ספורנו על בראשית ד׳:ב׳

2 וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃

פירוש ספורנו על בראשית ד׳:ב׳

2 וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן. שֶׁהָיְתָה מְלֶאכֶת חָכְמָה יוֹתֵר מִמְּלֶאכֶת עֲבוֹדַת אֲדָמָה.

3 וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. וּבְכֵן כָּל אֶחָד מֵהֶם הֵבִיא מִן הַבָּא בְּיָדוֹ: