1ואפשר בהקדים משז"ל ילקו"ש ישעי' רמז ש"צ לא לן אדם בירושלים ובידו עון שתמידין מכפרין, ופירש הרב מהר"ש פרימו דאף דתמידין מכפרין על השוגג מ"מ אין אדם בא לעון אם לא קדם לו חטא, וכיון דהתמידין על השוגג קמא קמא בטיל ואין בידו עון זהו תורף דבריו. ולפ"ז אם היה חייב חטאת התמידין שהיו עולות לא היו מכפרין על חטאו שנתחייב בפרטות והוא מסוכן לבא לידי עון עד שיביא חטאתו. עוד נקדים מ"ש בנדרים דף י' חסידים הראשונים היו מתאוים להביא חטאת שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם והיו מתנדבים בנזירות, ומקשים לפי מ"ש התוס' בכמה דוכתי דהא דאין הקב"ה מביא תקלה היינו במידי דאכילה א"כ הרי משכחת לה חטאת במידי דלאו אכילה, והתוס' ביבמות דף צ"ט ע"ב כתבו מטעם זה דל"ג התם הא דאין הקב"ה מביא תקלה, אבל המפרשים תירצו דמעלות מעלות יש וחסידים הראשונים דייקי לומר התם בנדרים דלא היה בא שום תקלה כלל על ידיהם. ונמצא לפ"ז דאיש חסיד דאינו בא תקלה על ידו כלל מתאוה להביא חטאת וירא כי לא יכול, וכלפי ליא אם חטא כל זמן שלא הביא חטאתו ואשמו אפשר לבא לידי עון כי אין התמידין מכפרין על עון פרטי דנתחייב חטאת ואשם, ומכל אלה מוצל האיש העניו כי בהיות דעתו שפלה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות כלם, וממ"נ ראה עד היכן הגיע מעלתו שאם הוא מחסידים הראשונים דהתאוו תאוה להביא חטאת ולא יכולו הנה הוא בענותנותו הוי כאלו הקריב חטאת, ואם חטא בא על ידו וחייב חטאת כיון שהרי הוא כאלו הקריב כל הקרבנות כלם הנה זאת עול"ה ותעבור המנח"ה וחטאת שמנה, א"כ נתכפר לו חטאו והרהור עבירה תכף וממילא אינו בא לידי עון בשום אופן, ונמצא כי חוץ מהנגלה דהוי כאלו הקריב כל הקרבנות עוד בה מעלות אחרות יצאו תולדות מהאי דהקריב כל הקרבנות שהקריב חטאת ואינו בא לידי עון כלל, הוא הדבר אשר רמז ריב"ל באומרו בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח, כלומר בחון בהם וחקור מהם ועיניך לנכח יביטו על גב מעלה זו דהקריב קרבנות מה יולד בה ותרבנה סרעפותיו, וזהו הפלגת אומרו בא וראה להעיר אזן שומעת ועין רואה, ואמר לפני הקב"ה כי הנה המקריב בפועל צריך כמה תנאים יום וכהן ובית ומזבח והלכתא רבתי דשחיטת קדשים, ואולם כל הקדשים שהוקדשו לשם נמו"ך אינו צריך שום תנאי רק לפני הקב"ה ובכל עת ובכל רגע ובכל מקום הוא לפני הקב"ה מקריב קרבנות, ואמר שבזמן שבה"מ קיים דהיו בו בפרק חסידים הראשונים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו ושכר מצוה מצוה, מקריב מנחה שכר מנחה בידו ברם לא מצי מקריב חטאת, אבל מי שדעתו שפלה מעה"כ כאלו הקריב כל הקרבנות ומוצל משתים זו דאמרן וזכה למעלות רבות.
