ספר המצוות, מצוות לא תעשה צ״ו

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 95 ספר המצוות Negative Commandments 97 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא א להקריב בעל מום מיד העכו"ם שנ' ומיד בן נכר לא תקריבו ודורש בת"כ בפ"ז דלעיל מכאן שאין מקבלים שקלים מן הגוים לקנות מהן תמידין אין לי אלא תמידין שנקראו לחם את קרבני לחמי לאשי מניין לרבות שאר קרבנות ציבור ת"ל מכל אלה כלומר תמימין ובעלי מומין שנזכרו במקרא למעלה, והא דתניא בחולין דף י"ג איש איש לרבות העכו"ם שנודרין נדרים ונדבות כישראל זהו בקרבנות יחיד ומרבה עכו"ם שיהא כישראל שלא יביא אלא תמים אבל קרבן צבור אפי' תמים אין מקריבים אע"פ שמסרו העכו"ם לצבור, ועל קרבן יחיד עונה פשוטו של מקרא שלא יקבלו ממנו בעל מום:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא להקריב בעל מום מיד הגויים, שנאמר "ומיד בן נכר, לא תקריבו" ויקרא כב,כה.

1 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד הַנָּכְרִי – שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב בַּעֲלֵי מוּמִין מִיַּד הַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כב כה וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה, שֶׁלֹּא נֹאמַר, אַחַר שֶׁהוּא גּוֹי נַקְרִיב בַּעֲדוֹ בַּעַל מוּם. וְהֻצְרְכָה הָאַזְהָרָה בָּזֶה עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁכְּבָר הִתִּירַתְנוּ הַתּוֹרָה לְקַבֵּל מִיָּדָם קָרְבָּנוֹת תְּמִימִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם. וּבָא הַפֵּרוּשׁ עַל מנחות עג, ב חולין יג, ב "אִישׁ", לְרַבּוֹת הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת, וּמְקַבְּלִין אוֹתָן מֵהֶם. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּבוֹד הַבַּיִת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּלָאו שֶׁלֹּא יִנָּתֵן מוּם בַּקֳּדָשִׁים בְּסֵדֶר זֶה מצוה רפז. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תמורה ז א שֶׁכָּל מוּם מִן הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בְּקָרְבְּנוֹתֵינוּ כְּגוֹן הַשִּׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה מוּמִין הַיְּדוּעִים פּוֹסְלִין גַּם כֵּן בַּמֶּה שֶׁנְּקַבֵּל מֵהֶם, וְלֹא נֹאמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוּם בְּקָרְבְּנוֹתָם אֶלָּא מָה שֶׁהֵם מְחַשְּׁבִים אוֹתוֹ מוּם כְּמוֹ מְחֻסָּר אֵבָר. וּקְצָת יֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְפֻזָּרִים בִּמְקוֹמוֹת מֵהַתַּלְמוּד. וְנוֹהֶגֶת בַּכֹּהֲנִים בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן, כִּי אָז הוּא זְמַן הַהַקְרָבָה. וְכֹהֵן שֶׁעָבַר עַל זֶה וְהִקְרִיב בַּעַל מוּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִבֶּן נֵכָר לוֹקֶה.

1 הזהירנו מהקריב קרבנות נכרים כשהם בעלי מומין, ולא נאמר אחר שהוא נכרים נקריב בעבורו בעל מום. והוא אמרו יתעלה ומיד בן נכר לא תקריבו, ומי שעבר והקריב לוקה. אמור אל הכהנים, שם פ"א:

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וּמִבֶּן נֵכָר לֹא יֶאֱתָיוּ.

1 משנה תורה, הלכות איסורי המזבח פתח ↗

וְלֹא קָרְבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אֶלָּא אַף קָרְבְּנוֹת עַכּוּ"ם אִם הִקְרִיבָן וְהֵן בַּעֲלֵי מוּמִין לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כ״ב:כ״ה "וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה":

« ספר המצוות Negative Commandments 95 ספר המצוות Negative Commandments 97 »