1
יא דין ברכת התורה. אם תאמר הואיל דאמרינן שאין צריך לברך על תלמוד תורה, שכבר נפטר באהבה רבה, מאי טעמא מברכינן על קריאת התורה בציבור, תריץ האי וודאי לא דמיא להא, דלא מברכין עלה מזה הטעם, אלא משום דהוה ליה מצוה בפני עצמה, כדתיקן עזרא, והוה ליה כמצות תפילין או ציצית או שאר מצות, דאי עביד ליה בעיא לברוכי: