ראש דוד, ויקרא ז׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ג א"נ אפשר במשז"ל בסוטה דף כ"א הגיע לפרשת דרכים זה ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא ניצול מכלם, וכתבו התוס' דסתם תלמיד חכם מהרהר בתורה תמיד והוי בעידנא דעסיק בה דניצול מהיצר הרע, וסתם ת"ח שכתבו היינו על הת"ח דעסקינן ביה דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא, גם אז"ל בשבת נ"ו. כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה דכתיב וה' עמו אפשר שכינה עמו וחטא בא על ידו, ואמרינן בחלק צ"ג: וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום, וכתב הרב פרשת דרכים דרוש י"ג דף ל"ב דדא ודא חדא היא דכיון דהלכה כמותו אין חטא בא ע"י שהשכינה עמו ע"ש, ואפשר שז"ש יעלזו חסידים בכבוד שהיא השכינה כאשר ירננ"ו על משכבותם שיצא רינון וקול עבירה על משכבותם, ולא יחושו לזה מסיבת שהם ענוים ויפארם שהשכינה עמהם ויעלזו בזה, שזה מורה שאותו רינון שקר מאחר ששכינה עמהם כי בזה זכו רוממות אל בגרונם, תדיר עוסקים בתורה וחרב פיפיות בידם כמו שפירש רש"י בשבת דס"ג ע"פ חגור חרבך שמשנתו סדורה להביא ראיה, וכמו שביארנו בעניותנו מאמר הנז' וה' עמו בפ' חקת ע"ש באורך.