ספר המצוות, מצוות עשה קט״ו

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Positive Commandments 114 ספר המצוות Positive Commandments 116 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

לדון בערכי בהמה.

1 משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין פתח ↗

הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה טְהוֹרָה תְּמִימָה לְבֶדֶק הַבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל עֲשֵׂה מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וְחָלָה קְדֻשָּׁה עָלֶיהָ וְנִפְדֵית כְּשֶׁהִיא תְּמִימָה. וּמַעֲרִיךְ אוֹתָהּ הַכֹּהֵן בְּדָמֶיהָ. וְהַדָּמִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְאֵין הַפּוֹדֶה אוֹתָהּ פּוֹדֶה אֶלָּא עַל מְנָת לְהַקְרִיבָהּ לַמִּזְבֵּחַ לְמַה שֶּׁהִיא רְאוּיָה. שֶׁכָּל דָּבָר הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי מִזְבֵּחַ לְעוֹלָם:

1 היא שצונו בדין ערכי בהמה, והוא אמרו והעמיד הבהמה לפני ה' והעריך אותה הכהן. וכבר התבארו משפטי זו המצוה במסכת ערכין. אם בחקותי, הפלאה הלכות ערכין פ"ה:

1 משנה תורה, מצוות עשה פתח ↗

להיות מעריך בהמה טמאה נותן דמיה, שנאמר: "וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה" ויקרא כז, יא.

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן – לָדוּן בְּדִין עֶרְכֵי בְּהֵמָה כְּמוֹ שֶׁצִּוַּתְנוּ הַתּוֹרָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כז יא יב וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ. וְלָתֵת כְּפִי הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְלֹא פָּחוֹת, שֶׁאֵין לִפְחוֹת וּלְשַׁקֵּר בְּמַה שֶּׁאָדָם פּוֹתֵחַ פִּיו לַשָּׁמַיִם, וַאֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי הֶדְיוֹט אָסוּר לְשַׁקֵּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה מצוה שנ. וּמִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּדִין עֶרְכֵי אָדָם בְּרֹאשׁ הַסֵּדֶר. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תמורה לב, ב שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה תְּמִימָה לַמִּזְבֵּחַ וְנָפַל בָּהּ מוּם וְנִפְסְלָה, הֲרֵי זוֹ נֶעֱרֶכֶת וְנִפְדֵּית, וְיָבִיא בְּהֵמָה אַחֶרֶת קָרְבָּן תַּחְתֶּיהָ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיְיָ וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה וְגוֹ', שֶׁכֵּן בָּא עַל זֶה הַפֵּרוּשׁ הַמְקֻבָּל שֶׁהוֹצִיאָהּ הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן טֻמְאָה, וּבֵין שֶׁהִקְדִּישׁ אָדָם בְּהֵמָה טְהוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ וְנָפַל בָּהּ מוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, אוֹ טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת צְרִיכָה הַעֲמָדָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְהוּא מַעֲרִיךְ אוֹתָהּ. וְאִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁתֵּעָרֵךְ וְתִפָּדֶה אֵין מַעֲרִיכִין וְלֹא פּוֹדִין אוֹתָהּ אַחַר שֶׁמֵּתָה. וְאִם שָׁחַט בָּהּ שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּמֵתָה לְעִנְיַן שְׁחִיטָה כִּדְקַיְמָא לַן חולין כח, א שֶׁכֵּן נִצְטַוָּה מֹשֶׁה עַל רֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה, הֲרֵי הִיא כְּחַיָּה לְעִנְיַן עֲרָכִין, וּמְבִיאָהּ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וּמַעֲרִיכָהּ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בִּמְקוֹמוֹת מִתְּמוּרָה וּמְעִילָה הלכות ערכין פרק ד. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת בִּזְמַן הַבַּיִת. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אָמְרוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ע"ז יג, א שֶׁאֵין מַקְדִּישִׁין וְאֵין מַעֲרִיכִין וְאֵין מַחְרִימִין, וְאִם הִקְדִּישׁ אוֹ הֶעֱרִיךְ אוֹ הֶחְרִים מִן הַדִּין הוּא שֶׁהַבְּהֵמָה תֵּעָקֵר, וּפֵרוֹת כְּסוּת וְכֵלִים יֵרָקְבוּ, אֲבָל אִם רוֹצֶה בְּתַקָּנָתָן עֲבִיד לְהוּ כְּדִשְׁמוּאֵל דַּאֲמַר הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִלְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה מְחֻלָּל, כְּדִכְתִיבְנָא. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, יֵשׁ לָנוּ לִכְתֹּב, שֶׁאֵין דִּין הַעֲמָדָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן נוֹהֵג עַכְשָׁו כְּלָל, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם דִּין עֶרְכֵי בְּהֵמָה נוֹהֵג לְעִנְיַן שֶׁמִּי שֶׁעָבַר וְהֶעֱרִיךְ בְּהֵמָה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּדָּבָר מָה שֶׁצִּוּוּנוּ חֲכָמִים, וּמִכֵּיוָן דִּבְדִיעֲבַד צְרִיכִין אָנוּ תַּקָּנָה בַּדָּבָר אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה יֵשׁ לִי לִמְנוֹתָהּ הִיא וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהּ בִּכְלַל הַמִּצְוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּזְּמַן הַזֶּה.

« ספר המצוות Positive Commandments 114 ספר המצוות Positive Commandments 116 »