1ולהבין הענין היטב ובבזה יובנו קצת מקראי קדש דהוינן בהו נקדים מ"ש במנחות דף ס"ד שחט שתי חטאות של צבור ואינו צריך אלא לאחת אמר רבה ואי תימא ר' אמי חייב על השניה ופטור על הראשונה ואפילו נתכפר לו בשניה וכו' א"ל רבינא לרב אשי נמצאת הראשונה כחושה בבני מעיים מהו בתר מחשבתו אזלינן וגברא לאיסורא קא מכוין או דילמא בתר מעשיו אזלינן וכו' א"ל היינו פלוגתא דרבה ורבא וכו' פרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב להעלות דגים והעלה תנוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו ורבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו. וכתבו התוספות ואפילו נתכפר בשניה לא דמי לבעיא דבסמוך בתר מחשבתו אזלינן או בתר מעשיו דהתם אם יבא אליהו ויאמר שהיא כחושה בבני מעיים היה מביא שמנה עכ"ל. והרב לחם משנה פ"ב דשגגות הי"ו הקשה דהרמב"ם לא כתב אפילו נתכפר בשניה ורצה לומר דפליג עם התוס' וכו' עש"ב ובהגהותי על הרמב"ם דקדקתי על דברי הרב לח"מ והעליתי דגם הרמב"ם סבר דאפילו נתכפר בשניה ומחלק כחילוק התוס', וכבר רמזה הרמב"ם בלשונו לשון הזהב שכתב שם אפילו לא ידע שהיא טריפה בעת ששחט הכחושה וכו' הואיל ונשחטה אחרונה כמצותה וכו' ולימדנו בזה דדוקא אם בעת שחיטה שחט כדין אלא שהוא לא ידע אז פטור ועוד הארכתי שם.
