ספר הבהיר ס״ה

65 רמב"ן על דברים פתח ↗

יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו, יִקְרָא לְבִנְיָמִין יְדִיד ה', יֹאמַר בִּנְיָמִין שֶׁהוּא יְדִיד הַשֵּׁם יִשְׁכֹּן בְּאַרְצוֹ לָבֶטַח עַל הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם יִהְיֶה חוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיָּמִים וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ אַרְצוֹ. וּבֵין כְּתֵפָיו, יִרְמֹז לְמָה שֶׁדָּרְשׁוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ זבחים נד. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן עַל בִּנְיָמִין, וְיִהְיֶה זֶה לָבֶטַח לְבִנְיָמִין, שֶׁיִּבְטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, וְהוּא יִהְיֶה חוֹפֵף וּמֵגֵן עַל בִּנְיָמִין כָּל הַיּוֹם, וְלֹא יֵבוֹשׁוּ בְּעֵת צָרָה, וּבֵין כְּתֵפָיו שֶׁל בִּנְיָמִין יִשְׁכֹּן לָעַד. וּמִכָּאן נִקְרָא שְׁלֹמֹה יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר ה' שמואל ב יב כה, וּבָנָה יְדִידוּת מִשְׁכְּנֹתָיו כַּאֲשֶׁר נִקְרָא שְׁלֹמֹה גַּם כֵּן, לוֹמַר שֶׁמִּדָּתוֹ שְׁלֵמָה בְּשָׁלוֹם, וּלְפִיכָךְ נִכְתַּב בְּהֵ"א. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁל ר' נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה, אָמַר לוֹ הקב"ה הוֹאִיל וְשִׁמְךָ כְּשֵׁם כְּבוֹדִי אֶתֵּן לְךָ אֶת בִּתִּי, דִּכְתִיב מלכים א ה כו וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וְלֹא פֵּרֵשׁ, וְהֵיכָן פֵּרֵשׁ, לְהַלָּן שם ג כח, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְגוֹ'. וְנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיִּרְמֹז בִּשְׁלֹשׁ הַשְּׁכִינוֹת הַלָּלוּ עַל שְׁלֹשָׁה מִקְדָּשִׁים, יֹאמַר בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר דהי"ב ז א וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת; וְאָמַר עַל בַּיִת שֵׁנִי חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, שֶׁלֹּא שָׁרְתָה בּוֹ הַשְּׁכִינָה רַק הָיְתָה מְכַסֶּה וּמְגִנָּה עָלָיו, אוֹ חוֹפֵף מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהֻזְכַּר בְּפִרְקֵי הֵיכָלוֹת; וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ה' ירמיהו ג יז. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי ברכה שנב:

1 ומה חכמה נתן הקב"ה לשלמה, שלמה נושא שמו של הקב"ה כדאמרינן כל שלמה האמור בשה"ש קודש לבד מאחד, אמר הקב"ה הואיל ושמך כשם כבודי אשיא לך בתי, והא נשואה היא, אימא במתנה נתונה לו, דכתיב מ"א ה' כו וה' נתן חכמה לשלמה, ולא פירש, והיכן פירש, להלן שנאמר שם ג' כח כי ראו חכמת אלהים בקרבו. לעשות משפט, הוי אומר אותה חכמה שנתנה לו אלהים ושהיא עמו בחדרו היא בקרבו לעשות משפט, מאי לעשות משפט, אלא כל זמן שאדם עושה משפט חכמת אלהים בקרבו, זאת עוזרתו ומקרבתו, ואם לאו מרחקתו, ולא עוד אלא מייסרתו דכתיב ויקרא כ"ו כח ויסרתי אתכם אף אני:

65 רבנו בחיי פתח ↗

וכן דרשו בספר הבהיר, אמר לו הקב"ה לשלמה הואיל ושמך בשם כבודי אשיא לך את בתי, דכתיב מלכים א ה׳:כ״ו וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו, ולא פירש, והיכן פירש להלן שם ג כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט, עד כאן. ולמדנו מכל זה שאין בכל השבטים מבורך כבנימין בהשראת שכינה בחלקו ובמעלה ובזכות, ויש לו יתרון על כל יתר אחיו, ואולי מפני זה הזכירו הכתוב בפני עצמו ואמר לבנימין בלא וא"ו, כי לא רצה לערב אותו ולכלול ברכתו עם שאר השבטים, שכלן נקשרין יחד בקשור וא"ו. ועוד לפי דרך זה יתכן לומר כי מה שהזכיר "לבנימין" מכל האחים והזכירו נפרד בפני עצמו בלא וא"ו, כדי לרמוז על דוגמתו שהוא מכלל הבנין והוא בפני עצמו נפרד מהם כענין האתרוג, וזה מבואר.