ספר הבהיר קע״א

171 עץ חיים פתח ↗

הספירות הם אור ישר ואור חוזר והוא כי הא"ס האציל י"ס מלמעלה למטה דהיינו מכתר עד מלכות וחזר עוד בעת שובו אל מקורו האיר עוד והאציל עוד י"ס אחרים מלמטה למעלה כתר במלכות וחכמה ביסוד כו' עד מלכות בכתר וז"ס נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן וז"ס יהו"ה הוה"י וסוד תרין יודי"ן שבא' כזה ומקור האור לעולם הוא י' וכתר הוא סוד קוץ י' ראשון ואחרון סוד אדני הוא סוד הוה"י ממש וזהו יאהדונה"י בסוד אנ"י ואי"ן שבאדני בסוד כתר ומלכות וסודם כ' כתר בסוד ב' יודי"ן ב"פ י"ס מלמעלה למטה ומלמטה למעלה הנאצלים ומתיחדים בכתר ובענין העשר ממטה למעלה כן הדין בכולם כיצד מן כתר עד החכמה וחוזר חכמה לכתר וכן מכתר לבינה ומבינה לכתר גם מחכמה לבינה ומבינה לחכמה ומחכמה לחסד ומחסד לחכמה וכן עד סוף הי"ס וכן דין זה נוהג בכל ספירה וספירה עצמה כנודע היות כלולה כל א' מי' וכן עד סוף כל הפרטים ויש הפרש כי אור ישר הוא עצם אור האצילות כדמיון אור השמש המכה בעששית אך אור החוזר אינו דומה לזה רק אור חלש יותר כמו אור השמש המכה ומתהפך אליו וכן הדין בכל י"ס ובכל ספירה וספי' עצמו כפי התפשטותו והבן זה ובתקון ח"י דל"ב איתא כי י"ב מזלות הם שית מחסד עד יסוד אור ישר ואור חוזר וז' כוכבי לכת הם מחסד עד המלכות וזהו בסוד אור ישר שאל"כ י"ב מזלות וז' כוכבי לכת הכל א' וב' זווגים הם חו"ב ת"ת ומל' ומזווג חו"ב ירד אור ישר בסוד הוי"ה שבחכמה ואהי"ה שבבינה ויורדין עד המלכות בסוד הוי"ה חח"ן ואהי"ה בג"ה ושניהם בכתי"ם ואור חוזר מזווג תו"ם בסוד הוי"ה אדנ"י הוי"ה דרך קו ימין ואדנ"י דרך קו שמאל ושניהן בסוד כתי"ם זה נרמז בתיקון ח"י והנה עם האמור תבין מ"שש בתקונים כי ש' בבינה ובמלכות והוא סוד שורש האילן ויובן בסוד האילן שהוא ו"ק ששורשו מאור ישר בבינה ואור חוזר במלכות וש' בו ג' קוין וכן בה' שבבינה ושבמלכות בכל א' מהם ג' קוין שהם קו חסד דין רחמים והנה ד' דברים הן א' זכר או נקבה ב' דין או רחמים ג' עליון או תחתון ד' משפיע או מושפע ולעולם הזכר עליון רחמים משפיע והנוקבא דין תחתון מושפע ולכן בעת הזווג הנוקבא פניה כלפי מעלה שהוא אות ה' בסוד הוי"ה לקבל מן הזכר והזכר ביושר בסוד יהו"ה. וז"ס ה' על י' נוקבא ודין כנזכר בהרבה מקומות וההי"ן נקבות יודי"ן ווי"ן זכרים. הנה להבין איך בכל ספירה וספירה בעצמה שייך אור ישר ואור חוזר ובזה תבין שם ס"ג כי במקום א' קראו זכר ובמ"א קראו נקבה בסוד ה' על י' והנה מילוי אלפין במוחא ומילוי ס"ג באוירא ומילוי יודי"ן בכתר אך הענין כי שם זה בכתר בסוד אור חוזר שבספי' כתר וזהו מדה הנשפע שבכתר היותר קרובה אלינו אך אור ישר שבכתר הוא משפיע וקרוב אל הא"ס ולכן אינו מושג אלינו ואינו נקרא בשם כמו הא"ס שאינו עולה בשם וז"ס הנזכר תיקון נ"ו וחוורא ואוכמא תרווייהו אשתכחו מכתרא עלאה והנה אוכמא נוקבא לחוורא ישת חשך סתרו והסוד כמ"ש כי אוכמא דיליה הוא שם מילוי יודי"ן ע"ב א שם ס"ג חוזר וסותם והבן זה ומאלו הב' דרגין נאצלו חו"ב חיור ואוכם זכר ונוקבא. ובס' הבהיר מזכיר מלמעלה למטה וממטה למעלה וגם נרמז שם כי היורד יורד במרוצה בלי עיכוב השפע שהוא בחי' אור ישר אך העולה עולה בנחת כי הוא דין הנקבה. עוד יש חילוק אחר כי היורד יורד דרך ימין תחלה להגביר הרחמים והעולה מקדים השמאל להגבירו ומשנה דרך הלוכו אך לפעמים אפשר שיעלו דרך ימין פירוש בהתחלה מיסוד לנצח או בהיפך מיסוד להוד ומהוד לנצח וכן כל הי"ס אך דרך ימין הוא מיסוד לנצח ומחסד לחכמה אבל היורד יורד דרך החכמה תחלה שהוא ימין בכל פעם שיורד. כלל העולה מכל הנ"ל כי ב' יסודות הם מז"א לנוקבא בסוד אור ישר וממלכות לת"ת בסוד אור חוזר. ובזה תבין מאמר ר' חזקיה פ' ויצא דקנ"ה ע"א אבל ת"ח רזא דמלה בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפיק ועייל ביה עייל ומניה נפיק כו' הסוד כי הלא תחלה הנקבה משפעת בעת הזווג מ"נ בסוד אור חוזר בסוד יסוד א' ולכן התחיל ואמר צדיק מעלמא תתאי נפיק שהוא בסוד אור חוזר ואח"כ עייל בסוד אור הישר מ"ד הרי שבנימין עם היותו בעלמא דנוקבא עכ"ז עלמא דדכורא איהו ולא בעלמא דפרודא תחת מלכות רחל גם כי נולד ממנה ואלו השנים הם יוסף ובנימין אור ישר יוסף אור חוזר בנימין לכן יוסף הוא יעקב אור ישר ובנימין אור חוזר בצאת נפשה כי מתה כי היא נפש הנקבה אך מצד שנסתלק לעילא אביו קרא לו בנימין בן ימין ולא בן שמאל גם הוא אור חוזר והטעם שאחר כך חוזר לירד בסוד אור ישר וז"ס שמש בנימין במקום יוסף כד אתאביד כנזכר פ' ויצא דף קנ"ג ע"ב:

1 אמרו לו תלמידיו מלמעלה למטה ידעינן, מלמטה למעלה לא ידעינן, אמר להו ולאו חד הוי מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, אמרו רבינו אינו דומה העולה ליורד שהיורד יורד במרוצה והעולה אינו כן, אמר להם צאו וראו, ישב ודרש להם שכינה למטה כשם ששכינה למעלה. ומאי שכינה זו, הוי אומר זה האור הנאצל מן האור הראשון שהוא חכמה, גם הוא מסובב הכל שנאמר ישעי' ו' ג' מלא כל הארץ כבודו, מאי עבידתיה הכא, משל למה"ד למלך שהיו לו שבעה בנים ושם לכל אחד ואחד מקומו, אמר להם שבו זה ע"ג זה, אמר התחתון אני לא אשב למטה ולא אתרחק ממך, אמר להם הריני מסובב ורואה אתכם כל היום והיינו מלא כל הארץ כבודו, ולמה הוא ביניהם, כדי להעמידם ולקיימם:

171 לקוטי תורה פתח ↗

והיינו ששרשם משם ס״ג שהוא מהות ועצמיות האורות שבא״ק ולא הארה בעלמא כמו שם מ״ה שממצחו כמ״ש באגה״ק קרוב לסופו וכ״ה בהרמ״ז ר״פ וישב גבי וחכמת המסכן כו׳. וזהו ג״כ מ״ש ברע״מ פ׳ תשא אבנא למשקל בה דא י׳ פי׳ י׳ היינו בחי׳ חכמה דאצי׳ שהוא בחי׳ מ״ד המברר המ״ן כמו שהאבן שוקל הסחורה שבכף השנית ומגביה אותה. ומ״מ אחר שנתברר המ״ן ע״י המ״ד אזי הוא נעלה יותר. וכמשל הסחורה שנשקלת בהאבן שהיא יקרה הרבה יותר מהאבן כו׳. וע״ש בע״ח דשני יודין שבאלף זהו ענין מ״ד ומ״ן ולפמ״ש במ״א דבתפילין ציור האלף הוא י׳ ו׳ ד׳ י״ל ג״כ שזהו ענין אבנא למשקל בה דא י׳ ומה ששוקלין היינו המ״ן הוא ו״ד שהם ג״כ עולים י׳ וזהו ענין ב׳ מחצית דשקל הקדש כמ״ש במ״א וזהו ג״כ ענין עד דוד הגדיל ואחע״ב לפי שהמ״ן שרשו מס״ג הגבוה ממ״ה. ועוד יובן ענין זה ע״ד מ״ש בספר הבהיר הובא בפרדס שער ט״ו פ״ד שכינה למטה כשם ששכינה למעלה מלה״ד למלך שהיו לו שבעה בנים כו׳ ואמר התחתון אני למטה לא אתרחק ממך אמר להם הריני מסבב ורואה אתכם היינו מלא כל הארץ כבודו עכ״ל. ופי׳ הריני מסבב אתכם היינו שהוא ית׳ סוכ״ע והוא בחי׳ עיגול הגדול שלפני הקו שמקיף לכל העולמות.