ספורנו על שמות ל״ב

« ספורנו על שמות ל״א:י״ח ספורנו על שמות ל״ג:ב׳ »

24 קידושין פתח ↗

גֵּט פָּשׁוּט, עֵדָיו מִתּוֹכוֹ. מְקוּשָּׁר, עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו. פָּשׁוּט שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו, וּמְקוּשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְקוּשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ – כָּשֵׁר, שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ פָּשׁוּט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. וְהָוֵינַן בַּהּ: וְתַנָּא קַמָּא לֵית לֵיהּ מִנְהַג הַמְּדִינָה? וְאָמַר רַב אָשֵׁי: בְּאַתְרָא דִּנְהִיגִי בְּפָשׁוּט וַעֲבַד לֵיהּ מְקוּשָּׁר, אִי נָמֵי: בְּאַתְרָא דִּנְהִיגִי בִּמְקוּשָּׁר וַעֲבַד לֵיהּ פָּשׁוּט – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּוַדַּאי קְפִידָא. כִּי פְּלִיגִי, בְּאַתְרָא דִּנְהִיגִי בֵּין בְּפָשׁוּט בֵּין בִּמְקוּשָּׁר, וַאֲמַר לֵיהּ: ״עֲבֵיד לִי פָּשׁוּט״, וַאֲזַל וַעֲבַד לֵיהּ מְקוּשָּׁר. מָר סָבַר: קְפֵידָא, וּמָר סָבַר: מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר – דִּתְנַן: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי״, וְקִבֵּל לָהּ גִּיטָּהּ מִמָּקוֹם אַחֵר – פָּסוּל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר. אַלְמָא קָסָבַר: מַרְאָה מָקוֹם הִיא לוֹ. אָמַר עוּלָּא: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁבַח מָמוֹן, אֲבָל בְּשֶׁבַח יוּחֲסִין, דִּבְרֵי הַכֹּל – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מַאי טַעְמָא – ״מְסָאנָא דְּרַב מִכַּרְעַאי לָא בָּעֵינָא״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם הִטְעָהּ לִשְׁבַח יוּחֲסִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא. דְּקָתָנֵי: ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹּהֵן״ וְנִמְצָא לֵוִי, ״לֵוִי״ וְנִמְצָא כֹּהֵן, נָתִין וְנִמְצָא מַמְזֵר, ״מַמְזֵר״ וְנִמְצָא נָתִין. וְלָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: אֶלָּא דְּקָתָנֵי: ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בַּת אוֹ שִׁפְחָה מְגוּדֶּלֶת״ וְאֵין לוֹ, עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ וְיֵשׁ לוֹ, דִּשְׁבַח מָמוֹן הוּא, הָכִי נָמֵי דְּלָא פְּלִיג?! אֶלָּא פְּלִיג בְּרֵישָׁא וְהוּא הַדִּין לְסֵיפָא. הָכָא נָמֵי פְּלִיג בְּרֵישָׁא וְהוּא הַדִּין לְסֵיפָא. הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם, אִידֵּי וְאִידֵּי דִּשְׁבַח מָמוֹן, פְּלִיג בְּרֵישָׁא וְהוּא הַדִּין בְּסֵיפָא. הָכָא, דִּשְׁבַח יוּחֲסִים הוּא, אִם אִיתָא דִּפְלִיג, נִתְנֵי! אִיבָּעֵית אֵימָא: הָכָא נָמֵי שְׁבַח יוּחֲסִים, מִי סָבְרַתְּ מַאי מְגוּדֶּלֶת – גְּדוֹלָה מַמָּשׁ? מַאי מְגוּדֶּלֶת – גַּדֶּלֶת, דְּאָמְרָה הִיא: לָא נִיחָא לִי דְּשָׁקְלָה מִילֵּי מִינַּאי וְאָזְלָא נָדְיָא קַמֵּי שִׁיבָבוֹתַיי. תָּנוּ רַבָּנַן: ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי קַרְיָינָא״, כֵּיוָן שֶׁקָּרָא שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיִּקְרָא וִיתַרְגֵּם. יְתַרְגֵּם מִדַּעְתֵּיהּ?! וְהָתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ – הֲרֵי זֶה בַּדַּאי. וְהַמּוֹסִיף עָלָיו – הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. אֶלָּא מַאי תַּרְגּוּם – תַּרְגּוּם דִּידַן. וְהָנֵי מִילֵּי דַּאֲמַר לַהּ: ״קַרְיָינָא״, אֲבָל אָמַר לַהּ: ״קָרָא אֲנָא״ – עַד דְּקָרֵי אוֹרָיְיתָא נְבִיאֵי וּכְתוּבֵי בְּדִיּוּקָא. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה״, חִזְקִיָּה אָמַר: הֲלָכוֹת, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תּוֹרָה. מֵיתִיבִי: אֵיזוֹ הִיא מִשְׁנָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲלָכוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִדְרָשׁ! מַאי תּוֹרָה – מִדְרַשׁ תּוֹרָה. וְהָנֵי מִילֵּי דַּאֲמַר לַהּ: ״תָּנֵינָא״, אֲבָל אֲמַר לַהּ: ״תַּנָּא אֲנָא״, עַד דְּתָנֵי הִילְכְתָא, סִפְרָא, וְסִיפְרֵי, וְתוֹסֶפְתָּא. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי תַּלְמִיד״ – אֵין אוֹמְרִים כְּשִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי וּכְשִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא, אֶלָּא, כֹּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם דָּבָר אֶחָד בְּתַלְמוּדוֹ וְאוֹמְרוֹ, וַאֲפִילּוּ בְּמַסֶּכְתָּא דְכַלָּה. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי חָכָם״ – אֵין אוֹמְרִים כְּחַכְמֵי יַבְנֶה, כְּרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵירָיו, אֶלָּא, כֹּל שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ דְּבַר חׇכְמָה בְּכׇל מָקוֹם וְאוֹמְרָהּ. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי גִּבּוֹר״ – אֵין אוֹמְרִים כְּאַבְנֵר בֶּן נֵר וּכְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֶלָּא כֹּל שֶׁחֲבֵירָיו מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי גְבוּרָתוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָשִׁיר״ – אֵין אוֹמְרִים כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם וּכְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אֶלָּא כֹּל שֶׁבְּנֵי עִירוֹ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ מִפְּנֵי עוֹשְׁרוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק״ – אֲפִילּוּ רָשָׁע גָּמוּר – מְקוּדֶּשֶׁת, שֶׁמָּא הִרְהֵר תְּשׁוּבָה בְּדַעְתּוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי רָשָׁע״ – אֲפִילּוּ צַדִּיק גָּמוּר – מְקוּדֶּשֶׁת, שֶׁמָּא הִרְהֵר דְּבַר עֲבוֹדָה זָרָה בְּדַעְתּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּים חׇכְמָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּים יוֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּים עֲשִׁירוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה רוֹמִי וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּים עֲנִיּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה בָּבֶל וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּים גַּסּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. וְגַסּוּת לְבָבֶל לָא נְחִית? וְהָכְתִיב: ״וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וְתִשְׁנֶה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם. וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה. וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת לָהֿ בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר״. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ חֲנוּפָּה וְגַסּוּת הָרוּחַ שֶׁיָּרְדוּ לְבָבֶל! אִין, לְהָכָא נְחִית, וְאִשְׁתַּרְבּוֹבֵי הוּא דְּאִשְׁתַּרְבּוּב לְהָתָם. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: ״לִבְנוֹת לָהּ בַּיִת״, שְׁמַע מִינַּהּ. אִינִי?! וְהָאָמַר מָר: סִימָן לְגַסּוּת – עֲנִיּוּת, וַעֲנִיּוּת בְּבָבֶל הוּא דְּאִיכָּא! מַאי עֲנִיּוּת – עֲנִיּוּת דְּתוֹרָה. דִּכְתִיב: ״אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ עֵילָם, שֶׁזָּכְתָה לִלְמוֹד, וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד. עֲשָׂרָה קַבִּים גְּבוּרָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ פָּרְסִיִּים וְכוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים כִּנִּים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מָדַי כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם תִּשְׁעָה נָטְלָה מִצְרַיִם כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים נְגָעִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ חֲזִירִים כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים זְנוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עַרְבִיָּא כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים עַזּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מֵישָׁן כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים שִׁכְרוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ כּוּשִׁים כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים שֵׁינָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים וְאֶחָד נָטְלוּ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. מַתְנִי׳ ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹּהֵן״ וְנִמְצָא לֵוִי, ״לֵוִי״ וְנִמְצָא כֹּהֵן, ״נָתִין״ וְנִמְצָא מַמְזֵר. ״מַמְזֵר״ וְנִמְצָא נָתִין, ״בֶּן עִיר״ וְנִמְצָא בֶּן כְּרַךְ, ״בֶּן כְּרַךְ״ וְנִמְצָא בֶּן עִיר. ״עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ״ וְנִמְצָא רָחוֹק, ״רָחוֹק״ וְנִמְצָא קָרוֹב. ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת אוֹ שִׁפְחָה מְגוּדֶּלֶת״ וְאֵין לוֹ, אוֹ ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ״ וְיֵשׁ לוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים״ וְיֵשׁ לוֹ, אוֹ עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵין לוֹ. וּבְכוּלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה: ״בְּלִבִּי הָיָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ״ – אַף עַל פִּי כֵן אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְכֵן הִיא שֶׁהִטְעַתּוּ. גְּמָ׳ הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבֵּין לְנִכְסֵיהּ אַדַּעְתָּא לְמִיסַּק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְעִידָּנָא דְּזַבֵּין לָא אֲמַר וְלָא מִידֵּי. אָמַר רָבָא: הָוֵי דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב, וּדְבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָם דְּבָרִים. מְנָא לֵיהּ לְרָבָא הָא? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן:

32 העמק דבר על שמות פתח ↗

מחני נא וגו׳. יפה פירשו הרמב״ן והספורנו. שביקש למחות זכיות שלו כדי שירבה זכיותם ונוסיף לבאר דחטא חה״ש חמור כמבואר בקידושין ד״מ אין מקיפין בחה״ש ומפרש בגמ׳ אין מקיפין כחנווני להאריך אף. עד שתתמלא הסאה. אלא העונש בא מיד. אבל איתא שם עוד מר ברי׳ דרבינא א׳ אם היא שקולה מכרעת. ובזה הלשון מבואר דאע״ג שעון חה״ש עונשו חמור מכ״מ אין זה אלא בצרוף שאר עונות עד שהיא שקולה ומכרעת. משא״כ אם הזכיות מרובים וכ״כ הרמב״ם באגרת השמד בזה״ל והעון הזה בין יתר העונות אין יוה״כ מכפר ויותר מזה כתבתי בהע״ש סימן קס״ז אות י״ד מעתה אמר משה מחני נא. היינו מחה את הזכיות שלי ממני ולהצטרף לזכיותם. ואשאר בלי זכיות עד שאהי׳ ראוי למחות את שמי:

34 יומא פתח ↗

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא מְשׁוּבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״כְּכֶלֶב שָׁב עַל קִיאוֹ וְגוֹ׳״ — כִּדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא, כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ — הוּתְּרָה לוֹ. הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר.

1 אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה יִהְיוּ אֶצְלְךָ אֱלֹהִים, שֶׁתִּתְפַּלֵּל אֲלֵיהֶם בְּכָל צְרָכֶיךָ, וְאוֹתָם תַּעֲבוֹד לְהַשִּׂיג חֶפְצְךָ.

1 חַג לַה' מָחָר. וְלֹא תְְּעַרְבְּבוּ שִׂמְחָתוֹ בְּאֵל אַחֵר:

1 סָרוּ מַהֵר. קֹדֶם שֶׁאֶגְמוֹר לָתֵת לְךָ מַה שֶּׁיָּעַדְתִּי לָתֵת, וְהֵם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי שמות כד:יב.

1 וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. גִּיד בַּרְזֶל עָרְפָּם וְלֹא יִפְנוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי שׁוּם מוֹרֶה צֶדֶק, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין תִּקְוָה שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה.

1 לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. בְּאוֹתָם שֶׁלֹּא חָטְאוּ בָּעֵגֶל:

1 וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ. בְּדוֹר רְבִיעִי, כְּאָמְרוֹ בראשית טו:טז "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה", וְזֶה לֹא יִתְקַיֵּם בְּזַרְעִי בִּלְבַד עַתָּה.

1 וּשְׁנֵי לוּחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ. כִּי חָשַׁב שֶׁבְּשׁוּבוֹ אֲלֵיהֶם יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִם אַיִן יִשְׁבְּרֵם לְעֵינֵיהֶם לְכַלּוֹת עֵינֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

1 וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים בַּקִּלְקוּל שֶׁעָשׂוּ, כְּעִנְיָן "כִּי רָעָתְכִי אָז תַּעֲלֹזִי" ירמיהו יא:טו, וּבָזֶה הִתְקַצֵּף וְנוֹאַשׁ שֶׁיּוּכַל לְתִקּוּן הַמְּעֻוָּת בְּאֹפֶן שֶׁיַּחְזְרוּ לִתְמוּתָם וְיִהְיוּ רְאוּיִים לְאוֹתָן הַלּוּחוֹת.

1 הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדוֹלָה. שֶׁשָּׂמְחוּ בַּקִּלְקוּל בִּמְחוֹלוֹת מִפְּנֵי שֶׁקָּבַעְתָּ לָהֶם חַג לְיוֹם הַמָּחֳרָת, וְזֶה הוּא רַע מִן הַפֶּשַׁע וְהַמֶּרֶד שֶׁעָשׂוּ בָּעֵגֶל, וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ רַחֲמִים יוֹתֵר, כְּאָמְרוֹ "אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדוֹלָה", וְכֵן בִּתְפִלָּתוֹ אָמַר "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה", וְכֵן בְּסֵדֶר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הִזְכִּיר "עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה" שמות לד:ז, וְכֵן בִּתְפִלָּתוֹ שָׁם "וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ" שמות לד:ט. וְלָכֵן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְהֲלוּ עָלֶיךָ לְהַכְרִיחֲךָ לַעֲשׂוֹת לָהֶם הָעֵגֶל, מָה עָשׂוּ לְךָ שֶׁהֻצְרַכְתָּ לִקְבּוֹעַ לָהֶם חַג לְיוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁזֹּאת הָיְתָה סִבַּת הַמְּחוֹלוֹת שֶׁעָשׂוּ לְשִׂמְחַת הָעֵגֶל שֶׁהָיְתָה רָעָה מֵעֲשִׂיָּתוֹ.

1 כִּי בְרָע הוּא. שֶׁכְּבָר הָיוּ בְּעִנְיָן רָע, נִצְמָדִים לְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם.

1 וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב. שַׂמְתִּי הַדָּבָר לְנִמְנָע, שֶׁאֵין זָהָב מוּכָן.

2 הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי. וְהֵם הִתְנַדְּבוּ הַזָּהָב בִּמְהִירוּת.

3 וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ. בִּקַּשְׁתִּי לְאַחֵר אֶת הַדָּבָר, וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַזָּהָב בָּאֵשׁ בְּזוּלַת תַּחְבּוּלוֹת הַצּוֹרְפִים הַצְּרִיכוֹת לְהַתִּיךְ אֶת הַזָּהָב.

4 וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה. בִּלְתִּי פְעוּלַת הִשְׁתַּדְּלוּתִי, וְלֹא הִמְתִּינוּ שֶׁאֶעֱשֵׂהוּ אֲנִי כְּדִבְרֵיהֶם. כִּי אָמְנָם בְּאָמְרוֹ "וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה" לֹא אָמַר זֶה עַל אַהֲרֹן, אֲבָל רְצוֹנוֹ עָשָׂה אוֹתוֹ הָעוֹשֶׂה, כְּעִנְיַן "וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ וְשָׁחַט" ויקרא ג:ח שֶׁרְצוֹנוֹ וְסָמַךְ הַמַּקְרִיב וְשָׁחַט הַשּׁוֹחֵט. וְכֵן הֵעִיד בְּאָמְרוֹ "אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן", שֶׁהֵם עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה אַהֲרֹן, שֶׁצִּיְּרוֹ וְהִשְׁלִיךְ הַזָּהָב בָּאֵשׁ.

1 כִּי פָרוּעַ הוּא. מְגֻלֶּה וּמְפֻרְסָם לָרוֹעַ בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ בָּזֶה.

2 כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן. גִּלָּה שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם צַדִּיקִים, שֶׁאִם הָיוּ שָׁם צַדִּיקִים עוֹזְרִים לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר נִקְהֲלוּ עָלָיו, לֹא הָיָה אַהֲרֹן עוֹשֶׂה הָעֵגֶל כְּלָל.

3 לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. לְשֵׁם רַע בֵּין אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁיֹּאמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתָם וְשֶׁבֵּינֵיהֶם אֵין עוֹשֶׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד, וְשֶׁלֹּא נָשְׂאוּ פְּנֵי נָבִיא וְנָשִׂיא בְּתוֹכָם. וְזֶה כִּי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כֻלָּם וְלֹא רֻבָּם נִקְהֲלוּ עַל אַהֲרֹן, הָיוּ כֻלָּם לְשִׁמְצָה עַל שֶׁלֹּא מִחוּ בַּקָּמִים.

1 עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשָׁעַר. לְכַפֵּר עַל הַבִּלְתִּי חוֹטְאִים שֶׁלֹּא מִיחוּ בַּחוֹטְאִים, וְזֶה שֶׁכְּמוֹ שֶׁלֹּא מִיחוּ בַּחוֹטְאִים כֵּן לֹא יִמְחוּ בְּהוֹרְגֵיהֶם:

1 מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַה'. הַקְנוּ שְׁלֵמוּת לִידֵיכֶם הַיּוֹם שֶׁתִּהְיֶינָה מוּכָנוֹת לְעָבְדוֹ בְּמִקְדָּשׁוֹ.

2 כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו. כִּי כָּל אֶחָד מִכֶּם כְּבָר הוּקְדַּשׁ לַה' בִּבְנוֹ, בְּעִנְיַן הַמִּילָה שֶׁעֲשִׂיתֶם בַּמִּדְבָּר, וּבְאָחִיו, בַּהֲרִיגַת הַיּוֹם. וְלָכֵן מִלְאוּ יֶדְכֶם בְּטוֹב הַכַּוָּנָה וְהַשְׁלִימוּ הֲכִנָתְכֶם לַה' לַעֲבוֹדָתוֹ.

3 וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה. וּמִלְאוּ יֶדְכֶם גַּם כֵּן בְּאֹפֶן שֶׁיִּתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה, וְזֶה שֶׁתִּהְיֶה מְגַמַּת פְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר מִשְׁפָּטוֹ וּבְרִיתוֹ, כְּאָמְרוֹ "כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ, יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ" דברים לג:ט-י. "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" דברים לג:יא.

1 אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדוֹלָה. דְּעוּ גֹּדֶל חֲטַאֲתְכֶם, כִּי אָמְנָם בִּידִיעָתוֹ תִּהְיֶה תְשׁוּבָה בְּלִי סָפֵק, כְּאָמְרוֹ "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע" תהלים נא:ה, וְכָאָמְרוֹ "אַךְ דְּעִי עֲוֹנֵךְ" ירמיהו ג:יג.

1 אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרֶךָ. הֵן תִּרְצֶה לָשֵׂאת חַטָּאתָם וְהֵן שֶׁלֹּא תִרְצֶה לָשֵׂאת, מְחֵה אֶת הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלִּי מִסִּפְרְךָ וְשִׂים לְחֶשְׁבּוֹנָם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לִסְלִיחָה:

1 מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי. מִי הוּא שֶׁחָטָא לִי שֶׁאֶמְחֶה מִסִּפְרִי אֶת זְכֻיּוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לִסְלִיחַת עָוֹן כְּנֶגְדָּם, זֶה לֹא הָיָה לְעוֹלָם, כִּי הַדִּין לְפָנַי הוּא הֵפֶךְ זֶה, כִּי אָמְנָם יִשָּׂא כָּל אֶחָד עֹנֶשׁ עֲוֹנוֹ וִיקַבֵּל שְׂכַר זְכֻיּוֹתָיו, שֶׁאֵין מִצְוָה מְכַבָּה עֲבֵרָה, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אָשִׂים זְכֻיּוֹתֶיךָ לְחֶשְׁבּוֹנָם.

1 אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ. בְּאָמְרוֹ "אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וְגוֹ'" שמות ג:יז.

2 וּבְיוֹם פָּקְדִי. שֶׁיּוֹסִיפוּ לַחֲטֹא, כְּמוֹ בַּמְרַגְּלִים.

3 וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם. זֶה הַחֵטְא, וְלֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוּר לוֹ, כְּעִנְיַן "וְאִם רָעָה תִּמָּצֵא בוֹ וָמֵת" מלכים א א:נב. וְכֵן הוֹרָה בְּאָמְרוֹ שָׁם "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה" במדבר יד:יא, כִּי מֵאַחַר שֶׁשָּׁנוּ בְּאִוַּלְתָּם הֵם מֻחְזָקִים לְהוֹסִיף לְאַשְׁמָה בָּהּ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יומא פו כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ הוּתְּרָה לוֹ, כְּלוֹמַר נַעֲשֵׂית עָלָיו כְּהֶתֵּר.

1 עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. בְּהַסְכָּמָתָם הוֹצִיא לְפוֹעַל מִי שֶׁעָשָׂה לָעֵגֶל מַסֵּכָה, אוֹתוֹ הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה בוֹ מַעֲשֶׂה אַהֲרֹן, בְּצַיְּרוֹ וּבְהַשְׁלִיכוֹ בָּאֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ "וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה":

« ספורנו על שמות ל״א:י״ח ספורנו על שמות ל״ג:ב׳ »