׁבָּת הִיא לַה׳. הוּא הַיּוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, קוֹבֵעַ אוֹתָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה תְּחִלַּת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה כְּפִי הִשְׁתַּנּוּת הָאֹרֶךְ בִּגְלִילוֹת מִתְחַלְּפוֹת, וְעִם זֶה הָיְתָה הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה מְשֹׁעֶרֶת כְּפִי אֵיזֶה אֹרֶךְ מְיֻחָד בְּהֶכְרֵחַ, מִכָּל מָקוֹם תִּהְיֶה תְּחִלַּת הַשַּׁבָּת וְסוֹפָהּ בְּכָל אֶחָד מֵהַגְּלִילוֹת לְיוֹשְׁבָיו כְּפִי הַתְחָלַת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה בַּגָּלִיל הַהוּא.

1 אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בְּשַׁבָּת שֶׁמּוֹעֲדָהּ כְּבָר נִקְבַּע, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פסחים פרק ע״פ ״שַׁבָּת הִיא דְּקַבְעָה אַנַּפְשַׁהּ״, הִתְחִיל בְּעִנְיַן הַמּוֹעֲדוֹת אֲשֶׁר מוֹעֲדָם הוּא עַל יְדֵי קְרִיאַת בֵּית דִּין, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה ראש השנה כ״ה. ״אַתֶּם אֲפִילוּ שׁוֹגְגִין, אַתֶּם אֲפִילוּ מְזִידִין, אַתֶּם אֲפִילוּ מוּטְעִין״.

1 בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה׳. הִזְכִּיר עִנְיַן הַפֶּסַח אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹמוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, כִּי הִיא סִבַּת הִשְׁתַּנּוּת זְמַנֵּי הַמּוֹעֲדִים, כִּי אָמְנָם הֱיוֹת הַכַּוָּנָה שֶׁיִּהְיֶה זְמַן זֶבַח הַפֶּסַח לְדוֹרוֹת מְכֻוָּן עִם הַזְּמַן שֶׁהָיָה הַזֶּבַח שֶׁל אוֹתָה פְּסִיחָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּחֲצִי אוֹתָהּ הַלַּיְלָה בְּכִוּוּן, הִיא סִבָּה שֶׁיִּהְיֶה זֶה מָסוּר לְבֵית דִּין וְעִבּוּרֵיהֶם וְחֶשְׁבּוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה״ דברים טז:א, וּבָאָה הַקַּבָּלָה עַל זֶה שֶׁיְּקַבְּעוּ חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה שֶׁל פֶּסַח שֶׁיִּהְיֶה בָּאָבִיב.

1 וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה׳ שִׁבְעַת יָמִים. לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין חוֹל הַמּוֹעֵד חוֹל לְגַמְרֵי, כִּי בִּהְיוֹת בָּהֶם קָרְבַּן צִבּוּר נוֹסָף עַל הַתָּמִיד, כְּמוֹ בְיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ, הוּא מִכְלַל הֶחָג בְּלִי סָפֵק. וְלֹא בֵאֵר עִנְיַן הַמּוּסָפִין בָּזֶה, שֶׁאֵין זֹאת הַכַּוָּנָה עַתָּה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא בֵאֵר עִנְיָנָם גַּם בִּשְׁאָר הַמּוֹעֲדִים. וּבָזֶה הָאֹפֶן כָּתַב בְּחַג הַסֻּכּוֹת לְהוֹרוֹת עַל קְדֻשַּׁת חוֹל הַמּוֹעֵד. אָמְנָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִזְכִּיר גַּם כֵּן ״אִשֶּה לַה׳״ לְהוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ מוּסָף נוֹסָף עַל שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּאָמְרוֹ ״מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ״ במדבר כט:ו. אֲבָל בְּשַׁבָּת וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הִזְכִּיר עִנְיַן הַמּוּסָפִים כְּלָל, כִּי מַה שֶּׁכָּתַב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים ״וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּה לַה׳״ הֵם עוֹלוֹת וְחַטָּאוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְהַצִּבּוּר הַמְבֹאָרִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת. וְכָלַל שַׁבָּת וְהַפֶּסַח וְחַג הַמַּצּוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, כִּי שְׁלָשְׁתָּם נִצְטַוּוּ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל בִּשְׁאָר הַמּוֹעֲדוֹת יִחֵד לְכָל מוֹעֵד דִּבּוּר לְעַצְמוֹ. וְהִתְחִיל דִּבּוּר חַג הַשָּׁבוּעוֹת מִן הָעֹמֶר, כִּי מֵאָז מִתְחִיל קָצִיר בָּעֹמֶר וּסְפִירַת הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁהֵם מֵעִנְיַן הֶחָג הַנִּקְרָא ״חַג קָצִיר״ וְ״חַג שָׁבוּעוֹת״, שֶׁבּוֹ נִתֵּן הוֹדָאָה לָאֵל יִתְבָּרַךְ. כִּי אָמְנָם מִכַּוָּנוֹת הָרְגָלִים הֵם הַתְּפִלָּה וְהַהוֹדָאָה, כְּמוֹ בְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, הַתְּפִלָּה לָאֵל עַל הָאָבִיב וְהַהוֹדָאָה עַל הַחֵרוּת. וּבִהְיוֹת כִּי הַצְלָחַת הַקָּצִיר תִּהְיֶה כְּפִי מִזְגַּן הַזְּמַן מִתְּחִלַּת הָאָבִיב עַד הַקָּצִיר, כַּאֲמָרוֹ ״שָׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ״ ירמיהו ה:כד, הָיָה הָעֹמֶר הוֹדָאָה עַל הָאָבִיב כְּמַקְרִיב בִּכּוּרֵי הַשָּׂדֶה לַבְּעָלִים, וְהָיָה הַקָּרְבָּן עִמּוֹ לִתְפִלָּה עַל הֶעָתִיד, וְהָיְתָה הַסְּפִירָה זִכָּרוֹן לִתְפִלַּת יוֹם יוֹם, וְהָיָה חַג הַקָּצִיר הוֹדָאָה עַל טוּב הַקָּצִיר, וְחַג הָאָסִיף עַל טוּב הָאָסִיף.

1 בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אִסּוּר הֶחָדָש עַד עֶצֶם יוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קָרְבָּן וְלֹא מִקְדָּש.

1 חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים. הָעֹמֶר הָיָה בִּכּוּרֵי שְׂעוֹרִים, וְאֵלֶּה הָיוּ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וְעַל שְׁמָם נִקְרָא הֶחָג ״יוֹם הַבִּכּוּרִים״, כְּאָמְרוֹ במדבר כח:כו ״וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָה״. וְאָמַר ״לַה׳״ כִּי בָהֶם הֻתַּר הֶחָדָש לְקָרְבָּן. וּבִהְיוֹת זֶה כְּעִנְיַן הוֹדָאָה עַל שָׁבוּעוֹת חֻקּוֹת הַקָּצִיר שֶׁבָּהֶם הָיְתָה סַכָּנַת הַתְּבוּאָה, הָיוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם חָמֵץ קְרֵבוֹת עִם כִּבְשֵׂי שְׁלָמִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּשַׁלְמֵי תוֹדָה ויקרא ז:יג עַל חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ.

1 חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְרֵבִים מִינֵי הַקָּרְבָּן בְּמוֹשְׁבוֹת הַגָּלוּת, לֹא יֶחְדַּל עִנְיַן הַסְּפִירָה וְעִנְיַן מִקְרָא קֹדֶשׁ.

1 וּבְקֻצְרְכֶם. אַחַר הַהוֹדָאָה עַל הַקָּצִיר וְהַצְלָחָתוֹ, הִזְהִיר עַל מִצְווֹת לְקִיּוּם הַמָּמוֹן הַמֻּשָּׂג בְּהַצְלָחָה, וְצִוָּה עַל לֶקֶט וּפֵאָה, כְּאָמְרָם כתובות סו: ״מֶלַח מָמוֹן חֶסֶר, וַאֲמָרֵי לַהּ חֶסֶד״.

2 אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֵי הַקּוֹצְרִים וֵאלֹהֵי הַמְלַקְּטִים הַלֶּקֶט וְהַפֵּאָה לָעֲנִיִּים, וְאֵיטִיב לַמֵּטִיבִים לָהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי.

1 זִכְרוֹן תְּרוּעָה. זִכְרוֹן תְּרוּעַת מֶלֶךְ, בָּהּ יָגִילוּ בְּמַלְכָּם, כְּאָמְרוֹ ״הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עֻזֵּנוּ הָרִיעוּ״ תהלים פא:ב. וְזֶה מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ יוֹשֵׁב אָז עַל כִּסֵּא דִין, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה, כַּאֲמָרוֹ ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״ תהלים פא:ד-ה. וְרָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ אָז יוֹתֵר עַל שֶׁהוּא מַלְכֵּנוּ שֶׁיַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וִיזַכֶּה אוֹתָנוּ בְּשָׁפְטוֹ אוֹתָנוּ, כַּאֲמָרוֹ ״כִּי ה׳ שֹׁפְטֵנוּ, ה׳ מְחֹקְקֵנוּ, ה׳ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ״ ישעיהו לג:כב.

1 אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁאָר מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ רָאוּי לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְעַנֵּג גַּם בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּאָמְרוֹ ״אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ״ נחמיה ח:י, מִכָּל מָקוֹם בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים לְהִתְוַדּוֹת וּלְהִתְאוֹנֵן גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו, וְאֵינוֹ יוֹם שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג, אֲבָל הוּא יוֹם עִנּוּי, כְּאָמְרוֹ וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, וְהוּא עִנְיַן קָרְבְּנוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְקָרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִים לְכַפָּרָה.

1 וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. כִּי יוֹם כִּפּוּרִים הוּא. כִּי רָאוּי בְּיוֹם כָּזֶה לִפְנוֹת מִשְּׁאָר עֲסָקִים לָתֵת לֵב לְהַשִּׂיג מְחִילָה וְכַפָּרָה, עַל הֵפֶךְ ״הֵן בְּיוֹם צוֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ״ ישעיהו נח:ג. וּבִהְיוֹת שֶׁרֹב מִי שֶׁיֶּחֱטָא בְּעִנְיַן הָעִנּוּי יַעֲשֶׂה זֶה לְתַאֲבוֹן בִּלְבַד, וְרֹב מִי שֶׁיֶּחֱטָא בַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה חוֹטֵא לְהַכְעִיס, עֹנֶשׁ כָּרֵת עַל הַבִּלְתִּי מִתְעַנֶּה וְעֹנֶשׁ אִבְדַּן הַנֶּפֶשׁ עַל עֲשִׂיַּת מְלָאכָה.

1 בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם כַּפָּרַת מִזְבֵּחַ, שֶׁהִיא חוֹבַת הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בַּגָּלוּת.

1 עֲצֶרֶת הִוא. עִנְיַן הָעֲצִירָה הוּא לֹא בִּלְבַד לִשְׁבּוֹת מִמְּלֶאכֶת הֶדְיוֹט, אֲבָל הִיא עִם זֶה אַזְהָרַת עֲמִידָה אֵיזֶה זְמַן בְּמָקוֹמוֹת הַקֹּדֶשׁ לַעֲבוֹד בַּמָּקוֹמוֹת הָהֵם אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה אוֹ בַּעֲבוֹדָה, כְּעִנְיַן ״וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי ה׳״ שמואל א כא:ח, וְהוּא אָמְרוֹ ״קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה״ יואל א:יד, וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ אָמַר יֵהוּא ״קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבָּעַל״ מלכים ב י:כ. אָמַר אִם כֵּן שֶׁזֶּה הַיּוֹם אַחַר חַג הַסֻּכּוֹת אֲשֶׁר בּוֹ שָׁלְמוּ כָּל שִׂמְחוֹת הָרְגָלִים, הוּא קֹדֶשׁ לִהְיוֹת יוֹם עֲצֶרֶת שֶׁיֵּעָצְרוּ בִּמְקוֹמוֹת הַקֹּדֶשׁ וְתִהְיֶה שִׂמְחָתוֹ שִׂמְחָה שֶׁל תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּאָמְרוֹ ״יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו״ תהלים קמט:ב. וְזֶה כְּעִנְיַן ״וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם, כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וְכוּ׳״ איוב א:ה, וְזֶה מִפְּנֵי הַשִּׂמְחָה הַקּוֹדֶמֶת. וּבִהְיוֹת שֶׁבְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח נֶעֶצְרוּ יִשְׂרָאֵל עִם מֹשֶׁה יַחְדָּו לְשׁוֹרֵר לָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ שמות טו:א, קִדֵּשׁ אוֹתוֹ הַיּוֹם לִהְיוֹת עֲצֶרֶת לַה׳, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה הַתְּשׁוּעָה בִּתְחִלַּת הַיּוֹם, וְזֶה בֵּאַר בְּמִשְׁנֶה תוֹרָה בְּאָמְרוֹ ״וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה״ דברים טז:ח. וּבִהְיוֹת שֶׁהָיָה יוֹם הַחֲמִשִּׁים לִיצִיאַת מִצְרַיִם יוֹם מַתַּן תּוֹרָה אֲשֶׁר בּוֹ נֶעֶצְרוּ יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו לַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, קְרָאוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מועד קטן פרק ואלו מגלחין עֲצֶרֶת. אָמְנָם בַּתּוֹרָה לֹא הֻזְכַּר אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּזֶה הַשֵּׁם כְּלָל, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁקִּלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמֻּשָּׂג בַּעֲצִירָתָם, ״וַיִּתְנַצְּלוּ אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב״ שמות לג:ו.

1 אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. אַחַר שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַדְּבָרִים הַכְּלָלִים שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדִים מַסְכִּימִים בָּהֶם, וְזֶה בְּמַה שֶּׁכֻּלָּם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וּטְעוּנִים קָרְבַּן מוּסָף, כַּאֲמָרוֹ ״אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה וְכוּ׳״ ויקרא כג:לז, אָמַר ״אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָר יוֹם וְכוּ׳״, וְהוֹדִיעַ שֶׁחַג הַסֻּכּוֹת נִבְדָּל מִשְּׁאָר הַמּוֹעֲדִים: רִאשׁוֹנָה, שֶׁהַשְּׁמִינִי שֶׁלּוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, כְּאָמְרוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן, לֹא כֵן בִּימֵי הַשָּׁבוּעַ וּבִימֵי חַג הַמַּצּוֹת, וְכֵן בַּחֳדָשִׁים וּבַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶם קֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, לֹא הַשְּׁמִינִי. שֵׁנִית, בְּמַה שֶׁזֶּה הַחַג טָעוּן שִׁנּוּי דִּירָה, כְּאָמְרוֹ ״בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ״ ויקרא כג:מב. שְׁלִישִׁית, שֶׁטָּעוּן נְעָנוּעַ אַרְבַּע מִינִים, כְּאָמְרוֹ ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר וְכוּ׳״ ויקרא כג:מ.

1 אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. בֵּאֵר שֶׁכָּל אֵלֶּה לְתַכְלִית נָאוֹת לָנוּ מְכֻוָּן מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ, לֹא יִגְרַע מִמֶּנּוּ עֵינָיו.

« ספורנו על ויקרא כ״ב:ל״ג ספורנו על ויקרא כ״ד:ב׳ »