ספר הבהיר ק״ה

105 רמב"ן על דברים פתח ↗

כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ, גַּם זוֹ מִצְוָה מְבֹאֶרֶת, מִן אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד ויקרא כב כח, כִּי הַטַּעַם בִּשְׁנֵיהֶם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָנוּ לֵב אַכְזָרִי וְלֹא נְרַחֵם, אוֹ שֶׁלֹּא יַתִּיר הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת הַשְׁחָתָה לַעֲקֹר הַמִּין אע"פ שֶׁהִתִּיר הַשְּׁחִיטָה בַּמִּין הַהוּא, וְהִנֵּה הַהוֹרֵג הָאֵם וְהַבָּנִים בְּיוֹם אֶחָד, אוֹ לוֹקֵחַ אוֹתָם בִּהְיוֹת לָהֶם דְּרוֹר לָעוֹף, כְּאִלּוּ יַכְרִית הַמִּין הַהוּא. וְכָתַב הָרַב בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים ג מח כִּי טַעַם שִׁלּוּחַ הַקֵּן וְטַעַם אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד כְּדֵי לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא יִשְׁחֹט הַבֵּן בְּעֵינֵי הָאֵם, כִּי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת דְּאָגָה גְּדוֹלָה בָּזֶה, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּאֲגַת הָאָדָם לְדַאֲגַת הַבְּהֵמוֹת עַל בְּנֵיהֶם, כִּי אַהֲבַת הָאֵם וְחַנּוֹתָהּ לִבְנֵי בִּטְנָהּ אֵינֶנּוּ נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַשֵּׂכֶל וְהַדִּבּוּר אֲבָל הוּא מִפְּעֻלַּת כֹּחַ הַמַּחְשָׁבָה הַמְּצוּיָה בַּבְּהֵמוֹת כַּאֲשֶׁר הִיא מְצוּיָה בָּאָדָם. וְאִם כֵּן אֵין עִקַּר הָאִסּוּר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ רַק בִּבְנוֹ וְאוֹתוֹ, אֲבָל הַכֹּל הַרְחָקָה. וְיוֹתֵר נָכוֹן בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא נִתְאַכְזֵר. וְאָמַר הָרַב, וְאַל תָּשִׁיב עָלַי מִמַּאֲמָר הַחֲכָמִים ברכות לג הָאוֹמֵר עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי זוֹ אַחַת מִשְׁתֵּי סְבָרוֹת, סְבָרַת מִי שֶׁיִּרְאֶה כִּי אֵין טַעַם לַמִּצְוֹת אֶלָּא חֵפֶץ הַבּוֹרֵא, וַאֲנַחְנוּ מַחְזִיקִים בַּסְּבָרָא הַשְּׁנִיָּה, שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל הַמִּצְוֹת טַעַם. וְהֻקְשָׁה עָלָיו עוֹד מָה שֶׁמָּצָא בב"ר מד א, וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ להקב"ה בֵּין שׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר לְשׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף, הָא לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ל ה כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה. וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁגָּזַר הָרַב בַּמִּצְוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעַם, מְבֹאָר הוּא מְאֹד, כִּי בְּכָל אֶחָד טַעַם וְתוֹעֶלֶת וְתִקּוּן לָאָדָם מִלְּבַד שְׂכָרָן מֵאֵת הַמְצַוֶּה בָּהֶן יִתְבָּרַךְ. וּכְבָר ארז"ל סנהדרין כא, מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְגַּלּוּ טַעֲמֵי תּוֹרָה וְכוּ', וְדָרְשׁוּ פסחים קיט וְלִמְכַסֶּה עָתִיק, זֶה הַמְגַלֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין, וּמַאי נִיהוּ טַעְמֵי תּוֹרָה. וּכְבָר דָּרְשׁוּ בְּפָרָה אֲדֻמָּה במדב"ר יט ג ד, שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה, עַל הַכֹּל עָמַדְתִּי, וּפָרָשָׁה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה חָקַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי וּפִשְׁפַּשְׁתִּי, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי קהלת ז כג. וְאָמַר ר' יוֹסֵי בר' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה, לְךָ אֲנִי מְגַלֶּה טַעַם פָּרָה אֲדֻמָּה אֲבָל לַאֲחֵרִים חֻקָּה, דִּכְתִיב זכריה יד ו וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן, יקפאון כְּתִיב, דְּבָרִים הַמְכֻסִּים מִכֶּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִין לִהְיוֹת צְפוּיִים לָעוֹלָם הַבָּא, כְּהָדֵין סַמְיָא דְּצָפֵי, דִּכְתִיב ישעיהו מב טז וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ, וּכְתִיב שם אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים, שֶׁכְּבָר עֲשִׂיתִים לְר' עֲקִיבָא. הִנֵּה בֵּאֲרוּ שֶׁאֵין מְנִיעוּת טַעְמֵי תּוֹרָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא עִוָּרוֹן בְּשִׂכְלֵנוּ, וְשֶׁכְּבָר נִתְגַּלָּה טַעַם הַחֲמוּרָה שֶׁבָּהֶם לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת בְּדִבְרֵיהֶם, וּבַתּוֹרָה וּבַמִּקְרָא דְּבָרִים רַבִּים מוֹדִיעִין כֵּן, וְהָרַב הִזְכִּיר מֵהֶן. אֲבָל אֵלּוּ הַהַגָּדוֹת אֲשֶׁר נִתְקַשּׁוּ עַל הָרַב כְּפִי דַּעְתִּי עִנְיָן אַחֵר לָהֶם, שֶׁרָצוּ לוֹמַר שֶׁאֵין הַתּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוֹת להקב"ה בְּעַצְמוֹ יִתְעַלֶּה, אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת בָּאָדָם עַצְמוֹ, לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ נֶזֶק אוֹ אֱמוּנָה רָעָה אוֹ מִדָּה מְגֻנָּה, אוֹ לִזְכֹּר הַנִּסִּים וְנִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת אֶת הַשֵּׁם. וְזֶהוּ לְצָרֵף בָּהֶן, שֶׁיִּהְיוּ כְּכֶסֶף צָרוּף, כִּי הַצּוֹרֵף הַכֶּסֶף אֵין מַעֲשֵׂהוּ בְּלֹא טַעַם, אֲבָל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל סִיג, וְכֵן הַמִּצְוֹת לְהוֹצִיא מִלִּבֵּנוּ כָּל אֱמוּנָה רָעָה וּלְהוֹדִיעֵנוּ הָאֱמֶת וּלְזָכְרוֹ תָּמִיד. וּלְשׁוֹן זוֹ הָאַגָּדָה עַצְמָהּ הֻזְכְּרָה בִּילַמְּדֵנוּ תנחומא שמיני ח בְּפָרָשַׁת זֹאת הַחַיָּה, וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ להקב"ה בֵּין שׁוֹחֵט בְּהֵמָה וְאוֹכֵל אוֹ נוֹחֵר וְאוֹכֵל, כְּלוּם אַתָּה מוֹעִילוֹ אוֹ כְּלוּם אַתָּה מַזִּיקוֹ, אוֹ מַה אִכְפַּת לוֹ בֵּין אוֹכֵל טְהוֹרוֹת אוֹ אוֹכֵל טְמֵאוֹת, אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ משלי ט יב, הָא לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יב ז אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, וְנֶאֱמַר כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה. לָמָּה, שֶׁיְּהֵא מֵגֵן עָלֶיךָ. הִנֵּה מְפֹרָשׁ בְּכָאן שֶׁלֹּא בָּאוּ לוֹמַר אֶלָּא שֶׁאֵין הַתּוֹעֶלֶת אֵלָיו יִתְעַלֶּה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְאוֹרָהּ כַּמְּחֻשָּׁב מִן הַמְּנוֹרָה, וְשֶׁיִּצְטָרֵךְ לְמַאֲכַל הַקָּרְבָּנוֹת וְרֵיחַ הַקְּטֹרֶת כַּנִּרְאֶה מִפְּשׁוּטֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ הַזֵּכֶר לְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁעָשָׂה שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת לְזֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית אֵין הַתּוֹעֶלֶת לוֹ, רַק שֶׁנֵּדַע אֲנַחְנוּ הָאֱמֶת וְנִזְכֶּה בּוֹ עַד שֶׁנִּהְיֶה רְאוּיִים לִהְיוֹת מָגֵן עָלֵינוּ, כִּי דִּבּוּרֵנוּ וְזָכְרֵנוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ. וְהֵבִיא רְאָיָה מִן הַשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְהָעֹרֶף, לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם לָנוּ וְלֹא להקב"ה, לְפִי שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לוֹמַר בַּשְּׁחִיטָה שֶׁיְּהֵא בָּהּ תּוֹעֶלֶת וְכָבוֹד לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בַּצַּוָּאר יוֹתֵר מֵהָעֹרֶף אוֹ הַנִּחוּר, אֶלָּא לָנוּ הֵם לְהַדְרִיכֵנוּ בִּנְתִיבוֹת הָרַחֲמִים גַּם בְּעֵת הַשְּׁחִיטָה. וְהֵבִיאוּ רְאָיָה אַחֶרֶת, אוֹ מַה אִכְפַּת לוֹ בֵּין אוֹכֵל טְהוֹרוֹת, וְהֵם הַמַּאֲכָלִים הַמֻּתָּרִים, לְאוֹכֵל טְמֵאוֹת, וְהֵם הַמַּאֲכָלִים הָאֲסוּרִים שֶׁאָמְרָה בָּהֶם הַתּוֹרָה ויקרא יא כח טְמֵאִים הֵמָּה לָכֶם, וְרָמַז שֶׁהוּא לִהְיוֹתֵנוּ נְקִיֵּי הַנֶּפֶשׁ, חֲכָמִים, מַשְׂכִּילֵי הָאֱמֶת. וְאָמְרָם אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ, הִזְכִּירוּ כִּי הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת כְּגוֹן שְׁחִיטַת הַצַּוָּאר לְלַמְּדֵנוּ הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְהַמִּצְוֹת הַגְּזֵרוֹת הַגְּדוּרוֹת בְּמִינִין לְזַקֵּק אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה שם כ כה, וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא. א"כ כֻּלָּם לְתוֹעַלְתֵּנוּ בִּלְבַד. וְזֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֱלִיהוּא איוב לה ו, אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ, וְאָמַר שם פסוק ז אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח. וְזֶה דָּבָר מֻסְכָּם בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ. וְשָׁאֲלוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי בִּנְדָרִים פ"ט ה"א, אִם פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם, וְהֵשִׁיבוּ עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, אֵי זֶהוּ כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כְּגוֹן סֻכָּה שֶׁאֵינִי עוֹשֶׂה, לוּלָב שֶׁאֵינִי נוֹטֵל, תְּפִלִּין שֶׁאֵינִי מַנִּיחַ, וְהַיְנוּ כְּבוֹד הַמָּקוֹם, מַשְׁמַע דִּלְנַפְשֵׁהּ הוּא דִּמְהַנֵּי, כַּהֲדָא, אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח, אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ. הִנֵּה בֵּאֲרוּ שֶׁאֲפִלּוּ הַלּוּלָב וְהַסֻּכָּה וְהַתְּפִלִּין שֶׁצִּוָּה בָּהֶן שֶׁיְּהוּ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם, אֵינָן לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ אֲבָל לְרַחֵם עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. וּכְבָר סִדְּרוּ לָנוּ בִּתְפִלַּת יוֹם הַכִּפּוּרִים, אַתָּה הִבְדַּלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ וַתַּכִּירֵהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה וְאִם יִצְדַּק מַה יִתֶּן לָךְ. וְכֵן אָמַר בַּתּוֹרָה דברים י':י"ג, לְטוֹב לָךְ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי שם פסוק יב. וְכֵן וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים דברים ו':כ"ד, וְהַכַּוָּנָה בְּכֻלָּם לְטוֹב לָנוּ וְלֹא לוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה. אֲבָל כָּל מָה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיּוֹתָיו צְרוּפוֹת וּמְזֻקָּקוֹת בְּלֹא סִיגֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת מְגֻנּוֹת. וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ ברכות לג לְפִי שֶׁעוֹשֶׂה מִדּוֹתָיו שֶׁל הקב"ה רַחֲמִים וְאֵינָן אֶלָּא גְּזֵרוֹת, לוֹמַר שֶׁלֹּא חָס הָאֵל עַל קַן צִפּוֹר וְלֹא הִגִּיעוּ רַחֲמָיו עַל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁאֵין רַחֲמָיו מַגִּיעִין בְּבַעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית לִמְנֹעַ אוֹתָנוּ מִלַּעֲשׂוֹת בָּהֶם צָרְכֵּנוּ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה אוֹסֵר הַשְּׁחִיטָה, אֲבָל טַעַם הַמְּנִיעָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ מִדַּת הָרַחְמָנוּת וְשֶׁלֹּא נִתְאַכְזֵר, כִּי הָאַכְזָרִיּוּת תִּתְפַּשֵּׁט בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כַּיָּדוּעַ בַּטַּבָּחִים שׁוֹחֲטֵי הַשְּׁוָרִים הַגְּדוֹלִים וְהַחֲמוֹרִים, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי דָּמִים זוֹבְחֵי אָדָם, אַכְזָרִים מְאֹד. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ קידושין פב טוֹב שֶׁבַּטַּבָּחִים שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. וְהִנֵּה הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף אֵינָן רַחֲמָנוּת עֲלֵיהֶם אֶלָּא גְּזֵרוֹת בָּנוּ, לְהַדְרִיכֵנוּ וּלְלַמֵּד אוֹתָנוּ הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. וְכֵן יִקְרְאוּ הֵם כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, גְּזֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ מכילתא בחדש ו בִּמְשַׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו גְּזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁיְּקַבְּלוּ מַלְכוּתִי אֶגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת. כָּךְ אָמַר הקב"ה, קִבַּלְתֶּם מַלְכוּתִי, אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ שמות כ ב, קַבְּלוּ גְּזֵרוֹתַי, לֹא יִהְיֶה לְךָ וְכוּ' שם פסוק ג. אֲבָל בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה בְּשִׁלּוּחַ הַקֵּן מִדְרָשׁ, שֶׁיֵּשׁ בַּמִּצְוָה סוֹד, אָמַר רַבִּי רָחֲמַאי, מַאי דִכְתִיב שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְלֹא אָמַר אֶת הָאָב, אֶלָּא שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, בִּכְבוֹד אוֹתָהּ בִּינָה שֶׁנִּקְרֵאת אֵם הָעוֹלָם, דִּכְתִיב משלי ב ג כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא. מַאי וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, אָמַר רַבִּי רָחֲמַאי, אוֹתָם בָּנִים שֶׁגִּדְּלָה, וּמַאי נִיהוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכָּה, וְדִינֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ וְכוּ'. וְהִנֵּה הַמִּצְוָה הַזֹּאת רוֹמֶזֶת לְעִנְיָן גָּדוֹל, וּלְכָךְ שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה, לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים:

1 ומאי ואת הבנים תקח לך דברים שם, ר' רחומאי אומר אותם בנים שגדלה, ומאי ניהו שבעת ימי בראשית ושבעת ימי הסוכות, והיינו שבעת ימי השבוע שהם שבעה, איכא בנייהו שהם יותר קודש דכתיב בהם ויקרא כ"ג לז מקראי קודש, והיינו א"כ עצרת דהוא מקרא קודש שם ל"ו, א"ל אין, אבל זה אחד וזה שנים דכתיב שם לה ביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש, אמר ליה מאי טעמא הוי עצרת אחד, מפני שבו ניתנה תורה לישראל וכשנבראת התורה ראשית היה הקב"ה שליט בעולמו עמה יחידי דכתיב תהלים קי"א י ראשית חכמה יראת ה', אמר הואיל וכן קדושתך תהיה לך לבדך, ומאי ניהו סוכות, א"ל בי"ת, דכתיב משלי כ"ד ג בחכמה יבנה בית, ומנלן דסוכות הוי בית דכתיב בראשית ל"ג יז ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות: