ספורנו על שמות כ״ג

« ספורנו על שמות כ״ב:ל׳ ספורנו על שמות כ״ד:א׳ »

1 סנהדרין פתח ↗

מַתְנִי׳ דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁנֵי דַיָּינִין בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד. זֶה פּוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁל זֶה, וְזֶה פּוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁל זֶה – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁמֵּבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְּסוּלִין. אֲבָל אִם הָיוּ כְּשֵׁרִין אוֹ מוּמְחִין מִפִּי בֵּית דִּין – אֵינוֹ יָכוֹל לְפוֹסְלָן. זֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה, וְזֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁמֵּבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְּסוּלִין, אֲבָל אִם הָיוּ כְּשֵׁרִין – אֵינוֹ יָכוֹל לְפוֹסְלָן. גְּמָ׳ מַאי ״זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד״? בִּתְלָתָא סַגִּי! הָכִי קָאָמַר: כְּשֶׁזֶּה בּוֹרֵר לוֹ בֵּית דִּין אֶחָד, וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ בֵּית דִּין אֶחָד, שְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד. וַאֲפִילּוּ לֹוֶה מָצֵי מְעַכֵּב? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַלְוֶה, אֲבָל לֹוֶה כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ. כִּדְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁבְּסוּרְיָא שָׁנוּ. הָכָא נָמֵי, בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁבְּסוּרְיָא שָׁנוּ. אֲבָל מוּמְחִין – לָא. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מוּמְחִין, כְּגוֹן בֵּי דִינָא דְּרַב הוּנָא וּדְרַב חִסְדָּא, דְּקָאָמַר לֵיהּ: מִי קָא מַטְרַחְנָא לָךְ? תְּנַן: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שְׁנֵי דַיָּינִין בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְקָאָמְרִינַן בֵּית דִּין – בֵּית דִּין בָּתַר דְּפָסְלִי לְהוּ, אָזְלוּ וּבָרְרוּ לְהוּ בֵּי דִינָא אַחֲרִינֵי? וְעוֹד, מַאי ״זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד״? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: כְּשֶׁזֶּה בּוֹרֵר לוֹ דַּיָּין אֶחָד, וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ דַּיָּין אֶחָד, שְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד. מַאי שְׁנָא דְּעָבְדִי הָכִי? אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא: מִתּוֹךְ שֶׁזֶּה בּוֹרֵר לוֹ דַּיָּין אֶחָד, וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ דַּיָּין אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד – יֵצֵא הַדִּין לַאֲמִיתּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כּוּ׳. נֵימָא בִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב קָמִיפַּלְגִי? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִין מִי חוֹתֵם עִמָּהֶן. רַבִּי מֵאִיר לֵית לֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְרַבָּנַן אִית לְהוּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְדַעַת הַדַּיָּינִין – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָעֵינַן. כִּי פְּלִיגִי – דַּעַת בַּעֲלֵי דִינִין: רַבִּי מֵאִיר סָבַר דַּעַת בַּעֲלֵי דִינִין נָמֵי בָּעֵינַן, וְרַבָּנַן סָבְרִי דַּעַת הַדַּיָּינִין בָּעֵינַן, דַּעַת בַּעֲלֵי דִינִין לָא בָּעֵינַן. גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר כּוּ׳. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כָּךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין – לֹא הָיוּ חוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִין מִי חוֹתֵם עִמָּהֶן, וְלֹא הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּדִין אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִין מִי יוֹשֵׁב עִמָּהֶן, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין בִּסְעוּדָה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִין מִי מֵסֵב עִמָּהֶן. זֶה פּוֹסֵל דַּיָּינוֹ כּוּ׳. כֹּל כְּמִינֵּיהּ דְּפָסֵיל דַּיָּינֵי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁבְּסוּרְיָא שָׁנוּ, אֲבָל מוּמְחִים – לֹא. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְּסוּלִין. אֲבָל אִם הָיוּ כְּשֵׁרִין, אוֹ מוּמְחִין מִפִּי בֵּית דִּין – אֵינוֹ יָכוֹל לְפוֹסְלָן, מִכְּלָל דְּרַבִּי מֵאִיר מוּמְחִין נָמֵי קָאָמַר! הָכִי קָאָמַר: אֲבָל אִם הָיוּ כְּשֵׁרִין, נַעֲשׂוּ כְּמוּמְחִין מִפִּי בֵּית דִּין, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְפוֹסְלָן. תָּא שְׁמַע: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר, לֹא כׇּל הֵימֶנּוּ שֶׁפּוֹסֵל דַּיָּין שֶׁמּוּמְחֶה לְרַבִּים. אֵימָא: לֹא כׇּל הֵימֶנּוּ שֶׁפּוֹסֵל דַּיָּין שֶׁהִמְחוּהוּ רַבִּים עֲלֵיהֶם. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: לְעוֹלָם פּוֹסֵל וְהוֹלֵךְ, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בֵּית דִּין שֶׁמּוּמְחֶה לְרַבִּים. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְהָא עֵדִים כְּמוּמְחִין דָּמֵי? וְאָמַר רַבִּי מֵאִיר: זֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה, וְזֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: פֶּה קָדוֹשׁ יֹאמַר דָּבָר זֶה? תְּנִי: ״עֵדוֹ״. עֵדוֹ לְמַאי? אִילֵימָא לְמָמוֹן, רַחֲמָנָא פַּסְלֵיהּ! אִי לִשְׁבוּעָה, הֵימוֹנֵי מְהֵימַן כְּבֵי תְּרֵי! לְעוֹלָם לְמָמוֹן. לָא צְרִיכָא, דְּקַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ כְּבֵי תְרֵי. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן: דְּמָצֵי הָדַר בֵּיהּ? תְּנֵינָא: אָמַר לוֹ ״נֶאֱמָן עָלַי אַבָּא״, ״נֶאֱמָן עָלַי אָבִיךָ״, ״נֶאֱמָנִין עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָּקָר״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. וְאָמַר רַב דִּימִי בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף: כְּגוֹן דְּקַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ בְּחַד. צְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא ״אַבָּא״ וְ״אָבִיךְ״ – בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן דְּלָא מָצֵי הָדַר בֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּאַבָּא וְאָבִיךְ חֲזוּ לְעָלְמָא. אֲבָל חַד כְּבֵי תְרֵי, דִּלְעָלְמָא לָא חֲזֵי – אֵימָא: מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל בְּהַהִיא – אֵימָא מוֹדוּ לְהוּ לְרַבָּנַן. צְרִיכָא. הָא מִדְּקָתָנֵי רֵישָׁא ״דַּיָּינוֹ״, וְסֵיפָא ״עֵדָיו״ – אַלְמָא דַּוְקָא קָתָנֵי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּבָא הוּא וְאַחֵר לְפוֹסְלָן. כֹּל כְּמִינֵּיהּ? נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ הוּא! אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: כְּגוֹן שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר. עַרְעָר דְּמַאי? אִילֵּימָא עַרְעָר דְּגַזְלָנוּתָא, כֹּל כְּמִינֵּיהּ? נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ הוּא! אֶלָּא: עַרְעָר דִּפְגַם מִשְׁפָּחָה. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: הָנֵי אַמִּשְׁפָּחָה קָמַסְהֲדִי, וְאִיהוּ מִמֵּילָא קָפָסֵיל. וְרַבָּנַן סָבְרִי: סוֹף סוֹף נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ הוּא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַחֲלוֹקֶת בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים. דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: צָרִיךְ לְבָרֵר, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵר. אֲבָל בְּכַת אַחַת – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין יָכוֹל לְפוֹסְלָן. אָמְרוּ לְפָנָיו רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי: אֵין שָׁם אֶלָּא כַּת אַחַת, מַהוּ? אֵין שָׁם אֶלָּא כַּת אַחַת? וְהָאָמְרַתְּ: אֲבָל בְּכַת אַחַת דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין יָכוֹל לְפוֹסְלָן! אֶלָּא, נִמְצֵאת כַּת שְׁנִיָּה קְרוֹבִין אוֹ פְסוּלִין – מַהוּ? אָמַר לָהֶן: כְּבָר הֵעִידוּ עֵדִים הָרִאשׁוֹנִים. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּבָר הֵעִידוּ עֵדִים הָרִאשׁוֹנִים. נֵימָא, בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קָמִיפַּלְגִי? דְּתַנְיָא: הַבָּא לִידּוֹן בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, נִידּוֹן בִּשְׁטָר – דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נִידּוֹן בַּחֲזָקָה. וְהָוֵינַן בַּהּ: בַּחֲזָקָה וְלֹא בִּשְׁטָר? אֶלָּא אֵימָא: אַף בַּחֲזָקָה. וְקַיְימָא לַן, דִּבְצָרִיךְ לְבָרֵר פְּלִיגִי. לָא. אַלִּיבָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי. דְּרַבִּי מֵאִיר כְּרַבִּי. וְרַבָּנַן אָמְרִי לָךְ: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי הָתָם אֶלָּא בַּחֲזָקָה, דְּמִכֹּחַ שְׁטָרָא קָאָתֵי. אֲבָל הָכָא, דְּהָנֵי עֵדִים לָאו מִכֹּחַ עֵדִים אַחֲרִינֵי קָאָתוּ, אֲפִילּוּ רַבִּי מוֹדֶה דְּאֵין צָרִיךְ לְבָרֵר. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רֵישָׁא בְּעֵדִים פְּסוּלִין וְדַיָּינִין כְּשֵׁרִין, מִיגּוֹ דְּפָסְלִי עֵידֵי – פָּסְלִי נָמֵי דַּיָּינֵי. סֵיפָא: בְּדַיָּינִין פְּסוּלִין וְעֵדִים כְּשֵׁרִין, דְּמִיגּוֹ דְּפָסְלִי דַּיָּינֵי – פָּסְלִי נָמֵי עֵידֵי. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: בִּשְׁלָמָא, מִיגּוֹ דְּפָסְלִי עֵדֵי פָּסְלִי נָמֵי דַּיָּינֵי, אִיכָּא בֵּי דִינָא אַחֲרִינָא. אֶלָּא מִיגּוֹ דְּפָסְלִי דַּיָּינֵי פָּסְלִי נָמֵי עֵדֵי? וְהָא עֵדִים תּוּ לֵיכָּא! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא כַּת אַחֶרֶת. הָא לֵיכָּא כַּת אַחֶרֶת, מַאי? הָכִי נָמֵי דְּלָא מָצֵי פָּסְלִי? הַיְינוּ דְּרַב דִּימִי! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִיגּוֹ, דְּמָר סָבַר: אָמְרִינַן מִיגּוֹ, וּמָר סָבַר: לָא אָמְרִינַן מִיגּוֹ. גּוּפָא, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: פֶּה קָדוֹשׁ יֹאמַר דָּבָר זֶה? תְּנִי: ״עֵדוֹ״. אִינִי? וְהָאָמַר עוּלָּא: הָרוֹאֶה אֶת רֵישׁ לָקִישׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּאִילּוּ עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָן זֶה בָּזֶה. אָמַר רָבִינָא: וַהֲלֹא כׇּל הָרוֹאֶה רַבִּי מֵאִיר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּאִילּוּ עוֹקֵר הָרֵי הָרִים וְטוֹחֲנָן זֶה בָּזֶה! הָכִי קָאָמַר: בָּא וּרְאֵה כַּמָּה מְחַבְּבִין זֶה אֶת זֶה. כִּי הָא דְּיָתֵיב רַבִּי וְקָאָמַר: אָסוּר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אַבָּא הִתִּיר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. אָמַר לָהֶם: כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. אָמַר רַב פָּפָּא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה מְחַבְּבִין זֶה אֶת זֶה, דְּאִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי קַיָּים הָיָה, כָּפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי. דְּהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה, וְהָיָה כָּפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, וְקָא אָמַר: כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַאי דִּכְתִיב ״וָאֶקַּח לִי אֶת שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאַחַד קָרָאתִי נוֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חוֹבְלִים״? ״נוֹעַם״ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּנְעִימִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. ״חוֹבְלִים״ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּחַבְּלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. ״וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים וְגוֹ׳ וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ״. ״יִצְהָר״ – אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹחִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּשֶׁמֶן זַיִת. ״וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ״ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּרוֹרִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּזַיִת. ״וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂאנָה הָאֵיפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ. וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה. וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: זוֹ חֲנוּפָּה וְגַסּוּת הָרוּחַ שֶׁיָּרְדוּ לְבָבֶל. וְגַסּוּת הָרוּחַ לְבָבֶל נְחִית? וְהָאָמַר מָר: עֲשָׂרָה קַבִּין גַּסּוּת יָרְדוּ לְעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאַחַת כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ! אִין, לְבָבֶל נְחִית, וְאִישְׁתַּרְבּוֹבֵי הוּא דְּאִישְׁתַּרְבַּב לְעֵילָם. דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר״. שְׁמַע מִינַּהּ. וְהָאָמַר מָר: סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ – עֲנִיּוּת, וַעֲנִיּוּת לְבָבֶל נְחִית! מַאי עֲנִיּוּת? עֲנִיּוּת תּוֹרָה, דִּכְתִיב: ״אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ עֵילָם, שֶׁזָּכְתָה לִלְמוֹד וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד. מַאי בָּבֶל? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּלוּלָה בַּמִּקְרָא, בְּלוּלָה בַּמִּשְׁנָה, בְּלוּלָה בַּתַּלְמוּד. ״בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם״ – אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: זֶה תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל. מַתְנִי׳ אָמַר לוֹ: ״נֶאֱמָן עָלַי אַבָּא״, ״נֶאֱמָן עָלַי אָבִיךָ״, ״נֶאֱמָנִים עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָּקָר״. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. הָיָה חַיָּיב לַחֲבֵירוֹ שְׁבוּעָה, וְאָמַר לוֹ: ״דּוֹר לִי בְּחַיֵּי רֹאשֶׁךָ״. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. גְּמָ׳ אָמַר רַב דִּימִי בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף: כְּגוֹן דְּקַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ בְּחַד. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַחְלוֹקֶת בְּ״מָחוּל לָךְ״, אֲבָל בְּ״אֶתֵּן לָךְ״ – דִּבְרֵי הַכֹּל יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בְּ״אֶתֵּן לָךְ״ – מַחְלוֹקֶת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּ״אֶתֵּן לָךְ״ – מַחְלוֹקֶת, אֲבָל בְּ״מָחוּל לָךְ״ – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ? אוֹ דִילְמָא: בֵּין בָּזוֹ וּבֵין בָּזוֹ מַחְלוֹקֶת? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: מַחְלוֹקֶת בְּ״אֶתֵּן לָךְ״, אֲבָל בְּ״מָחוּל לָךְ״ – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּ״אֶתֵּן לָךְ״ – מַחְלוֹקֶת, אֲבָל בְּ״מָחוּל לָךְ״ – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ, רָבָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בֵּין בָּזוֹ וּבֵין בָּזוֹ מַחְלוֹקֶת, רָבָא דְּאָמַר כְּמַאן? רָבָא טַעְמָא דְנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר. אֵיתִיבֵיהּ רַב אַחָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרָבָא: הָיָה חַיָּיב לַחֲבֵירוֹ שְׁבוּעָה, וְאָמַר לוֹ: ״דּוֹר לִי בְּחַיֵּי רֹאשֶׁךָ״. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. מַאי לָאו בְּאוֹתָן הַנִּשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּ״מָחוּל לָךְ״? לָא, בְּאוֹתָן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, דְּהָוֵה לֵיהּ כְּ״אֶתֵּן לָךְ״. וְהָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא! תְּנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת אֲחֵרִים, וּתְנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת עַצְמוֹ. וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת אֲחֵרִים – בְּהָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר דְּמָצֵי הָדַר בֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּלָא גָּמַר וּמַקְנֵי, דְּאָמַר: ״מִי יֵימַר דִּמְזַכֵּי לֵיהּ?״ אֲבָל תּוֹלֶה בְּדַעַת עַצְמוֹ, אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא, בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן, אֲבָל בְּהַהִיא אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר. צְרִיכָא. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת לִפְנֵי גְּמַר דִּין, אֲבָל לְאַחַר גְּמַר דִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת, אֲבָל לִפְנֵי גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ? אוֹ דִילְמָא: בֵּין בָּזוֹ וּבֵין בָּזוֹ מַחְלוֹקֶת? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: קִיבֵּל עָלָיו קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – לִפְנֵי גְּמַר דִּין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ, לְאַחַר גְּמַר דִּין אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת, אֲבָל לִפְנֵי גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ – רָבָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ: בֵּין בָּזוֹ בֵּין בָּזוֹ מַחְלוֹקֶת – רָבָא דְּאָמַר כְּמַאן? אֶלָּא, לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת? שְׁמַע מִינַּהּ. שְׁלַח לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, לִפְנֵי גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת אוֹ לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת? וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? שְׁלַח לֵיהּ: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָכִי שְׁלַח לֵיהּ, בְּ״אֶתֵּן לָךְ״ מַחְלוֹקֶת, אוֹ בְּ״מָחוּל לָךְ״ מַחְלוֹקֶת? וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? שְׁלַח לֵיהּ: בְּ״אֶתֵּן לָךְ״ מַחְלוֹקֶת, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. בְּסוּרָא מַתְנוּ הָכִי. בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנוּ הָכִי, אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָה: שְׁלַחוּ לֵיהּ מִבֵּי רַב לִשְׁמוּאֵל, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: לִפְנֵי גְּמַר דִּין וְקָנוּ מִיָּדוֹ, מַאי? שְׁלַח לְהוּ: אֵין לְאַחַר קִנְיָין כְּלוּם. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין: הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, וְהַמַּלְוֶה בְּרִיבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּתְּחִילָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית. מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין, חָזְרוּ לִקְרוֹתָן סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶן אוּמָּנוּת אֶלָּא הוּא, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן אוּמָּנוּת שֶׁלֹּא הוּא – כְּשֵׁרִין. גְּמָ׳ מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, מַאי קָא עָבֵיד? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מִשּׁוּם דְּהָוֵה אַסְמַכְתָּא, וְאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא לָאו אַסְמַכְתָּא הִיא, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין עֲסוּקִין בְּיִישּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּגְמַר אוּמָּנוּתָא אַחֲרִיתִי. וּתְנַן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶן אוּמָּנוּת אֶלָּא הוּא; אֲבָל יֵשׁ לָהֶן אוּמָּנוּת שֶׁלֹּא הוּא – הֲרֵי זֶה כְּשֵׁרִים. אַלְמָא, טַעְמָא דְמַתְנִיתִין מִשּׁוּם יִישּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא. קַשְׁיָא לְרָמֵי בַּר חָמָא! וְכִי תֵּימָא: פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה? וְהָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה ״אֵימָתַי״ וּ״בַמֶּה״ אֵינוֹ אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״אֵימָתַי״ – לְפָרֵשׁ, וּ״בַמֶּה״ – לַחְלוֹק. וּדְכוּלֵּי עָלְמָא ״אֵימָתַי״ לְפָרֵשׁ הוּא. גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית? מָר סָבַר: פְּלִיגִי, וּמָר סָבַר: לָא פְּלִיגִי. וְלָא פְּלִיגִי? וְהָתַנְיָא: בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוּמָּנוּת שֶׁלֹּא הוּא, בֵּין שֶׁאֵין לוֹ אוּמָּנוּת אֶלָּא הוּא – הֲרֵי זֶה פָּסוּל. הָהִיא רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן, לְעוֹלָם אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה. מַלְוֶה בְּרִבִּית. אָמַר רָבָא: לָוָה בְּרִבִּית – פָּסוּל לְעֵדוּת. וְהָאֲנַן תְּנַן: מַלְוֶה בְּרִבִּית? מִלְוָה הַבָּאָה בְּרִבִּית. בַּר בִּינִיתּוֹס אַסְהִידוּ בֵּיהּ תְּרֵי סָהֲדֵי. חַד אָמַר: קַמֵּי דִּידִי אוֹזֵיף בְּרִיבִּיתָא, וְחַד אָמַר: לְדִידִי אוֹזְפַן בְּרִיבִּיתָא. פַּסְלֵיהּ רָבָא לְבַר בִּינִיתּוֹס. וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: לָוָה בְּרִבִּית פָּסוּל לְעֵדוּת, וְהָוֵה לֵיהּ רָשָׁע, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד״. רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ, וְאֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע. הָהוּא טַבָּחָא דְּאִישְׁתְּכַח דִּנְפַקָא טְרֵיפְתָּא מִתּוּתֵי יְדֵיהּ, פַּסְלֵיהּ רַב נַחְמָן וְעַבְּרֵיהּ. אֲזַל רַבִּי מַזְיֵהּ וְטוּפְרֵיהּ. סְבַר רַב נַחְמָן לְאַכְשׁוֹרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: דִּילְמָא אִיעָרוֹמֵי קָא מַעֲרֵים? אֶלָּא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? כִּדְרַב אִידִי בַּר אָבִין, דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הֶחָשׁוּד עַל הַטְּרֵיפוֹת אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיַחְזִיר אֲבֵידָה בְּדָבָר חָשׁוּב, אוֹ שֶׁיּוֹצִיא טְרֵיפָה מִתַּחַת יָדוֹ בְּדָבָר חָשׁוּב מִשֶּׁלּוֹ. וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, מַאי מַפְרִיחֵי יוֹנִים? הָכָא תַּרְגִּימוּ: ״אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן״. רַבִּי חָמָא בַּר אוֹשַׁעְיָא אָמַר: ״אָרָא״. מַאן דְּאָמַר: ״אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן״, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר ״אָרָא״? אָמַר לָךְ: ״אָרָא״ – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם בְּעָלְמָא. וּמַאן דְּאָמַר ״אָרָא״, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר: ״אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן״? אָמַר לָךְ: הַיְינוּ מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא. וְאִידַּךְ? תְּנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת עַצְמוֹ, וּתְנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת יוֹנוֹ. וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת עַצְמוֹ – הָתָם הוּא דְּלָא גָּמַר וּמַקְנֵי, דְּאָמַר: קִים לִי בְּנַפְשַׁאי דְּיָדַעְנָא טְפֵי. אֲבָל תּוֹלֶה בְּדַעַת יוֹנוֹ – אֵימָא לָא. וְאִי תְּנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת יוֹנוֹ, דְּאָמַר: בְּנַקָּשָׁא תַּלְיָא מִילְּתָא, וַאֲנָא יָדַעְנָא לְנַקּוֹשֵׁי טְפֵי. אֲבָל תּוֹלֶה בְּדַעַת עַצְמוֹ – אֵימָא לָא. צְרִיכָא. מֵיתִיבִי: הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא – אֵלּוּ הֵן הַמְשַׂחֲקִים בִּפְסֵיפָסִים. וְלֹא בִּפְסֵיפָסִים בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וּקְלִיפֵּי רִימּוֹנִים. וְאֵימָתַי חֲזָרָתָן? מִשֶּׁיְּשַׁבְּרוּ אֶת פְּסֵיפָסֵיהֶן וְיַחְזְרוּ בָּהֶן חֲזָרָה גְּמוּרָה, דַּאֲפִילּוּ בְּחִנָּם לָא עָבְדִי. מַלְוֶה בְּרִיבִּית: אֶחָד הַמַּלְוֶה וְאֶחָד הַלֹּוֶה. וְאֵימָתַי חֲזָרָתָן? מִשֶּׁיְּקָרְעוּ אֶת שְׁטָרֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ בָּהֶן חֲזָרָה גְּמוּרָה, דַּאֲפִילּוּ לְגוֹי לָא מוֹזְפִי. וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים – אֵלּוּ שֶׁמַּמְרִין אֶת הַיּוֹנִים. וְלֹא יוֹנִים בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. וְאֵימָתַי חֲזָרָתָן? מִשֶּׁיְּשַׁבְּרוּ אֶת פְּגָמֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ בָּהֶן חֲזָרָה גְּמוּרָה, דַּאֲפִילּוּ בַּמִּדְבָּר נָמֵי לָא עָבְדִי. סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית – אֵלּוּ שֶׁנּוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית. וְאֵימָתַי חֲזָרָתָן? מִשֶּׁתַּגִּיעַ שְׁבִיעִית אַחֶרֶת וְיִבָּדְלוּ. וְאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: לֹא חֲזָרַת דְּבָרִים בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא חֲזָרַת מָמוֹן. כֵּיצַד? אוֹמֵר: אֲנִי פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי, כִּינַּסְתִּי מָאתַיִם זוּז בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית, וַהֲרֵי הֵן נְתוּנִין בְּמַתָּנָה לַעֲנִיִּים. קָתָנֵי מִיהַת: בְּהֵמָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן״, הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּהֵמָה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״אָרָא״, בְּהֵמָה בַּת הָכִי הִיא? אִין, בְּשׁוֹר הַבָּר, וּכְמַאן דְּאָמַר שׁוֹר הַבָּר מִין בְּהֵמָה הוּא, דִּתְנַן: שׁוֹר הַבָּר מִין בְּהֵמָה הוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִין חַיָּה. תָּנָא: הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַגַּזְלָנִין וְהַחַמְסָנִין. גַּזְלָן? דְּאוֹרָיְיתָא הוּא! לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִמְצִיאַת חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן. מֵעִיקָּרָא סְבוּר: מְצִיאַת חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן לָא שְׁכִיחָא. אִי נָמֵי, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם בְּעָלְמָא. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּסוֹף סוֹף מָמוֹנָא הוּא דְּקָא שָׁקְלִי, פַּסְלִינְהוּ רַבָּנַן. הַחַמְסָנִין, מֵעִיקָּרָא סְבוּר דְּמֵי קָא יָהֵיב אַקְרַאי בְּעָלְמָא הוּא. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא חָטְפִי, גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. תָּנָא: עוֹד הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הָרוֹעִים, הַגַּבָּאִין, וְהַמּוֹכְסִין. רוֹעִים, מֵעִיקָּרָא סְבוּר אַקְרַאי בְּעָלְמָא הוּא. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא מְכַוְּונִי וְשָׁדוּ לְכַתְּחִילָּה, גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. הַגַּבָּאִין וְהַמּוֹכְסִין, מֵעִיקָּרָא סְבוּר מַאי דְּקִיץ לְהוּ קָא שָׁקְלִי. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא שָׁקְלִי יַתִּירָא, פַּסְלִינְהוּ. אָמַר רָבָא: רוֹעֶה שֶׁאָמְרוּ, אֶחָד רוֹעֵה בְּהֵמָה דַּקָּה וְאֶחָד רוֹעֵה בְּהֵמָה גַּסָּה. וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָאָמַר רָבָא: רוֹעֵה בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – פְּסוּלִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – כְּשֵׁרִין. רוֹעֵה בְּהֵמָה גַּסָּה, אֲפִילּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כְּשֵׁרִין. הָהוּא בִּמְגַדְּלִים אִיתְּמַר. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי: נֶאֱמָנִין עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר. מַאי לָאו, לְעֵדוּת? לָא, לְדִינָא. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר. וְאִי לְעֵדוּת, שְׁלֹשָׁה לְמָה לִי? וְאֶלָּא מַאי, לְדִינָא? מַאי אִירְיָא שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר? כֹּל בֵּי תְלָתָא דְּלָא גְּמִרִי דִּינָא נָמֵי! הָכִי קָאָמַר: אֲפִילּוּ הָנֵי דְּלָא שְׁכִיחִי בַּיִּישּׁוּב. אָמַר רַב יְהוּדָה: סְתָם רוֹעֶה – פָּסוּל, סְתָם גַּבַּאי – כָּשֵׁר. אֲבוּהּ דְּרַבִּי זֵירָא עֲבַד גַּבְיוּתָא תְּלֵיסַר שְׁנִין. כִּי הֲוָה אָתֵי רֵישׁ נַהֲרָא לְמָתָא, כִּי הֲוָה חָזֵי רַבָּנַן אֲמַר לְהוּ: ״לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ״. כִּי הֲוָה חָזֵי אִינָשֵׁי דְּמָתָא אָמַר: רֵישׁ נַהֲרָא אֲתָא לְמָתָא, וְהָאִידָּנָא נָכֵיס אַבָּא לְפוּם בְּרָא וּבְרָא לְפוּם אַבָּא, וּמִיגַּנְזוּ כּוּלֵּי עָלְמָא. כִּי אָתֵי, אֲמַר לֵיהּ: מִמַּאן נִבְעֵי? כִּי נִיחָא נַפְשֵׁיהּ, אֲמַר לְהוּ: שְׁקוּלוּ תְּלֵיסַר מָעֵי דְּצַיְירִי לִי בִּסְדִינַאי, וְאַהְדַּרוּ לֵיהּ לִפְלָנְיָא, דִּשְׁקַלְתִּינְהוּ מִינֵּיהּ וְלָא אִיצְטְרִיכוּ לִי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּתְּחִילָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָן ״אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית״. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר, בַּתְּחִילָּה הָיוּ אוֹמְרִים: אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית – כְּשֵׁרִין, סוֹחֲרִין – פְּסוּלִין. מִשֶּׁרַבּוּ מַמְצִיאֵי מָעוֹת לַעֲנִיִּים, וְאָזְלִי עֲנִיִּים וְאָסְפִי לְהוּ וּמַיְיתוּ, חָזְרוּ לוֹמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין. קָשׁוּ בָּהּ בְּנֵי רַחֲבָה: הַאי ״מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים״? ״מִשֶּׁרַבּוּ הַתַּגָּרִין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא, בַּתְּחִילָּה הָיוּ אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין. מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין – וּמַאי נִינְהוּ? אַרְנוֹנָא – כִּדְמַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי: ״פּוּקוּ וּזְרַעוּ בַּשְּׁבִיעִית מִשּׁוּם אַרְנוֹנָא״. חָזְרוּ לוֹמַר: אוֹסְפִין כְּשֵׁרִין, סוֹחֲרִין פְּסוּלִין. רַבִּי חִיָּיא בַּר זַרְנוֹקֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק הֲווֹ קָאָזְלִי לְעַבֵּר שָׁנָה בְּעַסְיָא. פְּגַע בְּהוּ רֵישׁ לָקִישׁ, אִיטַּפַּל בַּהֲדַיְיהוּ. אָמַר: אֵיזִיל אִיחְזֵי הֵיכִי עָבְדִי עוֹבָדָא. חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא כָרֵיב. אָמַר לָהֶן: כֹּהֵן וְחוֹרֵשׁ! אָמְרוּ לוֹ, יָכוֹל לוֹמַר: ״אַגִּיסְטְוָן אֲנִי בְּתוֹכוֹ״. תּוּ חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה כָּסַח בְּכַרְמֵי. אָמַר לָהֶן: כֹּהֵן וְזָמַר! אָמְרוּ לוֹ: יָכוֹל לוֹמַר ״לְעֵקֶל בֵּית הַבַּד אֲנִי צָרִיךְ״. אָמַר לָהֶם: הַלֵּב יוֹדֵעַ אִם לְעֵקֶל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת. הֵי אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא? אִילֵימָא הָא קַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, הָא נָמֵי לֵימְרוּ: ״אַגִּיסְטְוָן אֲנִי בְּתוֹכוֹ״! אֶלָּא, הָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר אֲמַר לְהוּ הָךְ. מַאי שְׁנָא כֹּהֵן? מִשּׁוּם דַּחֲשִׁידִי אַשְּׁבִיעִית. דִּתְנַן: סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאִין שֶׁל שְׁבִיעִית – תַּעֲלֶה. פָּחוֹת מִיכֵּן – יֵרָקְבוּ. וְהָוֵינַן בַּהּ: אַמַּאי יֵרָקְבוּ? יִמְכְּרֶנּוּ לַכֹּהֵן בִּדְמֵי תְרוּמָה, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה. וְאָמַר רַב חִיָּיא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: זֹאת אוֹמֶרֶת, נֶחְשְׁדוּ כֹּהֲנִים אַשְּׁבִיעִית. אָמְרוּ: טָרוֹדָא הוּא דֵּין. כִּי מְטוֹ לְהָתָם, סְלִיקוּ לְאִיגָּרָא, שַׁלְּפוּהּ לְדַרְגָּא מִתּוּתֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ: בְּנֵי אָדָם הַחֲשׁוּדִין עַל הַשְּׁבִיעִית, כְּשֵׁרִין לְעַבֵּר שָׁנָה? הֲדַר אָמַר: לָא קַשְׁיָא לִי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַשְּׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר, וְרַבָּנַן אַחוּשְׁבָּנַיְיהוּ סְמוּךְ. וַהֲדַר אָמַר: לָא דָּמֵי. הָתָם, הֲדוּר אִימְּנוֹ רַבָּנַן וְעַבְּרוּהָ לְהָהִוא שַׁתָּא. הָכָא, קֶשֶׁר רְשָׁעִים הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דָּא עָקָא. כִּי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַרוּ לֵיהּ: קָרֵי לַן ״רוֹעֵי בָקָר״, וְלָא אֲמַר לֵיהּ מָר וְלָא מִידֵּי? אֲמַר לְהוּ: וְאִי קָרֵי לְכוּ ״רוֹעֵי צֹאן״, מַאי אָמֵינָא לֵיהּ? מַאי קֶשֶׁר רְשָׁעִים? שֶׁבְנָא הֲוָה דָּרֵישׁ בִּתְלֵיסַר רִבְּוָותָא, חִזְקִיָּה הֲוָה דָּרֵישׁ בְּחַד סַר רִבְּוָותָא. כִּי אֲתָא סַנְחֵרִיב וְצַר עֲלַהּ דִּירוּשְׁלֶם, כְּתַב שֶׁבְנָא פִּתְקָא שְׁדָא בְּגִירָא: ״שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ הִשְׁלִימוּ, חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ לֹא הִשְׁלִימוּ״. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר״. הֲוָה קָא מִסְתְּפֵי חִזְקִיָּה, אֲמַר: דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם נָטְיָה דַּעְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּתַר רוּבָּא, כֵּיוָן דְּרוּבָּא מִימַּסְרִי אִינְהוּ נָמֵי מִימַּסְרִי. בָּא נָבִיא וְאָמַר לוֹ: ״לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר״, כְּלוֹמַר, קֶשֶׁר רְשָׁעִים הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. הָלַךְ לַחְצֹב לוֹ קֶבֶר בְּקִבְרֵי בֵּית דָּוִד. בָּא נָבִיא וְאָמַר לוֹ: ״מָה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר... הִנֵּה ה׳ מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר״. אָמַר רַב: טִלְטוּלָא דְּגַבְרָא קָשֵׁי מִדְּאִיתְּתָא. ״וְעֹטְךָ עָטֹה״ – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בּוֹ צָרַעַת. כְּתִיב הָכָא ״וְעֹטְךָ עָטֹה״, וּכְתִיב הָתָם ״וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה״. ״צָנוֹף יִצְנׇפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם וְגוֹ׳״. תָּנָא: הוּא בִּיקֵּשׁ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנָיו, לְפִיכָךְ נֶהְפַּךְ כְּבוֹדוֹ לְקָלוֹן. כִּי הֲוָה נָפֵיק אִיהוּ, אֲתָא גַּבְרִיאֵל אַחְדֵּיהּ לְדַשָּׁא בְּאַפֵּי מַשְׁרְיָיתֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַשְׁירְיָיתָךְ הֵיכָא? אֲמַר: הֲדַרוּ בִּי. אֲמַרוּ לֵיהּ: אִם כֵּן, אַחוֹכֵי קָא מַחְיְיכַתְּ בַּן! נְקָבוּהוּ בַּעֲקָבָיו וּתְלָאוּהוּ בְּזַנְבֵי סוּסֵיהֶם, וְהָיוּ מְגָרְרִין אוֹתוֹ עַל הַקּוֹצִים וְעַל הַבַּרְקָנִין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁבְנָא בַּעַל הֲנָאָה הָיָה. כְּתִיב הָכָא: ״לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַתְּהִי לוֹ סֹכֶנֶת״. וְאוֹמֵר: ״כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל״. רַב יְהוּדָה וְרַב עֵינָא, חַד אָמַר: אִילּוּ חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ נֶהֱרָסִים, צַדִּיק מַה פָּעָל? וְחַד אָמַר: אִילּוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יַהָרֵס, צַדִּיק מַה פָּעָל? וְעוּלָּא אָמַר: אִילּוּ מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אֵינָן נֶהֱרָסוֹת, צַדִּיק מַה פָּעָל? בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: אִילּוּ מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן״. וּלְמַאן דְּאָמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נָמֵי – דִּתְנַן: אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וּשְׁתִיָּיה הָיְתָה נִקְרֵאת. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ, הֵיכָא אַשְׁכְּחַן צַדִּיקֵי דְּאִיקְּרוּ ״שָׁתוֹת״? דִּכְתִיב: ״כִּי לַה׳ מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ״הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה״. אָמַר רַבִּי חָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תּוּשִׁיָּה? מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר: תּוּשִׁיָּה – שֶׁנִּיתְּנָה בַּחֲשַׁאי מִפְּנֵי הַשָּׂטָן. דָּבָר אַחֵר: תּוּשִׁיָּה – דְּבָרִים שֶׁל תּוֹהוּ שֶׁהָעוֹלָם מְשׁוּתָּת עֲלֵיהֶם. אָמַר עוּלָּא: מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֲפִילּוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה״. אָמַר רַבָּה: אִם עֲסוּקִין לִשְׁמָהּ, אֵינָהּ מוֹעֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה׳ הִיא תָקוּם״. עֵצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דְּבַר ה׳ הִיא תָּקוּם לְעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כּוּלָּן צְרִיכִין הַכְרָזָה בְּבֵית דִּין. רוֹעֶה – פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא: חַד אָמַר בָּעֵי הַכְרָזָה, וְחַד אָמַר לָא בָּעֵי הַכְרָזָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לָא בָּעֵי הַכְרָזָה, הַיְינוּ דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: סְתָם רוֹעֶה פָּסוּל. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּעֵי הַכְרָזָה, מַאי סְתָם רוֹעֶה פָּסוּל? דְּבִסְתָמָא מַכְרְזִינַן עֲלֵיהּ. הָהִיא מַתָּנָה דַּהֲווֹ חֲתִימִי עֲלַהּ תְּרֵין גַּזְלָנִין, סְבַר רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל לְאַכְשׁוֹרַהּ, דְּהָא לָא אַכְרְזִינַן עֲלַיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: נְהִי דְּבָעֵינַן הַכְרָזָה בְּגַזְלָן דְּרַבָּנַן, בְּגַזְלָן דְּאוֹרָיְיתָא מִי בָּעֵינַן הַכְרָזָה? סִימָן: דָּבָר, וַעֲרָיוֹת, גַּנָּב. אָמַר רַב נַחְמָן: אוֹכְלֵי דָּבָר אַחֵר פְּסוּלִין לְעֵדוּת. הָנֵי מִילֵּי בְּפַרְהֶסְיָא, אֲבָל בְּצִינְעָה לָא. וּבְפַרְהֶסְיָא נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ לְאִיתְּזוֹנֵי בְּצִינְעָה, וְקָא מְבַזֵּי נַפְשֵׁיהּ בְּפַרְהֶסְיָא. אֲבָל לָא אֶפְשָׁר לֵיהּ – חַיּוּתֵיהּ הוּא. אָמַר רַב נַחְמָן: הֶחָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת כָּשֵׁר לְעֵדוּת. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: עֲנִי מָרִי, אַרְבְּעִין בְּכַתְפֵּיהּ וְכָשֵׁר? אָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַב נַחְמָן לְעִנְיַן עֵדוּת אִשָּׁה שֶׁהוּא פָּסוּל. אָמַר רָבִינָא, וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְאַפּוֹקַהּ, אֲבָל לְעַיּוֹלַהּ – לֵית לַן בַּהּ. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא הָא עֲדִיפָא לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְגוֹ׳״? קָא מַשְׁמַע לַן דְּכַמָּה דְּקַיְימָא הָכִי שְׁכִיחָא לֵיהּ. וְאָמַר רַב נַחְמָן: גַּנַּב נִיסָן וְגַנַּב תִּשְׁרֵי – לָא שְׁמֵיהּ גַּנָּב. וְהָנֵי מִילֵּי בַּאֲרִיסָא, וְדָבָר מוּעָט, וּבְדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ. אִיכָּרֵיהּ דְּרַב זְבִיד, חַד גְּנַב קַבָּא דִשְׂעָרֵי, וּפַסְלֵיהּ, וְחַד גְּנַב קִיבּוּרָא דַאֲהִינֵי, וּפַסְלֵיהּ. הָנְהוּ קָבוֹרָאֵי דִּקְבוּר נַפְשָׁא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל עֲצֶרֶת, שַׁמְּתִינְהוּ רַב פָּפָּא וּפַסְלִינְהוּ לְעֵדוּת, וְאַכְשְׁרִינְהוּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: וְהָא רְשָׁעִים נִינְהוּ? סָבְרִי: מִצְוָה קָא עָבְדִי. וְהָא קָא מְשַׁמְּתִינַן לְהוּ? סָבְרִי: כַּפָּרָה קָא עָבְדִי לַן רַבָּנַן. אִיתְּמַר: עֵד זוֹמֵם, אַבָּיֵי אָמַר: לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל; וְרָבָא אָמַר: מִיכָּן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל. אַבָּיֵי אָמַר: לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, מֵעִידָּנָא דְּאַסְהֵיד רָשָׁע הוּא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע״ – אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד. רָבָא אָמַר: מִיכָּן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל. עֵד זוֹמֵם חִידּוּשׁ הוּא, מַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהָנֵי? סְמוֹךְ אַהָנֵי! אֵין לָךְ בּוֹ אֶלָּא מִשְּׁעַת חִידּוּשׁוֹ וְאֵילָךְ. אִיכָּא דְאָמְרִי: רָבָא נָמֵי כְּאַבַּיֵּי סְבִירָא לֵיהּ, וּמַאי טַעַם קָאָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא? מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְלָקוֹחוֹת. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאַסְהִידוּ בֵּי תְרֵי בְּחַד. אִי נָמֵי, דְּפַסְלִינְהוּ בְּגַזְלָנוּתָא. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: עֲבַד רַב פַּפִּי עוֹבָדָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּאַבָּיֵי. וְהִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּאַבָּיֵי בְּ״יַעַ״ל קַגַ״ם״. מוּמָר אוֹכֵל נְבֵילוֹת לְתֵיאָבוֹן – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל. לְהַכְעִיס – אַבָּיֵי אָמַר: פָּסוּל, רָבָא אָמַר: כָּשֵׁר. אַבָּיֵי אָמַר: פָּסוּל, דְּהָוֵה לֵיהּ רָשָׁע, וְרַחֲמָנָא אָמַר ״אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד״. וְרָבָא אָמַר: כָּשֵׁר, רָשָׁע דְּחָמָס בָּעֵינַן. מֵיתִיבִי: ״אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד״, ״אַל תָּשֶׁת חָמָס עֵד״ – אֵלּוּ גַּזְלָנִין וּמוֹעֲלִין בִּשְׁבוּעוֹת. מַאי לָאו, אֶחָד שְׁבוּעַת שָׁוְא וְאֶחָד שְׁבוּעַת מָמוֹן? לָא, אִידִי וְאִידִי שְׁבוּעַת מָמוֹן. וּמַאי ״שְׁבוּעוֹת״? שְׁבוּעוֹת דְּעָלְמָא. מֵיתִיבִי: ״אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד״, ״אַל תָּשֶׁת חָמָס עֵד״ – אֵלּוּ גַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּיּוֹת. תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי, תְּיוּבְתָּא. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: עֵד זוֹמֵם פָּסוּל לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהוּזַם בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת; אֲבָל הוּזַם בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת – כָּשֵׁר לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. נֵימָא: אַבָּיֵי כְּרַבִּי מֵאִיר, וְרָבָא כְּרַבִּי יוֹסֵי? אַבָּיֵי כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אָמְרִינַן מִקּוּלָּא לְחוּמְרָא. וְרָבָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: מֵחוּמְרָא לְקוּלָּא אָמְרִינַן, מִקּוּלָּא לְחוּמְרָא לָא אָמְרִינַן. לָא. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר. אַבָּיֵי כְּרַבִּי מֵאִיר, וְרָבָא: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם אֶלָּא גַּבֵּי עֵד זוֹמֵם דְּמָמוֹן, דְּרַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת. אֲבָל הָכָא, דְּרַע לַשָּׁמַיִם וְאֵין רַע לַבְּרִיּוֹת – לָא. וְהִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּאַבָּיֵי. וְהָא אִיתּוֹתַב? הָהִיא רַבִּי יוֹסֵי הִיא. וְתִיהְוֵי נָמֵי רַבִּי יוֹסֵי? רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי – הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי! שָׁאנֵי הָתָם, דִּסְתַם לַן תְּנָא כְּרַבִּי מֵאִיר. וְהֵיכָא סְתַם לַן? כִּי הָא דְּבַר חָמָא קְטַל נַפְשָׁא, אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב אַבָּא בַּר יַעֲקֹב: פּוֹק עַיֵּין בָּהּ, אִי וַדַּאי קְטַל – לִיכְהֲיוּהּ לְעֵינֵיהּ. אֲתוֹ תְּרֵי סָהֲדִי, אַסְהִידוּ בֵּיהּ דְּוַדַּאי קְטַל. אֲזַל אִיהוּ, אַיְיתִי תְּרֵי סָהֲדֵי, אַסְהִידוּ בֵּיהּ בְּחַד מֵהָנָךְ. חַד אָמַר: קַמַּאי דִּידִי גְּנַב קַבָּא דְחוּשְׁלָא, וְחַד אָמַר: קַמַּאי דִּידִי גְּנַב קַתָּא דְבוּרְטְיָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? כְּרַבִּי מֵאִיר? רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי – הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי יוֹסֵי הָאָמַר: הוּזַם בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת – כָּשֵׁר לְדִינֵי נְפָשׁוֹת! אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפֵּי: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא סְתַם לַן תַּנָּא כְּרַבִּי מֵאִיר. הָכָא סְתַם לַן תַּנָּא כְּרַבִּי מֵאִיר. מִמַּאי? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: כׇּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת. מַנִּי? אִילֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי הִיא, הָא אִיכָּא עֵד זוֹמֵם דְּמָמוֹן, דְּכָשֵׁר לְדִינֵי נְפָשׁוֹת וּפָסוּל לְדִינֵי מָמוֹנוֹת! אֶלָּא לָאו, רַבִּי מֵאִיר הִיא. מִמַּאי? דִּילְמָא בִּפְסוּלֵי יוּחֲסִין קָאֵי! דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, סֵיפָא דְּקָתָנֵי: יֵשׁ רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵין רָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אַמַּאי אֵינוֹ רָאוּי? דְּאִיתַּזַּם בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת? וְהָא דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל הוּא! אֶלָּא בִּפְסוּל יוּחֲסִין קָאֵי. הָכָא נָמֵי בִּפְסוּל יוּחֲסִין קָאֵי. אֶלָּא, הָכָא קָא סָתַם לַן תְּנָא, דִּתְנַן: אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִים – הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, וּמַלְוֵי בְּרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית, וְהָעֲבָדִים. זֶה הַכְּלָל: כׇּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁירָה לָהּ, אַף הֵן אֵין כְּשֵׁירִין לָהּ. מַנִּי? אִילֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי – וְהָאִיכָּא עֵדוּת בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לָהּ, וְהֵן כְּשֵׁרִין לַהּ? אֶלָּא לָאו רַבִּי מֵאִיר הִיא! קָם בַּר חָמָא, נַשְּׁקֵיהּ אַכַּרְעֵיהּ, וְקַבְּלֵיהּ לִכְרָגֵיהּ דְּכוּלֵּי שְׁנֵיהּ. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן הַקְּרוֹבִין: אָחִיו, וַאֲחִי אָבִיו, וַאֲחִי אִמּוֹ, וּבַעַל אֲחוֹתוֹ, וּבַעַל אֲחוֹת אָבִיו, וּבַעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וּבַעַל אִמּוֹ, וְחָמִיו, וְגִיסוֹ. הֵן וּבְנֵיהֶן וְחַתְנֵיהֶן, וְחוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה – דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ וְכׇל הָרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ, וְכׇל הַקָּרוֹב לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ מֵתָה בִּתּוֹ וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים מִמֶּנָּה, הֲרֵי זֶה קָרוֹב. הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא. אוֹהֵב – זֶה שׁוֹשְׁבִינוֹ. שׂוֹנֵא – כֹּל שֶׁלֹּא דִּבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּאֵיבָה. אָמְרוּ לוֹ: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ. גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים״. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם לְלַמֵּד שֶׁלֹּא יוּמְתוּ אָבוֹת בַּעֲוֹן בָּנִים וּבָנִים בַּעֲוֹן אָבוֹת, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ״. אֶלָּא, ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים״ – בְּעֵדוּת בָּנִים, ״וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת״ – בְּעֵדוּת אָבוֹת. וּבָנִים בַּעֲוֹן אָבוֹת לָא? וְהָכְתִיב: ״פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים״! הָתָם, כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן. כִּדְתַנְיָא: ״וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ״ – כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. אַתָּה אוֹמֵר כְּשֶׁאוֹחֲזִין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁאֵין אוֹחֲזִין? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ״, הֲרֵי כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן. וְלָא? וְהָכְתִיב: ״וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו״ – אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו, מְלַמֵּד שֶׁכּוּלָּן עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. הָתָם, שֶׁהָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ. אַשְׁכְּחַן אָבוֹת לְבָנִים, וּבָנִים לְאָבוֹת. וְכׇל שֶׁכֵּן אָבוֹת לַהֲדָדֵי. בָּנִים לְבָנִים – מְנָלַן? אִם כֵּן, לִיכְתּוֹב קְרָא: ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בֵּן״! מַאי ״בָּנִים״? דַּאֲפִילּוּ בָּנִים לַהֲדָדֵי. אַשְׁכְּחַן בָּנִים לַהֲדָדֵי, בָּנִים לְעָלְמָא מְנָלַן? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: סְבָרָא הוּא, כִּדְתַנְיָא: אֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂין זוֹמְמִין עַד שֶׁיִּזּוֹמּוּ שְׁנֵיהֶן. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בָּנִים לְעָלְמָא כְּשֵׁרִין, נִמְצָא עֵד זוֹמֵם נֶהֱרָג בְּעֵדוּת אָחִיו. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דִּתְנַן: שְׁלֹשָׁה אַחִין וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֵדִיּוֹת, וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה. נִמְצָא עֵד זוֹמֵם מְשַׁלֵּם מָמוֹן בְּעֵדוּת אָחִיו. אֶלָּא, הֲזָמָה מֵעָלְמָא קָאָתֵי. הָכָא נָמֵי, הֲזָמָה מֵעָלְמָא קָאָתֵי. אֶלָּא, אִם כֵּן לִיכְתּוֹב קְרָא ״וּבֵן עַל אָבוֹת״, אִי נָמֵי ״הֵם עַל אָבוֹת״. מַאי ״וּבָנִים״? אֲפִילּוּ בָּנִים לְעָלְמָא. אַשְׁכְּחַן קְרוֹבֵי הָאָב, קְרוֹבֵי הָאֵם מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״אָבוֹת״ ״אָבוֹת״ תְּרֵי זִימְנֵי. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִקְרוֹבֵי הָאָב, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִקְרוֹבֵי הָאֵם. אַשְׁכְּחַן לְחוֹבָה, לִזְכוּת מְנָא לַן? אָמַר קְרָא: ״יוּמְתוּ״, ״יוּמְתוּ״ – תְּרֵי זִימְנֵי. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוֹבָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִזְכוּת. אַשְׁכְּחַן בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״ – מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לָכֶם. אָמַר רַב: אֲחִי אַבָּא לֹא יָעִיד לִי, הוּא וּבְנוֹ וַחֲתָנוֹ. אַף אֲנִי לֹא אָעִיד לוֹ, אֲנִי וּבְנִי וַחֲתָנִי. וְאַמַּאי? הָוֵה לֵיהּ שְׁלִישִׁי בְּרִאשׁוֹן, וַאֲנַן שֵׁנִי בְּשֵׁנִי תְּנַן, שְׁנֵי בְּרִאשׁוֹן תְּנַן, שְׁלִישִׁי בְּרִאשׁוֹן לָא תְּנַן! מַאי ״חֲתָנוֹ״ דְּקָתָנֵי בְּמַתְנִיתִין? חֲתַן בְּנוֹ. וְלִיתְנֵי ״בֶּן בְּנוֹ״! מִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּבַעַל כְּאִשְׁתּוֹ. וְאֶלָּא הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: שְׁמוֹנָה אָבוֹת, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה – הָנֵי תְּלָתִין וְתַרְתֵּין הָוֵי! אֶלָּא, לְעוֹלָם חֲתָנוֹ מַמָּשׁ. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״חֲתַן בְּנוֹ״? כֵּיוָן דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי, כְּדוֹר אַחֵר דָּמֵי. אִי הָכִי, הָוֵה לֵיהּ שְׁלִישִׁי בְּשֵׁנִי, וְרַב אַכְשַׁר שְׁלִישִׁי בְּשֵׁנִי. אֶלָּא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּתַנְיָא: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁאֲחִי אַבָּא לֹא יָעִיד לִי – הוּא וּבְנוֹ וַחֲתָנוֹ, כָּךְ בֶּן אֲחִי אַבָּא לֹא יָעִיד לִי – הוּא וּבְנוֹ וַחֲתָנוֹ. וְאַכַּתִּי הָוֵה לֵיהּ שְׁלִישִׁי בְּשֵׁנִי, וְרַב אַכְשַׁר שְׁלִישִׁי בְּשֵׁנִי. רַב סָבַר לֵיהּ כְּוָותֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. מַאי טַעְמָא דְּרַב? דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים״, לְרַבּוֹת דּוֹר אַחֵר. וְרַבִּי אֶלְעָזָר, ״עַל בָּנִים״ אָמַר רַחֲמָנָא: פְּסוּלֵי דְאָבוֹת שְׁדִי אַבָּנִים. אָמַר רַב נַחְמָן: אֲחִי חֲמוֹתִי לֹא יָעִיד לִי, בֶּן אֲחִי חֲמוֹתִי לֹא יָעִיד לִי, בֶּן אֲחוֹת חֲמוֹתִי לֹא יָעִיד לִי. וּתְנָא תּוּנָא: בַּעַל אֲחוֹתוֹ, וּבַעַל אֲחוֹת אָבִיו, וּבַעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, הֵן וּבְנֵיהֶן וְחַתְנֵיהֶן. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינַן בֵּי עוּלָּא, אִיבְּעִי לַן: אֲחִי חָמִיו מַהוּ? בֶּן אֲחִי חָמִיו מַהוּ? בֶּן אֲחוֹת חָמִיו מַהוּ? אֲמַר לַן: תְּנֵיתוּהָ, אָחִיו וַאֲחִי אָבִיו וַאֲחִי אִמּוֹ – הֵן וּבְנֵיהֶן וְחַתְנֵיהֶן. רַב אִיקְּלַע לְמִזְבַּן גְּוִילֵי. בְּעוֹ מִינֵּיהּ: מַהוּ שֶׁיָּעִיד אָדָם בְּאֵשֶׁת חוֹרְגוֹ? בְּסוּרָא אָמְרִי: בַּעַל כְּאִשְׁתּוֹ. בְּפוּמְבְּדִיתָא אָמְרִי: אִשָּׁה כְּבַעְלָהּ. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב נַחְמָן: מִנַּיִין שֶׁהָאִשָּׁה כְּבַעְלָהּ? דִּכְתִיב: ״עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִיא״. וַהֲלֹא אֵשֶׁת דּוֹדוֹ הִיא! מִכְּלָל דְּאִשָּׁה כְּבַעְלָהּ. וּבַעַל אִמּוֹ, הוּא וּבְנוֹ וַחֲתָנוֹ. בְּנוֹ – הַיְינוּ אָחִיו? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַאֲחִי הָאָח. רַב חִסְדָּא אַכְשַׁר בַּאֲחִי הָאָח. אֲמַרוּ לֵיהּ: לָא שְׁמִיעַ לָךְ הָא דְּרַבִּי יִרְמְיָה? אֲמַר לְהוּ: לָא שְׁמִיעַ לִי, כְּלוֹמַר, לָא סְבִירָא לִי. אִי הָכִי, הַיְינוּ אָחִיו! תְּנָא אָחִיו מִן הָאָב, וְקָתָנֵי אָחִיו מִן הָאֵם. אָמַר רַב חִסְדָּא: אֲבִי חָתָן וַאֲבִי כַּלָּה מְעִידִין זֶה עַל זֶה, וְלָא דָּמוּ לַהֲדָדֵי אֶלָּא כִּי אַכְלָא לְדַנָּא. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: מֵעִיד אָדָם לְאִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה. אָמַר רָבִינָא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְאַפּוֹקֵי מִינַּהּ, אֲבָל לְעַיּוֹלֵי לַהּ – לָא מְהֵימַן. וְלָא הִיא, לָא שְׁנָא לְאַפּוֹקֵי וְלָא שְׁנָא לְעַיּוֹלֵי – לָא מְהֵימַן. מַאי דַּעְתָּיךְ? כִּדְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִטַּמֵּא לַהּ, וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִטַּמְּאָה לוֹ. מֵתָה – אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ, מֵת הוּא – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ. הָתָם, בִּשְׁאֵרוֹ תְּלָה רַחֲמָנָא, אַכַּתִּי לָאו שְׁאֵרוֹ הִיא. הָכָא, מִשּׁוּם אִיקָּרוֹבֵי דַּעְתָּא הוּא, וְהָא אִיקָּרַבָא דַּעְתֵּיהּ לְגַבַּהּ. חוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: חוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גִּיסוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: גִּיסוֹ לְבַדּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹרְגוֹ. מַאי קָאָמַר? אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר: חוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ, וְהוּא הַדִּין לְגִיסוֹ. וַאֲתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר: גִּיסוֹ לְבַדּוֹ, וְהוּא הַדִּין לְחוֹרְגוֹ. אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: גִּיסוֹ הוּא וּבְנוֹ וַחֲתָנוֹ, מַנִּי? לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי יוֹסֵי. וְאֶלָּא הָכִי קָאָמַר: חוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ, אֲבָל גִּיסוֹ – הוּא וּבְנוֹ וַחֲתָנוֹ. וַאֲתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר: גִּיסוֹ לְבַדּוֹ, אֲבָל חוֹרְגוֹ – הוּא וּבְנוֹ וַחֲתָנוֹ. וְאֶלָּא, הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: שְׁמוֹנָה אָבוֹת, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּמַאן? לָא כְּרַבִּי יוֹסֵי וְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: חוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ, אֲבָל גִּיסוֹ – הוּא וּבְנוֹ וַחֲתָנוֹ. וַאֲתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר: גִּיסוֹ לְבַדּוֹ, וְכׇל שֶׁכֵּן חוֹרְגוֹ. וּמַתְנִיתִין – רַבִּי יְהוּדָה, בָּרַיְיתָא – רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. הָהִיא מַתַּנְתָּא דַּהֲווֹ חֲתִימִי עֲלַהּ תְּרֵי גִּיסֵי, סְבַר רַב יוֹסֵף לְאַכְשׁוֹרַהּ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִמַּאי דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמַתְנִיתִין, דְּמַכְשַׁר בְּגִיסוֹ? דִּילְמָא רַבִּי יוֹסֵי דְּבָרַיְיתָא, דְּפָסֵיל בְּגִיסוֹ? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן אֲנָא וּפִנְחָס דְּהָוֵינַן אֲחֵי וְגִיסֵי, אֲבָל גִּיסֵי דְּעָלְמָא שַׁפִּיר דָּמֵי. וְדִילְמָא, כְּגוֹן אֲנָא וּפִנְחָס, מִשּׁוּם גִיסוֹ קָאָמַר?! אֲמַר לֵיהּ: זִיל, קַנְיַהּ בְּעֵדֵי מְסִירָה, כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא: מוֹדֶה רַבִּי אֶלְעָזָר בִּמְזוּיָּף מִתּוֹכוֹ שֶׁהוּא פָּסוּל? אֲמַר לֵיהּ: זִיל, לָא שָׁבְקִי לִי דְּאוֹתְבִינֵּיהּ לָךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוּ׳. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי טַבְלָא אָמַר רַבִּי בְּרוֹנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ לְהָא דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה אַהָא: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, ״וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל שׁוֹפֵט שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָמָיו? אֶלָּא זֶה שֶׁהָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. בְּנֵי חֲמוּהּ דְּמָר עוּקְבָא קְרוֹבִים וְנִתְרַחֲקוּ הֲווֹ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ לְדִינָא. אֲמַר לְהוּ: פְּסִילְנָא לְכוּ לְדִינָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? כְּרַבִּי יְהוּדָה? אֲנַן מַיְיתִינַן אִיגַּרְתָּא מִמַּעְרְבָא דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. אֲמַר לְהוּ: אַטּוּ בְּקַבָּא דְקִירָא אִידְּבַקְנָא בְּכוּ? דְּלָא קָאָמֵינָא פְּסִילְנָא לְכוּ לְדִינָא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא צָיְיתִיתוּ דִּינָא. אוֹהֵב זֶה שׁוֹשְׁבִינוֹ וְכוּ׳. וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַב: כׇּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. וְרַבָּנַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמְרִי: אֲפִילּוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְאֵילָךְ. הַשּׂוֹנֵא כֹּל שֶׁלֹּא דִּבֵּר כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ״ – יְעִידֶנּוּ, ״וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ״ – יְדִינֶנּוּ. אַשְׁכְּחַן שׂוֹנֵא, אוֹהֵב מְנָלַן? קָרֵי בֵּיהּ הָכִי: וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא אוֹהֵב לוֹ – יְעִידֶנּוּ, וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ וְלֹא טוֹבָתוֹ – יְדִינֶנּוּ. מִידֵּי ״אוֹהֵב״ כְּתִיב? אֶלָּא סְבָרָא הוּא. אוֹיֵב – מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דִּמְרַחֲקָא דַּעְתֵּיהּ. אוֹהֵב נָמֵי – מְקָרְבָא דַּעְתֵּיהּ. וְרַבָּנַן, הַאי ״לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ״ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? חַד לְדַיָּין. אִידַּךְ, כִּדְתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, ״וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ״ – מִכָּאן לִשְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשּׂוֹנְאִין זֶה אֶת זֶה, שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין בַּדִּין כְּאֶחָד. מַתְנִי׳ כֵּיצַד בּוֹדְקִים אֶת הָעֵדִים? הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן לַחֶדֶר, וּמְאַיְּימִין עֲלֵיהֶן, וּמוֹצִיאִין אֶת כׇּל הָאָדָם לַחוּץ, וּמְשַׁיְּירִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן. וְאוֹמְרִים לוֹ: אֱמוֹר הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּיב לָזֶה? אִם אָמַר: ״הוּא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי חַיָּיב לוֹ״, ״אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ״ – לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיֹּאמַר: ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ מָאתַיִם זוּז״. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי, וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶן מְכוּוָּנִין, נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים: זַכַּאי, וְאֶחָד אוֹמֵר: חַיָּיב – זַכַּאי. שְׁנַיִם אוֹמְרִים: חַיָּיב, וְאֶחָד אוֹמֵר: זַכַּאי – חַיָּיב. אֶחָד אוֹמֵר: חַיָּיב, וְאֶחָד אוֹמֵר: זַכַּאי, אֲפִילּוּ שְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ שְׁנַיִם מְחַיְּיבִין וְאֶחָד אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ – יוֹסִיפוּ הַדַּיָּינִין. גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן. הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּינִין אוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי, אַתָּה זַכַּאי. אִישׁ פְּלוֹנִי, אַתָּה חַיָּיב. וּמִנַּיִין לִכְשֶׁיֵּצֵא, לֹא יֹאמַר: אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵירַיי מְחַיְּיבִים, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵירַיי רַבּוּ עָלַי? עַל זֶה נֶאֱמַר: ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ״, וְאוֹמֵר: ״הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד״. גְּמָ׳ הֵיכִי אָמְרִינַן לְהוּ? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי אָמְרִינַן לְהוּ, ״נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא, יָכְלִי לְמֵימַר: שַׁב שְׁנֵי הֲוָה כַּפְנָא, וְאַבָּבָא אוּמָּנָא לָא חֲלֵיף. אֶלָּא אָמַר רָבָא, אָמְרִינַן לְהוּ: ״מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר״. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי, יָכְלִי לְמֵימַר: שַׁב שְׁנֵי הֲוָה מוֹתָנָא, וְאִינִישׁ בְּלָא שְׁנֵיהּ לָא שְׁכֵיב. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: אָמַר לִי נָתָן בַּר מָר זוּטְרָא, אָמְרִינַן לְהוּ: סָהֲדֵי שַׁקָּרֵי אַאוֹגְרַיְיהוּ זִילִי, דִּכְתִיב: ״וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ״. אִם אָמַר ״הוּא אָמַר לִי כּוּ׳״. עַד שֶׁיֹּאמְרוּ: ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ מָאתַיִם זוּז״. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר ״אַתֶּם עֵדַיי״. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״מָנֶה לִי בְּיָדֶךָ״, אָמַר לוֹ: ״הֵן״. לְמָחָר אָמַר לוֹ: ״תְּנֵהוּ לִי״, אָמַר: ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״ – פָּטוּר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״מָנֶה לִי בְּיָדֶךָ״, אָמַר לוֹ ״הֵן״. לְמָחָר אָמַר לוֹ ״תְּנֵהוּ לִי״, אָמַר לוֹ ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״ – פָּטוּר. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ הִכְמִין לוֹ עֵדִים אֲחוֹרֵי גָּדֵר, וְאָמַר לוֹ: ״מָנֶה לִי בְּיָדֶךָ״, אָמַר לוֹ: ״הֵן״. ״רְצוֹנְךָ שֶׁתּוֹדֶה בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי?״ אָמַר לוֹ: ״מִתְיָירֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִּכְפֵּינִי לְדִין״. לְמָחָר אָמַר לוֹ: ״תְּנֵיהוּ לִי״, אָמַר לוֹ: ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״ – פָּטוּר. וְאֵין טוֹעֲנִין לַמֵּסִית. מֵסִית? מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ! חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: אִם לֹא טָעַן, אֵין טוֹעֲנִין לוֹ. וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת, אַף עַל גַּב דְּלָא טָעַן, טוֹעֲנִין לוֹ. וְאֵין טוֹעֲנִין לַמֵּסִית. מַאי שְׁנָא מֵסִית? אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: מִפִּירְקֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא שְׁמִיעַ לִי, שָׁאנֵי מֵסִית דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו״. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִין שֶׁאֵין טוֹעֲנִין לַמֵּסִית? מִנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי. דְּאָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: הַרְבֵּה טְעָנוֹת הָיָה לוֹ לַנָּחָשׁ לִטְעוֹן, וְלֹא טָעַן. וּמִפְּנֵי מָה לֹא טָעַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? לְפִי שֶׁלֹּא טָעַן הוּא. מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר? דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי תַּלְמִיד – דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין? דִּבְרֵי הָרַב שׁוֹמְעִין. אָמַר חִזְקִיָּה: מִנַּיִין שֶׁכׇּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ״. רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר, מֵהָכָא: ״אַמָּתַיִם וָחֵצִי אׇרְכּוֹ״. רַב אָשֵׁי אָמַר: ״עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת״. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״, אֲבָל אָמַר ״לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם״ – הוּחְזַק כַּפְרָן. אָמַר רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא בַּר אַדָּא, הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כֹּל מִילֵּי דִּכְדִי לָא דְּכִירִי אִינָשֵׁי. הָהוּא דְּאַכְמֵין לֵיהּ עֵדִים לְחַבְרֵיהּ בְּכִילְּתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: ״מָנֶה לִי בִּידָךְ״. אָמַר לֵיהּ: ״הֵן״. אָמַר: ״עֵירֵי וְשָׁכְבֵי לֶיהֱווֹ עֲלָךְ סָהֲדֵי״. אֲמַר לֵיהּ: ״לָא״. אֲמַר רַב כָּהֲנָא: הָא אֲמַר לֵיהּ ״לָא״. הָהוּא דְּאַכְמֵין עֵדִים בְּקִיבְרָא לְחַבְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: ״מָנֶה לִי בִּידָךְ״. אָמַר לֵיהּ: ״הֵן״. חַיֵּי וּמִיתֵי לֶיהֱווֹ עֲלָךְ סָהֲדִי, אָמַר לֵיהּ: ״לָא״. אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָא אֲמַר לֵיהּ ״לָא״. אָמַר רָבִינָא, וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ מֵהָא, הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר ״אַתֶּם עֵדַיי״, לָא שְׁנָא כִּי אָמַר לֹוֶה, וְלָא שְׁנָא כִּי אָמַר מַלְוֶה וְשָׁתֵיק לֹוֶה. טַעְמָא דְּאָמַר לֹוֶה ״לָא״, אֲבָל אִי שָׁתֵיק – הָכִי נָמֵי. הָהוּא דַּהֲוָה קָרוּ לֵיהּ ״קַב רָשׁוּ״, אֲמַר: מַאן מַסֵּיק בִּי אֶלָּא פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי? אֲתוֹ, תַּבְעוּהּו לְדִינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. אָמַר רַב נַחְמָן: אָדָם עָשׂוּי שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמוֹ. הָהוּא דַּהֲווֹ קָרוּ לֵיהּ ״עַכְבְּרָא דְּשָׁכֵיב אַדִּינָרֵי״. כִּי קָא שָׁכֵיב, אֲמַר: ״פְּלָנְיָא וּפְלָנְיָא מַסְּקוּ בִּי זוּזֵי״. בָּתַר דִּשְׁכֵיב, אֲתוֹ תַּבְעִינְהוּ לְיוֹרְשִׁין. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי. אֲמַר לְהוּ: כִּי אָמְרִינַן ״אָדָם עָשׂוּי שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמוֹ״, הָנֵי מִילֵּי מֵחַיִּים, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה – לָא. פְּרַעוּ פַּלְגָא, תַּבְעִינְהוּ לְדִינָא לְאִידַּךְ פַּלְגָא. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא. אֲמַר לְהוּ: כְּשֵׁם שֶׁאָדָם עָשׂוּי שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמוֹ, כָּךְ אָדָם עָשׂוּי שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת בָּנָיו. אֲמַרוּ לֵיהּ: נֵיזִיל וְנַיהְדַּר? אֲמַר לְהוּ: כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. הוֹדָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְקָנוּ מִיָּדוֹ – כּוֹתְבִין, וְאִם לָאו – אֵין כּוֹתְבִין. בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, וְלֹא קָנוּ מִיָּדוֹ. רַב אַמֵּי אָמַר: כּוֹתְבִין, וְרַב אַסִּי אָמַר: אֵין כּוֹתְבִין. הֲוָה עוֹבָדָא, וְחַשׁ לַהּ רַב לְהָא דְּרַב אַסִּי. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָא אוֹדִיתָא, זִימְנִין כָּתְבִינַן וְזִימְנִין לָא כָּתְבִינַן. כְּנִיפִי וְיָתְבִי – לָא כָּתְבִינַן, כַּנְפִינְהוּ אִיהוּ – כָּתְבִינַן. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ כַּנְפִינְהוּ אִיהוּ – לָא כָּתְבִינַן, עַד דְּאָמַר לְהוּ: ״הֱווֹ עֲלַי דַּיָּינֵי״. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ אָמַר ״הֱווֹ עֲלַי דַּיָּינֵי״, לָא כָּתְבִינַן עַד דְּקָבְעִי דּוּכְתָּא, וְשָׁלְחִי, וּמַזְמְנִי לֵיהּ לְבֵי דִינָא. הוֹדָה בְּמִטַּלְטְלֵי, וְקָנוּ מִיָּדוֹ – כּוֹתְבִין, וְאִם לָאו – אֵין כּוֹתְבִין. בִּמְקַרְקְעֵי, וְלֹא קָנוּ מִיָּדוֹ, מַאי? אַמֵּימָר אָמַר: אֵין כּוֹתְבִין. מָר זוּטְרָא אָמַר: כּוֹתְבִין. וְהִלְכְתָא: כּוֹתְבִין. רָבִינָא אִיקְּלַע לְדִמְהַרְיָא. אֲמַר לֵיהּ רַב דִּימִי בַּר רַב הוּנָא מִדִּמְהַרְיָא לְרָבִינָא: מִטַּלְטְלִי וְאִיתַנְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: כִּמְקַרְקְעֵי דָּמוּ. רַב אָשֵׁי אָמַר: כֵּיוָן דִּמְחַסְּרִי גּוּבְיָינָא, לָא. הָהִיא אוֹדִיתָא דְּלָא הֲוָה כְּתִב בַּהּ ״אֲמַר לַנָא, כְּתֻבוּ וַחֲתֻמוּ וְהַבוּ לֵיהּ״, אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הַיְינוּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: חֲזָקָה אֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר, אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשָׂה גָּדוֹל. מַתְקֵיף לַהּ רַב פַּפֵּי, וְאִיתֵּימָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִי אִיכָּא מִידֵּי דַּאֲנַן לָא יָדְעִינַן, וְסָפְרֵי דְּבֵי דִינָא יָדְעִי? שְׁאֵילִינְהוּ לְסָפְרֵי דְאַבָּיֵי, וְיָדְעִי. לְסָפְרֵי דְרָבָא, וְיָדְעִי. הָהִיא אוֹדִיתָא דַּהֲוָה כְּתִב בַּיהּ ״דּוּכְרַן פִּיתְגָמֵי״, וְכֹל לִישָּׁנֵי דְּבֵי דִינָא, וְלָא הֲוָה כְּתִב בַּהּ ״בְּמוֹתַב תְּלָתָא הֲוֵינָא וְחַד לֵיתוֹהִי״. סְבַר רָבִינָא לְמֵימַר: הַיְינוּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ רַב נָתָן בַּר אַמֵּי: הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא חָיְישִׁינַן לְבֵית דִּין טוֹעִין. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אִי כְּתִב בַּהּ ״בֵּי דִינָא״, תּוּ לָא צְרִיךְ. וְדִילְמָא בֵּית דִּין חָצוּף הוּא? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ, דִּינֵיהֶן דִּין, אֶלָּא שֶׁנִּקְרְאוּ בֵּית דִּין חָצוּף. דִּכְתִב בַּיהּ: ״בֵּי דִינָא דְּרַבְנָא אָשֵׁי״. וְדִילְמָא רַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי כִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לְהוּ? דִּכְתִיב בַּהּ: ״וַאֲמַרְנָא לֵיהּ לְרַבַּנָא אָשֵׁי״, ״וַאֲמַר לַן רַבַּנָא אָשֵׁי.״ תָּנוּ רַבָּנַן, אָמַר לָהֶן אֶחָד: אֲנִי רָאִיתִי אֲבִיכֶם שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁידָּה, תֵּיבָה, וּמִגְדָּל, וְאָמַר ״שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן״, ״שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן״ – בַּבַּיִת לֹא אָמַר כְּלוּם, בַּשָּׂדֶה דְּבָרָיו קַיָּימִין. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁבְּיָדוֹ לִיטְּלָן – דְּבָרָיו קַיָּימִין; אֵין בְּיָדוֹ לִיטְּלָן – לֹא אָמַר כְּלוּם. הֲרֵי שֶׁרָאוּ אֶת אֲבִיהֶן שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, וְאָמַר: ״שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן״, ״שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן״ – אִם כְּמוֹסֵר, דְּבָרָיו קַיָּימִין; אִם כְּמַעֲרִים, לֹא אָמַר כְּלוּם. הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל מָעוֹת שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו, וּבָא בַּעַל הַחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: ״כָּךְ וְכָךְ הֵן״, ״בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵן״, ״שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן״. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין. שְׁנַיִם אוֹמְרִים זַכַּאי כּוּ׳. מִיכְתָּב הֵיכִי כָּתְבִי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״זַכַּאי״. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְזַכִּין, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְחַיְּיבִין״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר: ״מִדִּבְרֵיהֶן נִזְדַּכָּה פְּלוֹנִי״. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְשַׁלּוֹמֵי אִיהוּ מְנָתָא בַּהֲדַיְיהוּ, דִּלְמַאן דְּאָמַר ״זַכַּאי״ – מְשַׁלֵּם, וּלְמַאן דְּאָמַר ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְזַכִּין וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְחַיְּיבִין״ – לָא מְשַׁלֵּם. וּלְמַאן דְּאָמַר ״זַכַּאי״, מְשַׁלֵּם?! לֵימָא לְהוּ: אִי לְדִידִי צָיְיתִיתוּן, אַתּוּן נָמֵי לָא מְשַׁלְּמִיתוּן! אֶלָּא, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְשַׁלּוֹמֵי אִינְהוּ מְנָתָא דִּידֵיהּ: לְמַאן דְּאָמַר ״זַכַּאי״ – מְשַׁלְּמִי, לְמַאן דְּאָמַר ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְזַכִּין וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְחַיְּיבִין״ – לָא מְשַׁלְּמִי. וּלְמַאן דְּאָמַר זַכַּאי, מְשַׁלְּמִי? וְלֵימְרוּ לֵיהּ: אִי לָאו אַתְּ בַּהֲדַן, לָא הֲוָה סָלֵיק דִּינָא מִידֵּי! אֶלָּא, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִשּׁוּם ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ״. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״זַכַּאי״ – מִשּׁוּם ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל״. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְזַכִּין, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְחַיְּיבִין״ – מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּשִׁיקְרָא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אִית לֵיהּ דְּמָר, וְאִית לֵיהּ דְּמָר. הִלְכָּךְ, כָּתְבִי הָכִי: ״מִדִּבְרֵיהֶם נִזְדַּכָּה פְּלוֹנִי״. גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מַכְנִיסִין כּוּ׳. לְמַאן? אִילֵימָא לְבַעֲלֵי דִינִין – הָתָם קָיְימִי! אֶלָּא לְעֵדִים. כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא: לְעוֹלָם אֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בָּזֶה אַחַר זֶה. וְאֵין עֵדוּתָן מִתְקַיֶּימֶת בְּבֵית דִּין עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּכְשֶׁיָּבֹא חֲבֵירוֹ לְמָחָר שׁוֹמְעִין אֶת דְּבָרָיו. לָא, לְעוֹלָם לְבַעֲלֵי דִינִין. וְרַבִּי נְחֶמְיָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כָּךְ הָיָה מִנְהָגָן שֶׁל נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם: מַכְנִיסִין לְבַעֲלֵי דִינִין וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵיהֶן, וּמַכְנִיסִין אֶת הָעֵדִים וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵיהֶם, וּמוֹצִיאִין אוֹתָן לַחוּץ וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּדָבָר. גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, מַכְנִיסִין אוֹתָן כּוּ׳. וְהָתַנְיָא: גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, מַכְנִיסִין אֶת הָעֵדִים! הָהִיא דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן. גּוּפָא: לְעוֹלָם אֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בָּזֶה אַחַר זֶה. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: אַמָּנֶה דְּקָא מַסְהֵיד הַאי, לָא קָא מַסְהֵיד הַאי, וּמָנֶה דְּקָא מַסְהֵיד הַאי, לָא קָמַסְהֵיד הַאי. וְאִידַּךְ: אַמָּנֶה בְּעָלְמָא תַּרְוַיְיהוּ קָמַסְהֲדִי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, דִּכְתִיב: ״וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע״. וְתַנְיָא: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָקוּם עֵד״ – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אֶחָד? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶחָד״? זֶה בָּנָה אָב: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵד״ – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב ״אֶחָד״. וְאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן חַד, לְמֵימַר: עַד דְּחָזוּ תַּרְוַויְיהוּ כְּחַד. וְאִידַּךְ, ״וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע״ – מִכׇּל מָקוֹם. וְאֵין עֵדוּתָן מִתְקַיֶּימֶת בְּבֵית דִּין עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּכְשֶׁיָּבֹא חֲבֵירוֹ לְמָחָר שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: מָר סָבַר, עֵד אֶחָד כִּי אָתֵי – לִשְׁבוּעָה אָתֵי, לְמָמוֹנָא לָא אָתֵי. וְאִידַּךְ: אַטּוּ כִּי אָתוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, בְּחַד פּוּמָּא קָא מַסְהֲדִי? אֶלָּא מְצָרְפִינַן לְהוּ. הָכָא נָמֵי לִיצָרְפִינְהוּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: ״אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא כְּרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, וְהָכָא בְּאַקּוֹשֵׁי הַגָּדָה לִרְאִיָּה קָא מִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: מַקְּשִׁינַן הַגָּדָה לִרְאִיָּה, וּמָר סָבַר: לָא מַקְּשִׁינַן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים הֲוָה מִשְׁתְּקִיד עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא לְמִסְמְכֵיהּ, וְלָא קָא מִיסְתַּיַּיע מִילְּתָא. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לְהוּ: מִי אִיכָּא דְּיָדַע הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים: דֵּין יָדַע. אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא אֵיזוֹ. אֲמַר לֵיהּ: לִיסְמְכֵיהּ מָר בְּרֵישָׁא. סַמְכֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: בְּנִי, אֱמוֹר לִי כֵּיצַד שָׁמַעְתָּ? אֲמַר לֵיהּ: כָּךְ שָׁמַעְתִּי, שֶׁמּוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה לְרַבִּי נָתָן. אָמַר: לָזֶה הוּצְרַכְתִּי?! הַשְׁתָּא, וּמָה עִיקַּר רְאִיָּה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה ״לָא בָּעֵינַן״, הַגָּדָה מִיבַּעְיָא? אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְעָלִיתָ, לֹא תֵּרֵד. אָמַר רַבִּי זֵירָא: שְׁמַע מִינַּהּ, גַּבְרָא רַבָּה, כֵּיוָן דְּאִיסְתְּמִיךְ – אִיסְתְּמִיךְ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין. עוּלָּא אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה בְּקַרְקָעוֹת, אֲבָל לֹא בְּמִטַּלְטְלִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲלָכָה, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי? וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה בְּעֵדוּת קַרְקַע! וְתָנֵי רַב אִידִי בַּר אָבִין בִּנְזִיקִין דְּבֵי קַרְנָא: מוֹדִין חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה בְּעֵדוּת בְּכוֹר, וּבְעֵדוּת קַרְקַע, וּבְעֵדוּת חֲזָקָה, וְכֵן שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת. גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית? מָר סָבַר פְּלִיגִי, וּמָר סָבַר לָא פְּלִיגִי. מַאי ״וְכֵן שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת״? אִילֵּימָא: אֶחָד אוֹמֵר אַחַת בְּגַבָּהּ, וְאֶחָד אוֹמֵר אַחַת בִּכְרֵיסָהּ? הַאי חֲצִי דָבָר וַחֲצִי עֵדוּת הוּא! אֶלָּא, אֶחָד אוֹמֵר: שְׁתַּיִם בְּגַבָּהּ, וְאֶחָד אוֹמֵר: שְׁתַּיִם בִּכְרֵיסָהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲנָא אָמֵינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין. וְרַבָּנַן דְּאָתוּ מִמָּחוֹזָא אָמְרִי: אָמַר רַבִּי זֵירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בַּקַּרְקָעוֹת – אִין, אֲבָל לָא בְּמִטַּלְטְלִין. רַב לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב: הוֹדָאָה אַחַר הוֹדָאָה, הוֹדָאָה אַחַר הַלְוָאָה – מִצְטָרְפִי. הַלְוָאָה אַחַר הַלְוָאָה, הַלְוָאָה אַחַר הוֹדָאָה – לָא מִצְטָרְפִי. אַשְׁכְּחֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הַלְוָאָה אַחַר הַלְוָאָה דְּלָא? דְּמָנֶה דְּקָא חָזֵי הַאי, לָא קָא חָזֵי הַאי. הוֹדָאָה אַחַר הוֹדָאָה נָמֵי – אַמָּנֶה דְּקָא מוֹדֵי קַמֵּי הַאי, לָא מוֹדֵי קַמֵּי הַאי? דְּאָמַר לֵיהּ לְהַאי בָּתְרָא: בְּהַאי מָנֶה דְּאוֹדַיי לֵיהּ קַמָּךְ, אוֹדַיי לֵיהּ נָמֵי קַמֵּי פְּלוֹנִי. אַכַּתִּי, בָּתְרָא יָדַע, קַמָּא לָא יָדַע. דַּהֲדַר אָזֵיל, אָמַר לֵיהּ לְקַמָּא: הַאי מָנֶה דְּאוֹדַיי לֵיהּ קַמָּךְ, אוֹדַיי לֵיהּ נָמֵי קַמֵּי פְּלוֹנִי. אֲמַר לֵיהּ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהִתְנַחְתָּ אֶת דַּעְתִּי. אֲמַר לֵיהּ: מַאי נִיחוּתָא? דְּרָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב שֵׁשֶׁת, שְׁדָא בַּהּ נַרְגָּא – לָאו הַיְינוּ הוֹדָאָה אַחַר הַלְוָאָה? אֲמַר לֵיהּ: הַיְינוּ דִּשְׁמִיעַ לִי עֲלַיְיכוּ, דְּרָמֵיתוּ דִּיקְלֵי וְזָקְפִיתוּ לְהוּ. נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: בֵּין הוֹדָאָה אַחַר הוֹדָאָה, בֵּין הוֹדָאָה אַחַר הַלְוָאָה, בֵּין הַלְוָאָה אַחַר הַלְוָאָה, בֵּין הַלְוָאָה אַחַר הוֹדָאָה – מִצְטָרְפוֹת. כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה. אָמַר רַב יְהוּדָה: עֵדוּת הַמַּכְחֶשֶׁת זוֹ אֶת זוֹ בִּבְדִיקוֹת, כְּשֵׁרָה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. אָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה בְּאֶחָד אוֹמֵר ״בְּאַרְנָקִי שְׁחוֹרָה״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״בְּאַרְנָקִי לְבָנָה״. אֲבָל אֶחָד אוֹמֵר ״מָנֶה שָׁחוֹר״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״מָנֶה לָבָן״ – אֵין מִצְטָרְפִין. וְאַרְנָקִי שְׁחוֹרָה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת לָא? וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: אֶחָד אוֹמֵר ״בְּסַיִיף הֲרָגוֹ״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״בַּאֲרִירָן הֲרָגוֹ״ – אֵין זֶה ״נָכוֹן״; אֶחָד אוֹמֵר ״כֵּלָיו שְׁחוֹרִים״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״כֵּלָיו לְבָנִים״ – הֲרֵי זֶה ״נָכוֹן״. גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית? נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: אֲפִילּוּ אֶחָד אוֹמֵר ״מָנֶה שָׁחוֹר״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״מָנֶה לָבָן״ – מִצְטָרְפִים. כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה? אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה הֵיכָא דְּלָא מַכְחֲשִׁי אַהֲדָדֵי, הֵיכָא דְּמַכְחֲשִׁי אַהֲדָדֵי מִי אָמַר? אֶלָּא הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים, שֶׁאַחַת אוֹמֶרֶת מָאתַיִם וְאַחַת אוֹמֶרֶת מָנֶה, שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה. עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל כַּת אַחַת, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נֶחְלְקָה עֵדוּתָן, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יֵשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה. אֶחָד אוֹמֵר: ״חָבִית שֶׁל יַיִן״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן״. הֲוָה עוֹבָדָא, וְאָתֵי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. חַיְּיבֵיהּ רַבִּי אַמֵּי לְשַׁלּוֹמֵי לֵיהּ חָבִיתָא דְחַמְרָא מִיגּוֹ חָבִיתָא דְמִשְׁחָא. כְּמַאן? כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר? אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הֵיכָא דְּיֵשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה, כִּי הַאי גַּוְונָא מִי אָמַר? לָא צְרִיכָא, לִדְמֵי. אֶחָד אוֹמֵר: ״בִּדְיוֹטָא הָעֶלְיוֹנָה״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בִּדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי, וְצֵירַף עֵדוּתָן. וּמִנַּיִין לִכְשֶׁיֵּצֵא כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן, מִנַּיִין לִכְשֶׁיֵּצֵא לֹא יֹאמַר: הֲרֵינִי מְזַכֶּה וַחֲבֵירַי מְחַיְּיבִין, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵירַי רַבּוּ עָלַי? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ״, וְאוֹמֵר ״הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד״. הָהוּא תַּלְמִידָא דִּנְפַק עֲלֵיהּ קָלָא דְּגַלִּי מִילְּתָא דְּאִיתְּמַר בֵּי מִדְרְשָׁא בָּתַר עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין, אַפְּקֵיהּ רַב אַמֵּי מִבֵּי מִדְרְשָׁא. אֲמַר: ״דֵּין גָּלֵי רָזַיָּא.״ מַתְנִי׳ כׇּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה – סוֹתֵר אֶת הַדִּין. אָמַר לוֹ: ״כׇּל רְאָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ הָבֵא מִיכָּן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״. מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – סוֹתֵר, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם – אֵינוֹ סוֹתֵר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מָה יַעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, וּמָצָא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים? אָמַר לוֹ: ״הָבֵא עֵדִים״, וְאָמַר: ״אֵין לִי עֵדִים״. אָמַר: ״הָבֵא רְאָיָה״, וְאָמַר: ״אֵין לִי רְאָיָה״. וּלְאַחַר זְמַן הֵבִיא רְאָיָה וּמָצָא עֵדִים – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְּלוּם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מָה יַעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים, וּמָצָא עֵדִים? לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאָיָה, וּמָצָא רְאָיָה? רָאָה שֶׁמִּתְחַיֵּיב בַּדִּין, וְאָמַר: ״קָרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וִיעִידוּנִי״, אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתַּחַת פּוּנְדָּתוֹ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְּלוּם. גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: אֵין הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. פְּשִׁיטָא! כֵּיוָן דְּאָמַר הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מִמֵּילָא יָדַעְנָא דְּאֵין הֲלָכָה כַּחֲכָמִים. מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי לְכַתְּחִילָּה, אֲבָל דִּיעֲבַד שַׁפִּיר דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאִי עָבֵיד – מַהְדְּרִינַן לֵיהּ. אָמַר לוֹ: הָבֵא עֵדִים כּוּ׳, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כּוּ׳. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. פְּשִׁיטָא! כֵּיוָן דְּאָמַר הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים, מִמֵּילָא יָדַעְנָא דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דִּבְהָהִיא אֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל; הָא בְּכוּלְּהוּ – הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵנוּ, הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, חוּץ מֵעָרֵב וְצַיְדָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה. הָהוּא יָנוֹקָא דְּתַבְעוּהּ לְדִינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. אֲמַרוּ לֵיהּ: אִית לְךָ סָהֲדֵי? אֲמַר לְהוּ: לָא. אִית לָךְ רְאָיָה? אֲמַר לְהוּ: לָא. חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן. הֲוָה קָא בָכֵי וְאָזֵיל. שַׁמְעוּהּ הָנָךְ אִינָשֵׁי, אֲמַרוּ לֵיהּ: אֲנַן יָדְעִינַן בְּמִילֵּי דַּאֲבוּךְ. אָמַר רַב נַחְמָן: בְּהָא אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ, דְּיָנוֹקָא בְּמִילֵּי דַּאֲבוּהּ לָא יָדַע. הָהִיא אִיתְּתָא דִּנְפַק שְׁטָרָא מִתּוּתֵי יְדַהּ, אֲמַרָה לֵיהּ: יָדַעְנָא בְּהַאי שְׁטָרָא דִּפְרִיעַ הֲוָה. הֵימְנַהּ רַב נַחְמָן. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: כְּמַאן? כְּרַבִּי, דְּאָמַר אוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה. אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי הָכָא, דְּאִי בָּעֲיָא – קְלָתֵיהּ. אִיכָּא דְאָמְרִי: לָא הֵימְנַהּ רַב נַחְמָן. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְהָא אִי בָּעֲיָא — קְלָתֵיהּ! כֵּיוָן דְּאִיתַּחְזַק בְּבֵי דִינָא, ״אִיבַּעְיָא קְלָתֵיהּ״ לָא אָמְרִינַן. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: סִימְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – יִתְקַיֵּים בְּחוֹתְמָיו. אֵין עָלָיו עֵדִים, וְיָצָא מִתַּחַת יְדֵי שָׁלִישׁ, אוֹ שֶׁיָּצָא אַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת – כָּשֵׁר. אַלְמָא שָׁלִישׁ מְהֵימַן! תְּיוּבְתָּא דְּרַב נַחְמָן, תְּיוּבְתָּא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם מֵבִיא רְאָיָה וְסוֹתֵר, עַד שֶׁיִּסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו וְיֹאמַר: קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי. הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״יִסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו״ – אֲתָאן לְרַבָּנַן, וַהֲדַר אָמְרַתְּ ״קִרְבוּ אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי״ – אֲתָאן לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְכִי תֵּימָא: כּוּלַּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וּפָרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ? מַאי ״עַד שֶׁיִּסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו״? עַד שֶׁיֹּאמַר: קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי. וְהָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵינוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, חוּץ מֵעָרֵב וְצַיְדָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה? אֶלָּא, כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם מֵבִיא רְאָיָה וְסוֹתֵר, עַד שֶׁיִּסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו וְיֹאמְרוּ לוֹ: ״הָבֵא עֵדִים״, וְאוֹמֵר: ״אֵין לִי עֵדִים״. ״הָבֵא רְאָיָה״, וְאוֹמֵר: ״אֵין לִי רְאָיָה״. אֲבָל בָּאוּ עֵדִים מִמְּדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁהָיְתָה דִּיסַקַּיָּא שֶׁל אָבִיו מוּפְקֶדֶת בְּיַד אַחֵר – הֲרֵי זֶה מֵבִיא רְאָיָה וְסוֹתֵר. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַתּוֹקֵף אֶת חֲבֵירוֹ בַּדִּין, אֶחָד אוֹמֵר ״נִדּוֹן כָּאן״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״נֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ וְיֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי אֶלְעָזָר: רַבִּי, מִי שֶׁנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, יוֹצִיא מָנֶה עַל מָנֶה? אֶלָּא, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵים שֶׁנִּתְעַצְּמוּ בַּדִּין, אֶחָד אוֹמֵר: ״נִדּוֹן כָּאן״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״נֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ. וְאִם הוּצְרַךְ דָּבָר לִשְׁאוֹל – כּוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין. וְאִם אָמַר: ״כִּתְבוּ וּתְנוּ לִי מֵאֵיזֶה טַעַם דַּנְתּוּנִי״ – כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לוֹ. וְהַיְּבָמָה, הוֹלֶכֶת אַחַר הַיָּבָם לְהַתִּירָהּ. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אֲפִילּוּ מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי. אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַאי קְרָא? ״וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ״, וְלֹא זִקְנֵי עִירָהּ. אָמַר אַמֵּימָר: הִילְכְתָא, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְיֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָאָמַר לֵיהּ לֹוֶה לְמַלְוֶה, אֲבָל מַלְוֶה – ״עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה״. שְׁלַחוּ לֵיהּ לְמָר עוּקְבָא: לִדְזִיו לֵיהּ כְּבַר בִּתְיָה, שְׁלָם. עוּקְבָן הַבַּבְלִי קְבַל קֳדָמַנָא: יִרְמְיָה אָחִי הֶעֱבִיר עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ. אִמְרוּ לוֹ: הַשִּׂיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא. הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״אִמְרוּ לוֹ״, אַלְמָא דַּיְּינוּהּ אַתּוּן. ״הַשִּׂיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא״, אַלְמָא שַׁדְּרוּהּ הָכָא. אֶלָּא, הָכִי קָאָמְרִי: אֱמַרוּ לֵיהּ, דַּיְּינוּהּ אַתּוּן. אִי צָיֵית – צָיֵית, וְאִי לָא – הַשִּׂיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: דִּינֵי קְנָסוֹת הֲוָה, וּבְבָבֶל לָא דָּיְינִי דִּינֵי קְנָסוֹת. וְהָא דִּשְׁלַחוּ לֵיהּ הָכִי – כְּדֵי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְמָר עוּקְבָא. הֲדַרַן עֲלָךְ זֶה בּוֹרֵר.

11 תענית פתח ↗

וְכֹל פַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא הֲוָה מְשַׁדַּר שְׁלוּחָא לְשׁוּקָא, וְכֹל יַרְקָא דַּהֲוָה פָּיֵישׁ לְהוּ לְגִינָּאֵי, זַבֵּין לֵיהּ וְשָׁדֵי לֵיהּ לְנַהֲרָא. וְלִיתְּבֵיהּ לַעֲנִיִּים! זִמְנִין דְּסָמְכָא דַּעְתַּיְיהוּ וְלָא אָתוּ לְמִיזְבַּן. וְלִשְׁדְּיֵיהּ לִבְהֵמָה! קָסָבַר: מַאֲכַל אָדָם אֵין מַאֲכִילִין לִבְהֵמָה.

12 שבת פתח ↗

חֲדָא מִינַּיְיהוּ בַּטּוֹלֵי מְבַטֵּיל, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲלָכָה, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי. אֲמַר לֵיהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ? אֲמַר לֵיהּ: גְּמָרָא גְּמוֹר זְמוֹרְתָּא תְּהֵא?! מַתְנִי׳ קוֹשְׁרִין דְּלִי בְּפָסִקְיָא, אֲבָל לֹא בְּחֶבֶל. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כׇּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קַיָּימָא — אֵין חַיָּיבִין עָלָיו. גְּמָ׳ חֶבֶל דְּמַאי? אִי לֵימָא חֶבֶל דְּעָלְמָא, רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר? קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּימָא הוּא! אֶלָּא חֶבֶל דְּגַרְדִּי. לְמֵימְרָא דְּרַבָּנַן סָבְרִי גָּזְרִינַן חֶבֶל דְּגַרְדִּי אַטּוּ חֶבֶל דְּעָלְמָא, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לָא גָּזְרִינַן? וּרְמִינְהוּ: חֶבֶל דְּלִי שֶׁנִּפְסַק לֹא יְהֵא קוֹשְׁרוֹ אֶלָּא עוֹנְבוֹ. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹרֵךְ עָלָיו פּוּנְדָּא אוֹ פָּסִקְיָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעַנְבֶנּוּ. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה, קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן. דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא: חֶבֶל בְּחֶבֶל — מִיחַלַּף. עֲנִיבָה בִּקְשִׁירָה — לָא מִיחַלְּפָא. דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא: הָתָם — לָא מִשּׁוּם דְּמִיחַלְּפָא עֲנִיבָה בִּקְשִׁירָה, אֶלָּא עֲנִיבָה גּוּפָהּ קְשִׁירָה הִיא. אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: מֵבִיא אָדָם חֶבֶל מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְקוֹשְׁרוֹ בַּפָּרָה וּבָאֵיבוּס אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַחָא אֲרִיכָא דְּהוּא רַבִּי אַחָא בַּר פָּפָּא לְרַבִּי אַבָּא: חֶבֶל שֶׁבָּאֵיבוּס — קוֹשְׁרוֹ בַּפָּרָה, וְשֶׁבַּפָּרָה — קוֹשְׁרוֹ בָּאֵיבוּס, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבִיא חֶבֶל מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וְיִקְשׁוֹר בַּפָּרָה וּבָאֵיבוּס! הָתָם — חֶבֶל דְּעָלְמָא הָכָא חֶבֶל דְּגַרְדִּי. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּלֵי קִיוָּאֵי מוּתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב יְהוּדָה: כּוֹבֶד הָעֶלְיוֹן וְכוֹבֶד הַתַּחְתּוֹן מַהוּ? אִין וְלָאו וְרַפְיָא בִּידֵיהּ. אִיתְּמַר אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּלֵי קִיוָּאֵי מוּתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת, אֲפִילּוּ כּוֹבֶד הָעֶלְיוֹן וְכוֹבֶד הַתַּחְתּוֹן, אֲבָל לֹא אֶת הָעַמּוּדִים. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מַאי שְׁנָא עַמּוּדִים דְּלָא? אִילֵּימָא דְּקָעָבֵיד גּוּמּוֹת, גּוּמּוֹת מִמֵּילָא קָא הָוְיָין, דִּתְנַן: הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן, אִם מִקְצָת עָלָיו מְגוּלִּין — אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וְלֹא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂר, וְנִיטָּלִין בְּשַׁבָּת. בְּשָׂדֶה — לָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת, הָכָא בְּבַיִת — אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יְהוּדָה בַּר לֵיוַאי: כְּלֵי קִיוָּאֵי, כְּגוֹן כּוֹבֶד הָעֶלְיוֹן וְכוֹבֶד הַתַּחְתּוֹן, מַהוּ לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת? אֲמַר לֵיהּ: אֵין מְטַלְטְלִין. מַה טַּעַם? לְפִי שֶׁאֵין נִיטָּלִין. מַתְנִי׳ מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים אֲפִילּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים, וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת, אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים, וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִיּוֹם הַכִּיפּוּרִים לְשַׁבָּת. וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים, אֲבָל לֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא שֶׁל שַׁבָּת קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים קְרֵיבִין בְּשַׁבָּת. גְּמָ׳ אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאָדָם אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם — לֹא. וּבְאָדָם אֶחָד נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא בַּחֲדָשִׁים, אֲבָל בִּישָׁנִים — לָא. וָחֳדָשִׁים נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא בִּלְבָנִים, אֲבָל בִּצְבוּעִים — לָא. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ לְהַחֲלִיף, אֲבָל יֵשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף — לָא. תָּנָא: שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ מְקַפְּלִים כְּלֵי לָבָן שֶׁלָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לָהֶן לְהַחֲלִיף. אָמַר רַב הוּנָא: אִם יֵשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף — יַחֲלִיף, וְאִם אֵין לוֹ לְהַחֲלִיף — יְשַׁלְשֵׁל בִּבְגָדָיו. מַתְקִיף לַהּ רַב סָפְרָא: וְהָא מִיתְחֲזֵי כְּרָמוּת רוּחָא. כֵּיוָן דְּכׇל יוֹמָא לָא קָעָבֵיד, וְהָאִידָּנָא הוּא דְּקָא עָבֵיד — לָא מִיתְחֲזֵי כְּרָמוּת רוּחָא. ״וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ״. ״וְכִבַּדְתּוֹ״ — שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּמַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל חוֹל, וְכִי הָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵיהּ ״מְכַבְּדוֹתַי״. ״מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ״ — שֶׁלֹּא יְהֵא הִילּוּכְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּהִילּוּכְךָ שֶׁל חוֹל. ״מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ״ — חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִין, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מוּתָּרִין. ״וְדַבֵּר דָּבָר״ — שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חוֹל. דִּבּוּר אָסוּר, הִרְהוּר — מוּתָּר. בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ — לְחַיֵּי, אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא הִילּוּכְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּהִילּוּכְךָ שֶׁל חוֹל מַאי הִיא? כִּי הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב, וְאָמְרִי לֵיהּ אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא: הָיָה מְהַלֵּךְ בְּשַׁבָּת וּפָגַע בְּאַמַּת הַמַּיִם, אִם יָכוֹל לְהַנִּיחַ אֶת רַגְלוֹ רִאשׁוֹנָה קוֹדֶם שֶׁתֵּעָקֵר שְׁנִיָּה — מוּתָּר, וְאִם לָאו — אָסוּר. מַתְקִיף לַהּ רָבָא: הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? לַיקֵּיף — קָמַפֵּישׁ בְּהִילּוּכָא. לִיעְבַּר — זִימְנִין דְּמִיתַּוְּוסָן מָאנֵיהּ מַיָּא, וְאָתֵי לִידֵי סְחִיטָה. אֶלָּא בְּהָא כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר — שַׁפִּיר דָּמֵי. אֶלָּא כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מַהוּ לִפְסוֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה בְּשַׁבָּת? אֲמַר לֵיהּ: וְכִי בַּחוֹל מִי הוּתְּרָה? שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. וּמַהְדַּר לֵיהּ בְּקִידּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשֵׁי. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מַהוּ לֶאֱכוֹל אֲדָמָה בְּשַׁבָּת? אֲמַר לֵיהּ: וְכִי בַּחוֹל מִי הוּתְּרָה? שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: אַף בַּחוֹל אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַלְקֶה. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כָּל הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ שֶׁל בָּבֶל — כְּאִילּוּ אוֹכֵל מִבְּשַׂר אֲבוֹתָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּאִילּוּ אוֹכֵל שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, דִּכְתִיב: ״וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם וְגוֹ׳״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״שִׁנְעָר״ — שֶׁכׇּל מֵתֵי מַבּוּל נִנְעֲרוּ לְשָׁם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״מְצוּלָה״ — שֶׁכׇּל מֵתֵי מַבּוּל נִצְטַלְּלוּ לְשָׁם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּאִילּוּ אוֹכֵל שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, וְהָא וַדַּאי אִיתְמַחוֹיֵי אִיתְמַחוּ! אָמְרִי כֵּיוָן דְּמַלְקֵי גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. דְּהָא הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲכַל גַּרְגִּישְׁתָּא וַאֲכַל תַּחְלֵי, וּקְדַחוּ לֵיהּ תַּחְלֵי בְּלִבֵּיהּ, וּמִית. ״וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ״ — אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵלּוּ בְּגָדִים שֶׁל שַׁבָּת. ״תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד״ — אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי. רוּת, דְּאִילּוּ נָעֳמִי קָאָמְרָה לַהּ ״וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן״, וְאִילּוּ בְּדִידַהּ כְּתִיב: ״וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן״, וַהֲדַר ״וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ״. שְׁמוּאֵל, דְּאִילּוּ עֵלִי קָאֲמַר לֵיהּ ״שְׁכָב וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר ה׳ כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ״, וְאִילּוּ בְּדִידֵיהּ כְּתִיב בֵּיהּ: ״וַיָּבֹא ה׳ וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ״, וְלָא אֲמַר ״דַּבֵּר ה׳״. ״וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה״ — אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁהָלְכָה וּבָאת, הָלְכָה וּבָאת, עַד שֶׁמָּצְאָה בְּנֵי אָדָם הַמְהוּגָּנִין לְיֵלֵךְ עִמָּהֶם. ״וַיֹּאמֶר בּוֹעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת״ — וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל בּוֹעַז לִשְׁאוֹל בְּנַעֲרָה? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּבַר חָכְמָה רָאָה בָּהּ. שְׁתֵּי שִׁבֳּלִין — לוֹקֶטֶת, שָׁלֹשׁ שִׁבֳּלִין — אֵינָהּ לוֹקֶטֶת. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: דְּבַר צְנִיעוּת רָאָה בָּהּ, עוֹמְדוֹת — מְעוּמָּד, נוֹפְלוֹת — מְיוּשָּׁב. ״וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרוֹתָי״ — וְכִי דַּרְכּוֹ שֶׁל בּוֹעַז לִדָּבֵק עִם הַנָּשִׁים? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כֵּיוָן דַּחֲזָא ״וַתִּשַּׁק עׇרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ״, אֲמַר: שְׁרֵי לְאִידַּבּוֹקֵי בָּהּ. ״וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם״ — אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, רֶמֶז רָמַז לָהּ: עֲתִידָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לָצֵאת מִמֵּךְ, דִּכְתִיב בֵּיהּ ״הֲלֹם״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי ה׳ וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי ה׳ וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבֵאתַנִי עַד הֲלֹם״. ״וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן שֶׁהַחוֹמֶץ יָפֶה לַשָּׁרָב. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: רֶמֶז רָמַז לָהּ עָתִיד בֵּן לָצֵאת מִמֵּךְ שֶׁמַּעֲשָׂיו קָשִׁין כַּחֹמֶץ, וּמַנּוּ — מְנַשֶּׁה. ״וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקּוֹצְרִים״ — אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִצַּד הַקּוֹצְרִים וְלֹא בְּתוֹךְ הַקּוֹצְרִים, רֶמֶז רָמַז לָהּ שֶׁעֲתִידָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁתִּתְחַלֵּק. ״וַיִּצְבׇּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״וַתֹּאכַל״ — בִּימֵי דָוִד, ״וַתִּשְׂבַּע״ — בִּימֵי שְׁלֹמֹה, ״וַתֹּתַר״ — בִּימֵי חִזְקִיָּה. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: ״וַתֹּאכַל״ — בִּימֵי דָּוִד וּבִימֵי שְׁלֹמֹה, ״וַתִּשְׂבַּע״ — בִּימֵי חִזְקִיָּה, ״וַתֹּתַר״ — בִּימֵי רַבִּי. דְּאָמַר מָר: אֲהוּרְיָרֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה עַתִּיר מִשַּׁבּוּר מַלְכָּא. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״וַתֹּאכַל״ — בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַתִּשְׂבַּע״ — לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, ״וַתֹּתַר״ — לְעָתִיד לָבֹא. ״וְתַחַת כְּבוֹדוֹ יֵקַד יְקוֹד כִּיקוֹד אֵשׁ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״וְתַחַת כְּבוֹדוֹ״, וְלֹא כְּבוֹדוֹ מַמָּשׁ. רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵיהּ ״מְכַבְּדוֹתַי״. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״וְתַחַת כְּבוֹדוֹ״ — תַּחַת כְּבוֹדוֹ מַמָּשׁ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: ״תַּחַת כְּבוֹדוֹ״ — כִּשְׂרֵיפַת בְּנֵי אַהֲרֹן. מַה לְּהַלָּן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים, אַף כָּאן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

1 אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע. לַחְתּוֹם עִמּוֹ עַל שְׁטָר, כְּאָמְרָם עַל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם סנהדרין כג..

2 לִהְיוֹת עֵד חָמָס. שֶׁתִּהְיֶה מֵעִיד יְחִידִי, שֶׁאֵין הָרָשָׁע רָאוּי לְהָעִיד, וְיוֹצִיא הַדַּיָּן כָּל הַמָּמוֹן מֵהַנִּתְבָּע עַל פִּיךָ בִּלְבַד שֶׁלֹּא כַדִּין.

1 לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת. לְהַכְרִיעַ לְכַף חוֹבָה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁאֵין דָּנִין עַל פִּי דַּיָּן אֶחָד בִּלְבַד לְחוֹבָה.

2 וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב. כְּשֶׁיִּשְׁאָלוּךָ חֲבֵרֶיךָ הַדַּיָּנִים מָה דַּעְתְּךָ:

3 לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים. לֹא תִהְיֶה תְּשׁוּבָתְךָ שֶׁרָאוּי לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים, אִם הָיוּ עֲשָׂרָה מְזַכִּים וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִים.

4 לְהַטּוֹת. כְּדֵי לְהַכְרִיעַ עַל פִּיךָ לְכַף חוֹבָה, שֶׁתִּהְיוּ אָז שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּבִים, אֶלָּא אֱמוֹר דַּעְתְּךָ וְסִבְרָתְךָ, וְלֹא יַסְפִּיק לְךָ שֶׁתֹּאמַר שֶׁרָאוּי לִנְטוֹת אַחַר דַּעַת הָרַבִּים מִבִּלְתִּי שֶׁתֹּאמַר בָּזֶה שׁוּם סְבָרָא, אֶלָּא זוֹ שֶׁהֵם עוֹדְפִים עַל הַמְזַכִּים, וּלְהַכְרִיעַ אָז עַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה.

1 לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט שֶׁבַּעֲלֵי דִינִים מְסַפְּרִים טַעֲנוֹתֵיהֶם, וּכְמוֹ כֵן שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב וְדוֹמֵיהֶם.

1 מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִכָּל דָּבָר שֶׁיּוּכַל לְסַבֵּב שֶׁקֶר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אבות א:ט "הֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר".

1 תִּשְׁמְטֶנָּה. שְׁמִטַּת כְּסָפִים, כְּאָמְרוֹ "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ" דברים טו:ב.

2 וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ. בִּשְׁמִטַּת קַרְקַע יֹאכְלוּ גַּם הָעֲנִיִּים.

3 וְיִתְרָם. שֶׁל עֲנִיִּים.

4 תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה. שֶׁהָעֲנִיִּים קוֹדְמִים, כְּאָמְרָם מַאֲכַל אָדָם אָסוּר לְהַאֲכִילוֹ לִכְלָבִים תענית כ.

1 תִּשְׁבֹּת. אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְלָאכָה, אֲבָל הֵם טֹרַח כְּדֶרֶךְ חוֹל, כַּאֲמָרוֹ ישעיהו נח:יג "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר".

2 לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ. כְּשֶׁתִּשְׁבּוֹת גַּם מִכְּמוֹ אֵלֶּה.

3 וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. וּמִזֶּה יִמָּשֵׁךְ שֶׁיִּנָּפֵשׁ גַּם כֵּן בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר, עַל הֵפֶךְ מַה שֶּׁקָּרָה לְךָ בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁהָיִיתָ שָּׁם עֶבֶד שֶׁלֹּא הָיְתָה לְךָ מְנוּחָה, כַּאֲמֹרוֹ "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים" שמות ה:ט. וּבָזֶה תִּזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּדִבְּרוֹת מִשְׁנֵה תוֹרָה "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ" דברים ה:יד.

1 וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ. בְּכָל הָאַזְהָרוֹת שֶׁאָמַרְתִּי צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן, אֲבָל בְּאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יַסְפִּיק לְהִשָּׁמֵר מֵעֲבֹר עָלֶיהָ, אֲבָל צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר אֲפִלּוּ מֵהַזְכִּיר שְׁמָהּ.

2 לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים לֹא יִשָּׁמַע בְּהַסְכָּמָתְךָ.

1 תָּחֹג לִי. כְּעִנְיַן "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו" תהלים קמט:ב, עַל הֶפֶךְ "וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת" שמות לב:יט.

1 אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר. כְּעִנְיַן "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח" דברים טז:א, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּזֶה לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, שְׁמוֹר שֶׁיִּהְיֶה בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, עַל יְדֵי עִבּוּרֵי הַשָּׁנִים וְהֶחֳדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה.

1 בְּצֵאת הַשָּׁנָה. שֶׁכְּבָר נֶאֶסְפוּ כָּל תְּבוּאוֹתֶיהָ:

1 שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה. לְהוֹדוֹת עַל הַחֵרוּת, וְעַל הָאָבִיב וְעַל הַקָּצִיר וְעַל הָאָסִיף, כִּי מִמֶּנּוּ הַכֹּל.

2 אֶל פְּנֵי הָאָדוֹן. יֵאָמֵר אָדוֹן עַל מַנְהִיג עִנְיָנִים הַנִּפְסָדִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁהוּא אָדוֹן פְּנֵי הָעָם הַנִּרְאִים בִּפְרָט, וּבְהֵרָאוֹתָם לְפָנָיו הֵם כְּעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּנֵי רַבּוֹ, וְהוּא גַּם כֵּן אֲדוֹן הַקַּרְקַע, כְּאָמְרוֹ ויקרא כה:כג "כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", וְשֶׁלָּזֶה רָאוּי לְהוֹדוֹת לְפָנָיו עַל הָאָבִיב הַקָּצִיר וְהָאָסִיף בִּיבוּל הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ.

1 רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ. מִבְחַר הַבִּכּוּרִים, כְּמוֹ "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ נְקוּבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם" עמוס ו:ו, וְהֵם בִּכּוּרֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה.

2 לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. לֹא תַעֲשֶׂה כְּמוֹ אֵלֶּה הַפְּעֻלּוֹת לְהַרְבּוֹת הַפֵּירוֹת כְּמַחֲשֶׁבֶת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא, כְּאָמְרוֹ "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל, וְכָל תְּרוּמַת כֹּל וְגוֹ', לְהַנִּיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" יחזקאל מד:ל.

1 הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו. שֶׁלֹּא לְחַלֵּל כְּבוֹדוֹ, כְּעִנְיַן "שַׁל נְעָלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ" הָאָמוּר בִּיהוֹשֻׁעַ יהושע ה:טו.

2 וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ. לָצֵאת בְּעִקְּבוֹתָיו, הֵפֶךְ מַה שֶּׁאָמְרוּ "אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים" דברים א:כח.

3 אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם. אִם אִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא יִלְקוּ הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּעָכָן, כְּאָמְרוֹ יהושע כב:כ "הֲלֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם, וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ".

4 כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. וְאֵין לְאֵל יָדוֹ לִמְחוֹל עַל כְּבוֹדִי.

1 כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ. וְלֹא אָחוּס עֲלֵיהֶם כְּדַרְכִּי טוּבִי, עַל הֵפֶךְ "וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה" יונה ד:יא.

1 כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ. שֶׁלֹּא יִשָּׂא לְפִשְׁעֵי הָאוֹיְבִים.

1 לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם. שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אַחַר שֶׁכָּבַש אֶת שֵׂעִיר, "וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה" דברי הימים ב כה:יד, שֶׁאוּלַי חָשַׁב לְרַצּוֹתָם שֶׁלֹּא יִקְצְפוּ עָלָיו עַל שֶׁהָרַג אֶת עוֹבְדֵיהֶם.

1 וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם. וּבְזֶה הָאֹפֶן תַּעַבְדוּהוּ, כִּי אַחַר שֶׁיֹּאבְדוּ הָאֻמּוֹת וּפְסִילֵיהֶם וְהַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם, לֹא יִהְיֶה לָכֶם מֵסִית וּמַדִּיחַ מֵעֲבוֹדָתִי.

2 וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ. שֶׁיְּזוּנוֹ, וְלֹא יוֹלִידוּ מוֹתָרוֹת מַחֲלִיאוֹת:

3 וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. הַבָּאָה מִצַּד הָאֲוִיר אוֹ הַמַּעֲרֶכֶת.

1 לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה. בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכְלוּ לְלַמֵּד אֶת בְּנֵיכֶם.

2 אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. שֶׁתִּחְיוּ כְּמִדַּת הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר בְּנֵר אֱלֹהִים, וְהוּא הַלַּחוּת הַשָּׁרְשִׁי בַּתּוֹלָדָה. וְהֵפֶךְ זֶה יִקְרֶה עַל הָרֹב שֶׁיָּמוּת הָאָדָם קֹדֶם שֶׁיִּכְלֶה הַלַּחוּת הַשָּׁרְשִׁי בָּחֳלָאִים, יִקְרוּ מֵרֹעַ בְּחִירָה אוֹ מִצַּד הַמַּעֲרֶכֶת וְהַיְסוֹדוֹת. וְהִנֵּה בִּמְלֹאת לְאָדָם מִסְפַּר יָמָיו יִרְאֶה עַל הָרֹב בָּנִים לְבָנָיו וְיוּכַל לְלַמְּדָם, כַּאֲמָרוֹ דברים ד:ט "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". וִיתֻקַּן בְּחַיֵּי הַזְּקֵנִים עִנְיְנֵי הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר שֶׁקָּרָה בְּעִנְיַן לֵוִי, קְהָת וְעַמְרָם.

1 וְהַמֹּתִי. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּמִצְרַיִם "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי ה' נִלְחָם" שמות יד:כה.

2 וְנָתַתִּי אֶת כָּל אוֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף. מִפְּנֵי הָאֵימָה וְהַמְּהוּמָה שֶׁיָּעַד בְּאָמְרוֹ אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ:

1 כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ. הַדָּבָר מָסוּר בְּיֶדְכֶם, וְאַתֶּם אַל תִּתְעַצְּלוּ בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בָּהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּאָמְרוֹ "עַד אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם" יהושע יח:ג.

1 לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ. בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִהָאָרֶץ שֶׁתִּכְבּוֹשׁ וְתֵשֵׁב בּוֹ אַתָּה, לֹא יֵשְׁבוּ הֵם, הֵפֶךְ מַה שֶּׁעָשׂוּ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ "וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ בְּגֶזֶר" שופטים א:כט, "וַיֵּשֶׁב בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" שופטים א:לג.

2 כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ. שִׁבְתָם בְּאַרְצְךָ, שֶׁיִּגְרֹם שֶׁתַּעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם.

11 בדי הארון - שביעית פתח ↗

לכאורה ניתן להוכיח שאין קשר בין הקדושות מן העיקרון המובא בספרא בהר פרשה א, ז שיש להפריד בין האוכלים: "ואכלו אביוני עמך הראוי לאדם לאדם, והראוי לבהמה לבהמה", וכן קובעת התוספתא שביעית ה, כ: "פירות שביעית אין מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולעופות", וכך פוסק הרמב"ם שמיטה ויובל ה, ה.127אולם יש לשים לב, שרבי במשנה לא הביא דין זה ויתכן שלדעת רבי אין איסור להאכיל בהמה פירות שביעית בדומה לשיטת הרמב"ם שתובא לקמן בתרומה, אולם כאמור למעלה דין זה הוא בתוספתא ונפסק הלכה למעשה ברמב"ם. אולם, אם נחזור לספקו של הירושלמי ניתן לראות שהרמב"ם הכריע שבשביעית לא פוקעת הקדושה, שהרי בהלכות מעשר שני הוא כותב מעשר שני ג, יא: ש"כיון שנפסל מאוכל אדם פקעה קדושה ממנו", כפי שמובן בירושלמי כאן, ואילו בהלכות שביעית הוא לא מזכיר כלל אפשרות שתפקע הקדושה, אלא הוא כותב שמיטה ויובל ה, ג: "ואינו מטפל לאכול".128ביחס לתוספת הרמב"ם "ואינו מטפל לאכול". הסביר הרב נחום אליעזר רבינוביץ בספרו יד פשוטה על אתר שהמונח מטפל עניניו הוא עיסוק בתיקון הדבר והכשרתו, והרמב"ם הסמיך את דין זה לדין "אין שולקין אוכלי בהמה". מקור האיסור לשלוק אוכלי בהמה הוא מן הירושלמי שביעית פ"ח, ה"א : "ניחא חומרי אדם וחומרי בהמה שאסור לשולקן". מבאר הר"ש סרלאו שדבר שדרכו להאכל חי אסור לבשלו ואכלי בהמה הדרך לאכול חי ומוסיף שאין שולקין אותו אפילו לאדם מכיוון שהוא מפסיד אוכלי בהמה. וכן כתב החזו"א בדיון על כך שאין מצוות אכילת פירות שביעית: "ונראה דאסור לאכול פת שעיפשה דחשיב הפסד וכיון שראוי לבהמה אסור בהפסד והא דלא אמר שאם בא לאכול אין שומעין לו כדאמר בתרדין חיין מפני שדברו חכמים בהווה" חזו"א שביעית יד, י. אוכל בהמה דרכו להאכל ללא שליקה ולכן אסור לשלוק אוכלי בהמה. ברם, אם מדובר באוכל שהינו רק אוכל בהמה על זה כתב הר"ש סרלאו שאסור לשלוק לאדם מפני שאכולים בשביעית לא משנים אותם מדרך השימוש, ברם פת שעיפשה לכאורה היה מקום לומר שמדובר באוכל אדם ויהיה מותר לתקנו. אולם, מדברי החזו"א נראה שגם אוכל אדם שעובר לבהמה מקבל מעמד של אוכלי בהמה שאסור לשולקן, ונראה שישנה סמטריה מלאה בין אוכלים שהיו מיועדים מראש לבהמה לבין אוכלי אדם שעברו לבהמה. ונראה משינוי הלשון שלדעת הרמב"ם יש הבדל מהותי בין הדינים, ויש לבאר את דבריו, לאור מה שהסברנו עד כה בירושלמי, שבשביעית לא פוקעת הקדושה וממילא המעבר בין מאכל אדם לבהמה הוא רק שינוי ביעוד ולא ביטול הקדושה, וכלשון הספרא שהובא לעיל: "הראוי לאדם לאדם והראוי לבהמה לבהמה".129בגמ' במסכת תענית כ ע"ב רפרם בר פפא מביא מהנהגותיו המעולות של רב הונא, בין הנהגותיו מובא שם: "וכל פניא דמעלי שבתא הוה משדר שלוחא לשוקא, וכל ירקא דהוה פייש להו לגינאי - זבין ליה, ושדי ליה לנהרא. - וליתביה לעניים! - זמנין דסמכא דעתייהו, ולא אתו למיזבן. ולשדייה לבהמה! קסבר מאכל אדם אין מאכילין לבהמה. ולא ליזבניה כלל! - נמצאת מכשילן לעתיד לבא". כלומר רב הונא סבר שאין לתת לבהמות מאכלי אדם ובפשטות נראה שהכוונה לאיסור תמידי, וכך מבאר רש"י על אתר: "משום ביזוי אוכלין, ומחזי כבועט בטובה שהשפיע הקדוש ברוך הוא בעולם, אי נמי: משום דחסה תורה על ממונן של ישראל, וזרק לנהר, והולכין למקום אחר, ומוצאין אותם בני אדם ואוכלין אותן, כך שמעתי." פירוש שונה כתב הספורנו שמות, כג, יא: "תאכל חית השדה. שהעניים קודמים, כאמרם מאכל אדם אסור להאכילו לכלבים" כלומר הספורנו ביאר את הגמרא בתענית על פי הפסוקים בשביעית, כלומר הוא מבין שהאיסור לתת מאכל אדם לבהמה שמובא בתורה הוא איסור כללי הנלמד משביעית לשאר שנים. עם זאת הנהגת רב הונא לא מופיע בפוסקים, ומסתבר שהפוסקים ראו בזה רק הנהגה של רב הונא, אולם המגן אברהם אורח חיים, קעא, א הביא את הגמ' בתענית עם הסבר רש"י להלכה: "בתענית דף כ' אי' מאכל אדם אין מאכילין אותו לבהמה פירש"י משום ביזוי אוכלין ומחזי כבועט בטובה שהשפיע הקדוש ברוך הוא בעולם:" אולם גם אם הדרך המסתברת היא שהגמ' בתענית אינה להלכה יכול להיות שביחס לשביעית שברור מהתוספתא שאין מאכילין אוכל אדם לבהמה יסוד האיסור הוא אינו בגלל הקודש העצמי של השביעית אלא בגלל הפגיעה ביעוד האוכל כהסבר הספורנו.

« ספורנו על שמות כ״ב:ל׳ ספורנו על שמות כ״ד:א׳ »