1א"נ אפשר במ"ש הרמב"ם פ"י דשגגות דין ו' כל קרבנות שהאשה חייבת בעלה מביא על ידיה אם היה עני מביא קרבן עני אם היה עשיר מביא על ידיה קרבן עשיר, והוא משנה שלימה פי"ד דנגעים ר' יהודה אומר אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר וכן כל קרבן שהיא חייבת, ופירשו המפרשים דאשתו כגופו ואינו יכול להקריב עליה קרבן עני אם הוא עשיר, ומר"ן ז"ל בכסף משנה שם כתב דאע"ג דר"י קתני לה משמע דליכא מאן דפליג עלה ע"ש. והכין חזינא שכתב הר"ן בנדרים דף ל"ה אמאי דאמרי' דרבי יוחנן דריש זאת תורת הזב בין גדול בין קטן, ופריך אלא מעתה לר"י זאת תורת היולדת בין גדולה בין קטנה קטנה בת לידה היא, אלא זאת תורת היולדת בין פקחת בין שוטה שכן אדם מביא קרבן על אשתו שוטה כדברי ר' יהודה דתניא אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכל קרבנות שהיא חייבת אמר ר' יהודה לפיכך אם פטרה אינו חייב באחריותן שכך כותבת לו אחריות דאית לי עלך מקדמת דנא, הכי גריס הר"ן ופירש כל קרבנות שהיא חייבת למעוטי נדריה ונדבותיה, והא דאמר הכא שכן אדם מביא קרבן על אשתו כר' יהודה לאו דוקא דהא תני רישא סתמא אדם מביא קרבן עשיר על אשתו, אלא משום דלא ידעינן מאן ת"ק ור' יהודה איירי בה תלינן לה לדידיה, עד כאן לשון הר"ן. הרי דגם הר"ן כתב דלאו דוקא כר' יהודה וכו'.
