ספר המצוות, מצוות לא תעשה שי״ג

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 312 ספר המצוות Negative Commandments 314 »

1 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות ממרים פ"ב סמג לאוין סימן שסד: שלא להוסיף על המצות דכתיב דברים יו לא תוסיף עליו כגון לעשו' חמש בתים בתפילין וחמש חוטין בציצית שהם עשרה כשהם כפולים:

1 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

כהן אינו רשאי להוסיף מדעתו יות' על השלש פסוקים של ברכת כהנים ואם הוסיף עובר על בל תוסיף:

1 משנה תורה, הלכות ממרים פתח ↗

בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁדָּרְשׁוּ בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהַדִּין כָּךְ וְדָנוּ דִּין. וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וְנִרְאֶה לוֹ טַעַם אַחֵר לִסְתֹּר אוֹתוֹ. הֲרֵי זֶה סוֹתֵר וְדָן כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאֶה בְּעֵינָיו. שֶׁנֶּאֱמַר דברים יז ט "אֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם". אֵינְךָ חַיָּב לָלֶכֶת אֶלָּא אַחַר בֵּית דִּין שֶׁבְּדוֹרְךָ: בֵּית דִּין שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרָה אוֹ תִּקְּנוּ תַּקָּנָה וְהִנְהִיגוּ מִנְהָג וּפָשַׁט הַדָּבָר בְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וּבִקֵּשׁ לְבַטֵּל דְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים וְלַעֲקֹר אוֹתָהּ הַתַּקָּנָה וְאוֹתָהּ הַגְּזֵרָה וְאוֹתוֹ הַמִּנְהָג. אֵינוֹ יָכוֹל עַד שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹנִים בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן. הָיָה גָּדוֹל בְּחָכְמָה אֲבָל לֹא בְּמִנְיָן. בְּמִנְיָן אֲבָל לֹא בְּחָכְמָה. אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת דְּבָרָיו. אֲפִלּוּ בָּטַל הַטַּעַם שֶׁבִּגְלָלוֹ גָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים אוֹ הִתְקִינוּ אֵין הָאַחֲרוֹנִים יְכוֹלִין לְבַטֵּל עַד שֶׁיְּהוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם. וְהֵיאַךְ יִהְיוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם בְּמִנְיָן הוֹאִיל וְכָל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד הוּא. זֶה מִנְיַן חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁהִסְכִּימוּ וְקִבְּלוּ הַדָּבָר שֶׁאָמְרוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל וְלֹא חָלְקוּ בּוֹ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ אוֹתָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה אֶלָּא כִּשְׁאָר דִּינֵי תּוֹרָה. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין לִגְזֹר וּלְאָסְרָן לַעֲשׂוֹת סְיָג אִם פָּשַׁט אִסּוּרָן בְּכָל יִשְׂרָאֵל אֵין בֵּית דִּין גָּדוֹל אַחֵר יָכוֹל לְעָקְרָן וּלְהַתִּירָן אֲפִלּוּ הָיָה גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹנִים: וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לַעֲקֹר אַף דְּבָרִים אֵלּוּ לְפִי שָׁעָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן מִן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלֹּא יְהוּ גְּזֵרוֹת אֵלּוּ חֲמוּרִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה עַצְמָהּ שֶׁאֲפִלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשׁ לְכָל בֵּית דִּין לְעָקְרוֹ הוֹרָאַת שָׁעָה. כֵּיצַד. בֵּית דִּין שֶׁרָאוּ לְחַזֵּק הַדָּת וְלַעֲשׂוֹת סְיָג כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ הָעָם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. מַכִּין וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא כַּדִּין אֲבָל אֵין קוֹבְעִין הַדָּבָר לְדוֹרוֹת וְאוֹמְרִים שֶׁהֲלָכָה כָּךְ הוּא. וְכֵן אִם רָאוּ לְפִי שָׁעָה לְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה כְּדֵי לְהַחְזִיר רַבִּים לַדָּת אוֹ לְהַצִּיל רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל מִלְּהִכָּשֵׁל בִּדְבָרִים אֲחֵרִים עוֹשִׂין לְפִי מַה שֶּׁצְּרִיכָה הַשָּׁעָה. כְּשֵׁם שֶׁהָרוֹפֵא חוֹתֵךְ יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ שֶׁל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה כֻּלּוֹ כָּךְ בֵּית דִּין מוֹרִים בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים לַעֲבֹר עַל קְצָת מִצְוֹת לְפִי שָׁעָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ כֻּלָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה: בֵּית דִּין שֶׁנִּרְאֶה לָהֶן לִגְזֹר גְּזֵרָה אוֹ לְתַקֵּן תַּקָּנָה אוֹ לְהַנְהִיג מִנְהָג צְרִיכִין לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר וְלֵידַע תְּחִלָּה אִם רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהֶן אוֹ אִם אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד. וּלְעוֹלָם אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ: הֲרֵי שֶׁגָּזְרוּ בֵּית דִּין גְּזֵרָה וְדִמּוּ שֶׁרֹב הַקָּהָל יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. וְאַחַר שֶׁגְּזָרוּהָ פִּקְפְּקוּ הָעָם בָּהּ וְלֹא פָּשְׁטָה בְּרֹב הַקָּהָל הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה וְאֵינָן רַשָּׁאִין לָכֹף אֶת הָעָם לָלֶכֶת בָּהּ: גָּזְרוּ וְדִמּוּ שֶׁפָּשְׁטָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְעָמַד הַדָּבָר כֵּן שָׁנִים רַבּוֹת וּלְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה עָמַד בֵּית דִּין אַחֵר וּבָדַק בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְרָאָה שֶׁאֵין אוֹתָהּ הַגְּזֵרָה פּוֹשֶׁטֶת בְּכָל יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַטֵּל וַאֲפִלּוּ הָיָה פָּחוּת מִבֵּית דִּין הָרִאשׁוֹן בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן: וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהִתִּיר שְׁנֵי דְּבָרִים אַל יְמַהֵר לְהַתִּיר דָּבָר שְׁלִישִׁי: הוֹאִיל וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לִגְזֹר וְלֶאֱסֹר דָּבָר הַמֻּתָּר וְיַעֲמֹד אִסּוּרוֹ לְדוֹרוֹת וְכֵן יֵשׁ לָהֶן לְהַתִּיר אִסּוּרֵי תּוֹרָה לְפִי שָׁעָה. מַהוּ זֶה שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה דברים יג א "לֹא תּוֹסִיף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא לִגְרֹעַ מֵהֶן וְלִקְבֹּעַ הַדָּבָר לְעוֹלָם בְּדָבָר שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה בֵּין בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בֵּין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. כֵּיצַד. הֲרֵי כָּתוּב בַּתּוֹרָה שמות כג יט "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה הַכָּתוּב אָסַר לְבַשֵּׁל ולֶאֱכל בָּשָׂר בְּחָלָב. בֵּין בְּשַׂר בְּהֵמָה בֵּין בְּשַׂר חַיָּה. אֲבָל בְּשַׂר הָעוֹף מֻתָּר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה. אִם יָבוֹא בֵּית דִּין וְיַתִּיר בְּשַׂר חַיָּה בְּחָלָב הֲרֵי זֶה גּוֹרֵעַ. וְאִם יֶאֱסֹר בְּשַׂר הָעוֹף וְיֹאמַר שֶׁהוּא בִּכְלַל הַגְּדִי וְהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה הֲרֵי זֶה מוֹסִיף. אֲבָל אִם אָמַר בְּשַׂר הָעוֹף מֻתָּר מִן הַתּוֹרָה וְאָנוּ נֶאֱסֹר אוֹתוֹ וְנוֹדִיעַ לָעָם שֶׁהוּא גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יָבוֹא מִן הַדָּבָר חוֹבָה וְיֹאמְרוּ הָעוֹף מֻתָּר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ כָּךְ הַחַיָּה מֻתֶּרֶת שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְפָּרְשָׁה. וְיָבוֹא אַחֵר לוֹמַר אַף בְּשַׂר בְּהֵמָה מֻתֶּרֶת חוּץ מִן הָעֵז. וְיָבוֹא אַחֵר לוֹמַר אַף בְּשַׂר הָעֵז מֻתָּר בַּחֲלֵב פָּרָה אוֹ הַכִּבְשָׂה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא אִמּוֹ שֶׁהִיא מִינוֹ. וְיָבוֹא אַחֵר לוֹמַר אַף בַּחֲלֵב הָעֵז שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ מֻתָּר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא אִמּוֹ. לְפִיכָךְ נֶאֱסֹר כָּל בָּשָׂר בְּחָלָב אֲפִלּוּ בְּשַׂר עוֹף. אֵין זֶה מוֹסִיף אֶלָּא עוֹשֶׂה סְיָג לַתּוֹרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

1 הזהירנו מהוסיף בתורה לא בכתוב ולא במקובל, והוא אמרו לא תוסיף עליו, ובבאור אמרו במקומות רבים ועובר משום בל תוסיף, עברת על בל תוסיף. ראה, הלכות ממרים פ"ב:

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא א להוסיף על התורה שנ' את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסיף עליו כלו' אל תוסיף על התורה שבכתב ולא על תורה שבעל פה ולומר שזה התוספת מה"ת כגון שאומר על ארבע בתים של תפילין שיש לעשותם מה"ת שבעל פה חמשה אבל יש רשות לבית דין לאסור דבר המותר שהרי כדי לעשות סייג לתורה אסרוהו ולא שיהא איסורו מן התורה, תניא בסיפרי ראה מניין שאין מוסיפין על הלולב ועל הציצית ת"ל לא תוסיף עליו, ומניין שאין פוחתין מהן ת"ל לא תגרע ממנו, מניין שאם פתח לברך ברכת כהנים לא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם וגו' ת"ל דבר אפי' דבר לא תוסף עליו, אותה ברייתא דספרי כמאן דאמר בסוכה בפ' לולב הגזול דף ל"ג ובפ"ק דף י"א ובמנחות בפ' הקומץ רבה מנחות דף כ"ז לולב צריך אגד אבל אנו סוברין כרבנן שאומרים לולב אין צריך אגד לפיכך אין לחוש בתוספת כדמפרש במסכת סנהדרין דף פ"ח דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ויש מפרש שמה שאומר באותו פרק שם והאיכא לולב וציצית שיש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ודוחה שאין דבר זה בהם, לעניין זקן ממרא דווקא הוא, לעיל בל"ת רי"ז ובמצות זקן ממרא הבאתי דבר זה השיב רבינו יצחק בר שמואל בתשובה אחת על עניין שאומר שם במס' סנהדרין דף פ"ח בתפילין דאיכא תורה ויורוך דמשמע ליה תורה ויורוך תורה שלמה של מצוה כגון ארבע טוטפות של תפילין דהיינו תורה שלמה ומצוה כהלכתא שלא יוסיף עליה דבר הפוסל אלא כמו שיורוך חכמים תעשנה, ואם מתחילת עשיית המצוה עושה בה יתור ותוספת לא היה כאן תורה מעולם, אבל אם המצוה בהכשרה והוא מוסיף עליה דבר הפוסלה כגון שמוסיף על ארבע טוטפות של תפילין טוטפת חמישית הרי שהיתה כאן מצוה בהכשרה והוא מקלקלה על ידי שאינה משמרה כמו שהורו חכמים עכ"ל, שנינו ב במסכת זבחים דף פ' דמים הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנת ארבע רבי אליעזר אומר ינתנו במתנות ארבע רבי יהושע אומר ינתנו במתנה אחת אמר לו רבי אליעזר לדבריך הרי הוא עובר על בל תגרע אמר לו רבי יהושע לדבריך הרי הוא עובר על בל תוסיף ועוד אמר לו רבי יהושע כשנתת ועברת על בל תוסיף עשית מעשה בידיך כשלא נתת ועברת על בל תגרע לא עשית מעשה בידיך:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא להוסיף על מצוות התורה, בין תורה שבכתב בין בפירושה שקיבלו על פה, שנאמר "את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם--אותו תשמרו, לעשות: .לא תוסף עליו" דברים יג,א.

1 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל הַמִּצְוֹת וּפֵרוּשָׁן – שֶׁנִּמְנַעְנוּ שֶׁלֹּא נוֹסִיף בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלֹא בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים יג א לֹא תוֹסֵף עָלָיו. וְכֵיצַד יִהְיֶה הַתּוֹסֶפֶת? כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה ממרים ב, ט כְּגוֹן הַמּוֹרֶה שֶׁבְּשַׂר עוֹף בְּחָלָב אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְזֶה מוֹסִיף עַל דְּבַר הַקַּבָּלָה, שֶׁכָּךְ קִבַּלְנוּ בְּפֵרוּשׁ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי וְגוֹ' שֶׁבְּשַׂר בְּהֵמָה וְחַיָּה נֶאֶסְרוּ לְבַשֵּׁל בְּחָלָב, אֲבָל לֹא בְּשַׂר עוֹף. וְכֵן אִם הוֹרָה שֶׁבְּשַׂר חַיָּה מֻתָּר בְּחָלָב עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תִגְרַע, לְפִי שֶׁזֶּה גּוֹרֵעַ הוּא, שֶׁכָּךְ קִבַּלְנוּ שֶׁבְּשַׂר בְּהֵמָה וְחַיָּה בִּכְלַל הָאִסּוּר, עַד כָּאן. וְרֻבֵּי הַמְּפָרְשִׁים ראב"ד ממרים שם יֹאמְרוּ דְּלָא שַׁיָּךְ לֹא תוֹסֵף כְּלָל, אֶלָּא בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, וְהָעִנְיָן הוּא לְפִי מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֲנִי מִפִּי מוֹרִי, יִשְׁמְרוֹ אֵל, כְּגוֹן מִי שֶׁמַּנִּיחַ שְׁנֵי תְּפִלִּין כְּשֵׁרִין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְּיָדוֹ, וְכֵן הָעוֹשֶׂה חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת בַּתְּפִלִּין, וּכְמוֹ כֵן הַנּוֹטֵל שְׁנֵי לוּלָבִין כְּשֵׁרִין בְּיָדוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכֵן הַיּוֹשֵׁב בַּסֻּכָּה אַחַר הֶחָג בְּכַוָּנָה לַעֲשׂוֹת מִצְוַת סֻכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁעָבַר זְמַנָּהּ, שֶׁאֵין עוֹבְרִין מִשּׁוּם בַּל תּוֹסִיף, אֶלָּא כְּשֶׁמְּכַוֵּן לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, וְכֵן הַנּוֹטֵל לוּלָב אַחַר הֶחָג וּמְכַוֵּן לַעֲשׂוֹת בּוֹ מִצְוָה, עִם הֱיוֹתוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעָבַר הֶחָג. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק רָאוּהוּ בֵּית דִּין ראש השנה כח, ב דְּמַסִּיק הָתָם אֶלָּא אָמַר רָבָא לָצֵאת לָא בָּעֵי כַּוָּנָה, כְּלוֹמַר שֶׁמִּצְוֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּנָה, לַעֲבֹר בִּזְמַנּוֹ לָא בָּעֵי כַּוָּנָה, שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ בָּעֵי כַּוָּנָה. אֲבָל הַנּוֹטֵל לוּלָב בֶּחָג אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים בַּיּוֹם עַל דַּעַת לָצֵאת בְּכָל פַּעַם וּפַעַם אֵין כָּאן בַּל תּוֹסִיף, וְכֵן הַתּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַנּוֹטֵל לוּלָב פָּסוּל, וְכֵן אִם אָגַד עִמּוֹ מִין פָּסוּל אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא דְּקַיְמָא לַן אֵין צָרִיךְ אֶגֶד שֶׁאֵין כָּאן מִשּׁוּם בַּל תּוֹסִיף. זֶהוּ כְּלַל הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן אִסּוּר זֶה שֶׁהֶעֱלוּ מוֹרַי, יִשְׁמְרֵם אֵל, מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא אַחַר יְגִיעָה רַבָּה. וְעַתָּה בְּנִי, אִם תִּזְכֶּה וְתֹאכַל יְגִיעַ כַּפֶּיךָ גַּם אָתָּה, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כִּי הָאָדוֹן הַמְצַוֶּה אוֹתָנוּ עַל הַתּוֹרָה בָּרוּךְ הוּא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְכָל מַעֲשָׂיו וְכָל צִוּוּיָיו הֵם שְׁלֵמִים וְטוֹבִים, וְהַתּוֹסֶפֶת בָּהֶם חִסָּרוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן הַגֵּרָעוֹן, זֶה דָּבָר בָּרוּר הוּא. דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין פח, ב, וּכְמוֹ כֵן בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק רָאוּהוּ בֵּית דִּין שם, וְגַם בְּעֵרוּבִין דִּבְּרוּ בָּעִנְיָן פֶּרֶק הַמּוֹצֵא תְּפִלִּין עירובין צו א. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְהוֹסִיף בְּמִצְוֹת, כְּגוֹן שֶׁעוֹשֶׂה חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת בַּתְּפִלִּין אוֹ מַנִּיחַ שְׁנֵי תְּפִלִּין כְּשֵׁרִין עֲשׂוּיִין כְּתִקְנָן בְּרֹאשׁוֹ, וְכֵן הַנּוֹטֵל שְׁנֵי לוּלָבִין בְּיָדוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכֵן הַיּוֹשֵׁב בְּסֻכָּה אַחַר הֶחָג אוֹ הַנּוֹטֵל לוּלָב בְּכַוָּנָה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁעָבַר זְמַנָּהּ, עוֹבֵר עַל לָאו זֶה וְחַיָּב מַלְקוּת וּבְעֵדִים וְהַתְרָאָה, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ בְּכָל מָקוֹם.

« ספר המצוות Negative Commandments 312 ספר המצוות Negative Commandments 314 »