1וכבר ראיתי מי שכתב שז"ה הטעם שמשה רבינו דוקא הוצרך לגאולת מצרים, ואז"ל שמ"ר פ"ג אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם והוא קבל הלוחות, דכיון דאין אשה מתקדשת לחצאין כי אם בבת אחת לזה אצטריך דוקא משה רבינו, כי מה שנגאלו ממצרים קודם הזמן היינו טעמא דהקדש מפקיע מידי שעבוד יבמות מ"ו., והיו נכונים לקבלת התורה כמו שאמר הכתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה, ולזה היה צריך משה רבינו שנשמתו כלולה מס' רבוא ישראל והוא נעשה שליח קבלת קדושין, ולו דוקא נאה ויאה הוא ולא אחר דאין אשה מתקדשת לחצאין ובתרי זמני כמתבאר מדברי רבא והנהו בעי דפ"ק דקדושין דף ז', עד כאן דבריו. וזהו אצלי כונת הכתוב מלאכי ג׳:כ״ב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים. ולפי הקדמתנו דרך דרש אפשר כי יען משה רבינו היה צורך גדול לקבלת התורה כי הוא כלי מוכן לקבל הקדושין שנשמתו הקדושה כלולה ובלולה מס' רבוא נשמות ישראל והוו קידושין, ובלעדו לא יתכן דאין אשה מתקדשת לחצאין, היינו טעמא שנקראת התורה על שמו הקדוש כי הוא יסוד המעלה להשפיע התורה לישראל, וז"ש זכרו תורת משה עבדי, וכי תימא מה זה היה לקרות התורה תורת משה, לז"א שתים הנה הסיבות שמשה זכה בה שתקרא על שמו, אחת היא שהוא היה עניו מאד מכל האדם ולזה נתנה לו תורה במתנה, ולזה היה על הר סיני שגם הוא ההר חמד אלהים משום ענוה, וזה רמז אשר צויתי אותו בחורב דייקא, כלומר הלא תראה מקום מתן תורה בחורב מקום נמוך ומשה ענו מאד מכל האדם ולכן נקראת התורה על שמו, וכמשז"ל פ' ר' עקיבא דף פ"ט הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך. ועוד רמז טעם אחר דאלמלא משה רבינו לא אפשר לקבל הקדושין דאין אשה מתקדשת לחצאין, ודוקא משה רבינו שהיה כלול מס' רבוא נשמות ישראל יכול לקבל התורה, וז"ש אשר צויתי אותו על כל ישראל כי הוא היה בו כח לקבל על כל ישראל וסלקי הקדושין שפיר בבת אחת.
