סדר משנה על משנה תורה, הלכות תשובה ו׳:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מפרשים:
1 פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי נביאים שהן נראים כסותרים עיקר זה וכו'. עיין בפ"ח מח' פרקי' לרבינו ותמצא שם יותר בביאור כל דבריו שבפר' הזה ודבריו שבפ' הקודם.
2 יש חטא הדין נותן שנפרעין ממנו על חטאו בעולם הזה וכו' בבניו הקטנים שבניו של אדם הקטנים וכו' ולא הגיעו לכלל מצות כקנינו הן וכתיב איש בחטאו וגו' עד שיעשה איש וכו'. ומכאן תשובה מוצאת בס"ד לקושית ותמיהת הפר"ח שהבאתי לעיל בהלכות ע"א פ"ד על מה שפסק רבינו דגבי עיר הנדחת מכין בה לפי חרב גם הטף הנמצא בה וקרא ערעור דטף למה יהרוגו דאינן בני עונשין ואישתמיטתי' לפי שעה להפר"ח דברי רבינו פה שכתב שבניו הקטנים של אדם שלא הגיעו לכלל מצות כשארי קניניו הם ונענשים בעון אבותיהם וכשם דבדיני שמים פוסקין לפעמים כך להמית הבנים הקטנים שלא הגיעו לכלל מצות בעון וחטא אביהם כי הבנים הקטנים הם רק כקנינו של אדם וכשם שנפסק לו בשמי' לפעמים לעונש שיפסיד הרבה מקנינו או כל קנינו כך פוסקים לו לפעמים בשמים להפסיד מקצת בניו הקטנים או כל בניו הקטנים הכל כרצון אל דעות ה' ומשפטיו להענישו וכשם שהוא כך בדיני שמים כך ראתה חכמתו ויושר משפטו יתברך שבדין עיר הנדחת נפסוק גם אנחנו כן להמית גם את הטף שלא הגיעו לכלל מצות ואין בזה משפט עול חלילה שבניו הקטנים הם קנינו של אדם וכשם שגזרה חכמתו יתברך בעונש עיר הנדחת לענוש האנשים הנמצאים בה ע"א לאבד כל רכושם וקנינם מה שלא עשה כן בזולת מהחוטאים שבתורה אף זו היתה בכלל העונש של איבוד קנינם להרוג הקטנים שלא הגיעו לכלל מצות דקניניו של האדם המה ועיין לעיל בהלכות ע"א הבאתי עוד ראיה לדינו של רבינו. ודע דמ"ש רבינו דהקטנים נענשים בעון אבותם שהם רק כקנינו של אדם וכן הדרש שכתב רבינו פה איש בחטאו יומתו לא מלבו ולא מסברתו הנקיה חידש זאת אלא יסודתו בהררי קדש מן הספרי סדר כי תצא ותמיהני על מרן שלא העיר כלל על זה דתניא התם איש בחטאו יומתו אבות מתים בעון עצמם ובנים מתים בעון אבותם הרי דכתב הספרי דהקטנים נענשים בעון אבותם ונפקא ליה להספרי מדכתיב איש בחטאו יומתו וגו' דדוקא מי שהוא איש דהיינו גדול שחייב במצות הוא שנענש בחטאו משא"כ מי שאינו נקרא איש נענש בעון אבותיו וכן כתב רש"י בביאורו על התורה בסדר כי תצא והיינו ממש כדברי רבינו אך שלכאורה דברי הספרי הם מילתא בלא טעמא עד שבא רבינו ולימד דעת את העם ואסברה לי' מפני שהם קנינו של אדם ואם כי בילקוט הביא הספרי בנוסחא אחרת אבל בספר זית רענן שם כבר הגיהו ותקנו כראוי.