ראש דוד, ויקרא ט׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ה ויתכן כמ"ש בזהר מקץ דף קצ"ח ע"ב ד' מלכין הוו מה דשאיל דא לא שאיל דא דוד אמר ארדוף אויבי ואשיגם אסא בעי למרדף ולא יגיח לון ויקטול לון קב"ה חזקיה יתיב ושכיב בערסיה וקב"ה קטיל לון, וכן הוא באיכה רבתי בסוף פתיחתא. וז"ש כי רוצה ה' בעמו יפאר ענוים בישועה להושיעם מיד שונא, יעלזו חסידים בכבוד שעושה להם ה', וירננו שעושה להם נסים, אחת היא על משכבותם רמז לחזקיה דהוה שכיב, רוממות אל בגרונם רמז ליהושפט דהוה מזמר ובעת החלו ברנה קטל לון קב"ה כמ"ש שם בזהר, וחרב פיפיות בידם רמז לאסא דהיה רודפם בחרב אך לא ילחם בהם, וזהו חרב פיפיות בידם דוקא בלי מלחמה, ובג' חלקים הללו ישמע אל ויענם לעשות נקמה בגוים וכו'.