ספורנו על בראשית ב׳:י״ח

18 לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. לֹא יֻשַּׂג טוֹב הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן בִּדְמוּתוֹ וּבְצַלְמוֹ, אִם יִצְטָרֵךְ לְהִתְעַסֵּק הוּא עַצְמוֹ בְּצָרְכֵי חַיָּיו:

19 עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. עֵזֶר שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שָׁוֶה לוֹ בְּצֶלֶם וּדְמוּת, כִּי זֶה הֶכְרֵחִי לוֹ בִּידִיעַת צְרָכָיו וְהַמְצִיאָם בְּמוֹעֲדָם. וְאָמַר כְּנֶגְדּוֹ, כִּי הַנִּכְנָס לְכַף נֶגֶד דָּבָר אַחֵר כְּשֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה לוֹ בְּשֶׁקֶל, יִהְיֶה נֶגְדּוֹ בְּקַו יָשָׁר, אֲבָל כְּשֶׁלֹּא יִהְיוּ שָׁוִים שְׁנֵי הַנִּשְׁקָלִים, יִהְיֶה זֶה עוֹלֶה וְזֶה יוֹרֵד וְלֹא יִהְיוּ זֶה נֶגֶד זֶה בְּקַו יָשָׁר. וּבָזֶה הָאוֹפֶן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל מכילתא יתרו א, אָמְנָם לֹא הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵזֶר שָׁוֶה לוֹ לְגַמְרֵי, כִּי אָז לֹא הָיָה רָאוּי שֶׁיַּעֲבֹד וִישָׁרֵת אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ.