ראש דוד, וישלח ו׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ודרך רמז אפשר דפיה פתחה בחכמה ואמרה לישנא דמשתמע לתרי אנפי מפני המורא ומפני הכבוד אך עוצם כונתה לרמוז לו והטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך כלומר טובה יטיב ה' לך שתזכור ממני שאמרתי ולא תהיה זאת לך לפוקה ותזכור תמיד מזה ובזה לא תחטא בבת שבע והיו הדברים האלה על לבבך וזו טובה לך אם תזכור תמיד מזה וזהו עוצם כונתה רק דמתורת מורא וכבוד אמרה לשון שיש לו שני פירושים ולא חששה לזלזל בעצמה אולי ימלט ממעשה דב"ש. ואם אל סודו תדרוש ניחא טובא דכיון דשרש אביגיל מיעקב אע"ה כך עשתה כאורח איש באנשים שכן ראוי להיות חוזר על אבידתו אף היא עשתה דרך גבר והיתה מחזרת אחר דוד הע"ה ומה גם שהיתה רוצה להנשא לדוד הע"ה שהוא אדה"ר ולצאת מיד הנחש. ועתה נבא לבאר מאמר הירושלמי הנז', ולפי פשוטו אפשר לומר דאמרינן פ"ק דמגילה דף ט"ו. רחב בשמה יעל בקולה אביגיל בזכירתה וכיון דבזכירתה כן טמא"ו לא א"ש הא דקאמרה וזכרת את אמתך לשון זכירה זאת היתה לרז"ל לומר שפקרה עצמה.