ספר המצוות לרס"ג, פרשיות ציבור ל״ט

« ספר המצוות לרס"ג Communal Laws, Introduction

39 ביאור על ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

כל מושבי הארץ. כוונתו בזה לפרשת בתי ערי חומה ובתי ערי החצרים שמנו גם הבה"ג וסייעתו ז"ל במנין הפרשיות שלהם. ולפי נוסחת הבה"ג כת"י רומי נמנית פרשה אחת בפ"ע עיי"ש. וכן הוא גם באזהרות הר"א הזקן והר"י אלברגלוני ז"ל. אלא שהר"א הזקן ז"ל עשה מבתי ערי חומה פרשה בפ"ע. ומבתי ערי החצרים פרשה בפ"ע עיי"ש. וגם באזהרות אתה הנחלת משמע שכוונתו למנותן בשתי מצות חלוקות עיי"ש. אבל דברי הבה"ג ז"ל בנוסחא שלפנינו המה מעורבבים עיי"ש. ובאזהרות שע"פ עשה"ד דבור לא תגנוב כתב רבינו הגאון ז"ל בתי החצרים כשדי הארץ. ועיר חומה עד שנה יפרישוה. שררך היא טבור ערי הלוים למדוה אף בגולה אל תגרשוה. כי אלהים יושיע ציון. ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. ומשמע קצת מלשונו שכוונתו למנות בזה שלש פרשיות חלוקות. בתי ערי חומה בפ"ע. ובתי ערי חצרים בפ"ע. ובתי ערי הלוים בפ"ע. משום שדיניהם חלוקים זה מזה. אע"ג דבקרא פ' בהר נכללו כולם בפרשה אחת. דבההיא פרשה כתיב ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה וגו'. ובתי החצרים וגו' על שדי הארץ יחשב וגו'. וערי הלוים בתי ערי אחוזתם וגו'. ומש"כ למדוה אף בגולה וכו'. כוונתו לומר דאע"פ שעכשיו בטלה קדושת הארץ ואין מצות אלו נוהגות בזה"ז מ"מ אין אלו בכלל מצות שאינן נוהגות לדורות שאין נמנות בחשבון המצות. כי אלקים יושיע ציון וכו'. וזהו שסיים וכתב למדוה אף בגולה אל תגרשוה. כלומר אל תגרשוה לפרשה זו מן המנין ומלעסוק בה ולהתלמד ממנה. כי עוד יבואו לנו ימים טובים מאלה ותצטרך לנו. ועכ"פ משמע מלשונו שם שכוונתו למנות בזה שלש מצות חלוקות. ושלא כדעתו ז"ל כאן שמנאן מצוה אחת. אבל נראה שאין זה מוכרח. כי אפשר ונראה יותר דגם שם אין כוונתו למנותן אלא במצוה אחת. אלא דשם דרכו בכך לפעמים להאריך יותר בפרטי עניני המצוה אפי' במצוה אחת. ועכ"פ בדברי רבינו הגאון ז"ל כאן מבואר דגם לדעתו אין נמנין כולן אלא במצוה אחת. כדרך שכללן הכתוב ג"כ בפרשה אחת. וזהו שכתב כל מושבי הארץ. כלומר כל בתי מושב הארץ למחלוקותיהן. דהיינו בתי מושב ערי חומה. ובתי מושב ערי החצרים. ובתי מושב ערי הלוים. וכן גם הרמב"ם ז"ל וכל סייעתו לא מנו כולן אלא במצוה אחת. עשין קל"ט עיי"ש. אלא שמדבריהם אין ראי' משום דלשיטתם אזלי. כמו שהשריש הרמב"ם ז"ל בשרשיו שורש ז'. אבל לפי שיטת רבינו הגאון ז"ל בשורש זה יש מקום לצדד בזה שיש למנותן בשלש מצות. אלא דמ"מ חזינן דמסקנתו למנותן מצוה אחת: והנראה שטעמו בזה ע"פ מה שכבר ביארנו בשרשים מבוא סי' ז'. שורש שביעי שבכל מקום שיש לנו בכתוב מצוה אחת כללית שכוללת כל הפרטים יחד במצוה אחת. אף ע"פ ששוב באו בכל פרט ופרט מצוה בפ"ע. אין למנותן כולן גם לשיטתו אלא במצוה אחת. משום שכל הפרטים אינם אלא דקדוקי המצוה הכללית שכולם בכללה. ורק היא תבוא בחשבון המצות. וכן ביארנו ג"כ לקמן שם שורש י"ג עיי"ש ובכמה מקומות אחרים. ומעתה לפ"ז לכאורה היה ראוי למנות גאולת שדות. שמנה רבינו הגאון ז"ל מצוה בפ"ע לקמן בסמוך. וגאולת בתי ערי חומה ובתי החצרים ובתי ערי הלוים כולם במצוה אחת. משום שיש בזה עשה אחת הכוללת כולם יחד. דכתיב ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ. ועשה זו כוללת הכל בין שדות. ובין כל הבתים כולן. וכמו שפירש"י ז"ל לפי פשוטו עיי"ש. ואף דהרמב"ן ז"ל שם גמגם בפירש"י שם. כבר השיב עליו הרא"ם ז"ל לנכון עיי"ש בדבריו. וגם מה שהקשה שם הרא"ם ז"ל על פירש"י ז"ל למה הוצרך לפרש דקאי על פרשת גאולה שלאחריו. ולא על ההיא פרשה גופא שלפניו עיי"ש. כבר ביאר לנכון הרג"א ז"ל שם דלא נאמרה גאולה לפי פשוטו של מקרא אלא בפרשה שלאחריו עיי"ש. וא"כ כיון דלפי פשוטו עשה זו כוללת שדות וכל מיני בתים. כדכתיב בכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו. ראוי למנותם במצוה אחת. אבל נראה דכיון דאחר שכתב קרא עשה זו חזר וחלקן לשתי פרשיות חלוקות. הראשונה כוללת רק גאולת שדות. והשנית כוללת בתים. דהיינו בתי ערי חומה ובתי ערי חצרים ובתי ערי הלוים. הילכך יש לנו למנותן עכ"פ בשתי מצות חלוקות. כמנין הפרשיות. ולא דמי למוספי החג שמנאן רבינו הגאון ז"ל לקמן פרשה מ"ד במצוה אחת משום שכללן הכתוב כולן בעשה כללית אחת. דכתיב אלה תעשו לה' במועדיכם וגו'. אע"פ שנחלקו כל מוספי יום ויום לפרשה מיוחדת בפ"ע. וכמו שביארנו לקמן במקומה. ובמבוא שורש י"ג עיי"ש. דהתם באה העשה הכללית אחר חלוקת הפרשיות של כל יום ויום בפ"ע. שחזר וכללן יחד בעשה אחת. וא"כ נעשה מן הפרטים כלל אחד. והילכך אין לנו למנותן אלא במצוה אחת. משא"כ כאן שאחר שכללן הכתוב כולן בעשה אחת חזר ופרטן בשתי פרשיות חלוקות. וחלקן לשתים. והילכך ראוי למנותן שתים. וזה כעין מדת כלל ופרט שאין בכלל אלא מה שבפרט. ופרט וכלל נעשה כלל מוסיף על הפרט. כדאמרינן פ"ג דעירובין כ"ח ע"א ובשאר דוכתי. והשתא לפ"ז ניחא שפיר מה שמנה רבינו הגאון ז"ל כאן בתי ערי חומה ובתי ערי חצרים ובתי ערי הלוים במצוה אחת אף ע"פ שדיניהם חלוקים. ולפי שיטתו שורש שביעי ראוי לחלקן לשלש מצות. והיינו משום דכאן כבר נכללו יחד במצות עשה אחת כל הגאולות כולן. אלא שחזר וחלקן הכתוב. וא"כ עכ"פ אין לנו בזה אלא כמו שחלקן הכתוב לשתי מצות שדות בפ"ע ובתים בפ"ע. ולא יותר. וכבר ביארנו דלשיטת רבינו הגאון ז"ל אין לנו בחשבון המצות אלא לשון הכתוב. וכלל גדול הוא בשיטת רבינו הגאון ז"ל כאן. וכמו שביארנו במבוא שם ובשאר מקומות. ועדיין צ"ע בזה:

1 כָּל מוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ פֵּרַשְׁתִּי בִּגְאֻלַּת מֶכֶר נִשְׁפָּר.

« ספר המצוות לרס"ג Communal Laws, Introduction