ראש דוד, ויגש ל׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

1 ודר"ך זו אלך להבין מאמרם ז"ל בר"ר פ' צ"ח אמר יעקב אע"ה לראובן אני איני מרחקך ואיני מקרבך עד שיבא משה והכונה דבוחן לבות וכליות אלהים והוא היודע דראובן לטובה נתכוון בכל מכל. אך יען הוא העלים דבריו וכונתו ואזן שומעת ההוא אמר השליכו אותו אל הבור ואפשר שכיון לרעה ובפרט דהיו נחשים ועקרבים. ואפשר דבזה נתן כח לקליפת בור וקלקל מה שתקנו האבות לכן יעקב אע"ה א"ל אני איני מרחקך ואיני מקרבך דאין בי כח לעמוד בסוד אם פגמת בקליפת בור או לא עד שיבא משה רבינו שהוא יתקן כל הקליפות והוא יודע אם ח"ו חטאת ונתת כח לקליפת בור או לא חטאת ושפיר עבדת. ודרך דרש דמשנו רבנן בדיבורייהו כמראה האופנים והנה אופן אחד באר"ש לפי סברא זו ופירש"ו ממנו כתובים הבאים ובמימר קדישין מאמרם ז"ל ועוד הם מדברים התירו פרושי"ם עלי בא"ר מקראי קדש ומאמרי רז"ל כפי הסברא אחרת אף אנן בעניותין נמי אבחר דרכם, וכל קבל דנא אפשר שזה כונת מאמרם ז"ל ברכות דף ז': שאמרה לאה ראו בן ראו מה בין בני לבן חמי וכו' דלאה ראתה ברוח הקדש דכונת ראובן להציל יוסף הצלה גמורה ומשום דפשיטא ליה דלא יאונה ליוסף כל און בבור דכבר האבות תקנו קליפת בור לכן אמר השליכו אותו אל הבור ונמצא שלא פגם. ויען יש לומר להפך דכונתו לרעה ובזה פגם ונתן כח לקליפות בור וזה שמו ראובן שהוא בו"ר נ"א כלומר עתה נתחדשה קליפת בור על ידו וכל מה שטרחו האבות חוטא אחד יאבד טובה הרבה. לכן לאפוקי זה אמרה דשם ראובן אל תקרי בור נא לגנאי אלא ראו מה בין וכו' דודאי היה רוצה להציל יוסף אע"ג דבעל כרחיה שקליה לבכרותיה ולא פגם בבור ח"ו כלל. והוא הדבר אשר דברו במאמרנו מזרק אחד כנגד העצה שנתן השליכו אותו אל הבור דכונתו לטובה דלהיות קליפת בור מתוקנת היא סמכתהו דלא תאונה אליו רעה וזהו מזרק גימטריא בו"ר ק"ם כלומר דבחינת בור מתוקן וקם לו וזהו כסף על שם כסף נבחר לשון צדיק דלב טהור הוא וצדק במאמרו. וז"ש שבעים שקל לרמוז סו"ד דסוד כמוס אצלו כי בוחר הוא בבור להיותו מתוקן דודאי שניהם מלאים סלת בין מ"ש לא נכנו נפש בין מ"ש השליכו אותו אל הבור תרתי לטיבותא בחדא מחתא שנתכון להצילו. כף אחת כנגד מ"ש לאחיו ויד אל תשלחו בו וכו' אפשר דרמז בזה כי ראובן בכור ושם ראובן כבר לאה אמנו פירשה ראו מה בין בני וכו' כמדובר. וגם בכור רמוז שם בו"ר כ"ף לרמוז כף נגד מ"ש ויד אל תשלחו בו. בור נגד השליכו אותו אל הבור לרמוז דבין מ"ש ויד אל תשלחו הרמוז בכף בין השליכו אותו אל בו"ר תרוייהו להצלה גמורה כדדריש שניהם מלאים כאמור. ודריש עשרה זהב רמז לזהב פרויים שדומה לדם הכונה דדבריו היו בחכמה שמשמעותן דגם הוא רוצה להנקם שימות יוסף אך כל עצמו שלא יהרגוהו בידים ובור כרה להורות שם יפול שדוד וזהו דומה לדם כזהב פרויים כן נמי דבריו דומים לדם אבל לפי האמת אין דם אלא זהב וזהו מלאה קטורת.

30 בראשית רבה פתח ↗

רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה בראשית מט, ג, רַבִּי הָיָה אוֹמֵר בּוֹ דָּבָר לְשֶׁבַח וְדָבָר לִגְנַאי, אַתְּ בְּכוֹר וְעֵשָׂו בְּכוֹר בראשית כז, ה: וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד, אִם מָצָא מוּטָב וְאִם לָאו בראשית כז, ה: לְהָבִיא מִן הַגְּזֵלוֹת וּמִן הַחֲמָסִים. וְאַתְּ בראשית ל, יד: וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וגו'. בראשית מט, ג: כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, אֵלּוּ זַעְקָפֵי הַמִּלְחָמָה. בראשית מט, ג: יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז, דברי הימים א יב, ח: וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם. וְהָיָה אוֹמֵר בּוֹ דָּבָר לִגְנַאי רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, אַתְּ בְּכוֹר וַאֲנִי בְּכוֹר, אֲנִי בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנָה לֹא רָאִיתִי טִפַּת קֶרִי, וְאַתְּ בראשית לה, כב: וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה. כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, שֵׁרוּי חֵילִי וְשֵׁרוּי צַעֲרִי. בראשית מט, ג: יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז, הַבְּכוֹרָה הָיְתָה שֶׁלְךָ וְהַכְּהֻנָּה הָיְתָה שֶׁלְךָ וְהַמַּלְכוּת הָיְתָה שֶׁלְךָ, וְעַכְשָׁיו שֶׁחָטָאתָ נִתְּנָה הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף, וְהַכְּהֻנָּה לְלֵוִי, וְהַמַּלְכוּת לִיהוּדָה. אָמַר רַבִּי אַחָא לֹא שֶׁלְךָ הָיְתָה הַבְּכוֹרָה, כְּלוּם הָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בִּשְׁבִיל רָחֵל, כָּל הַחֲרִישׁוֹת שֶׁחָרַשְׁתִּי בְאִמְךָ לֹא בְרָחֵל הָיִיתִי רָאוּי לְחָרְשָׁן, עַכְשָׁיו חָזְרָה הַבְּכוֹרָה לִבְעָלֶיהָ. בראשית לה, ד: פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר פָּחַזְ"תָּ חָטָא"תָ זָנִי"תָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר פָּרַקְ"תָּ עֹל, חִלַּלְ"תָּ יְצוּעִי, זָ"ע יִצְרְךָ עָלֶיךָ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר פָּסַעְ"תָּ עַל דָּת, חַבְתָּ"ה בִּבְכוֹרָתְךָ, זָ"ר נַעֲשֵׂיתָ לְמַתְּנוֹתֶיךָ. אָמְרוּ עַד עַכְשָׁיו אָנוּ צְרִיכִין לְמוֹדָעִי, בָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי וּפֵרַשׁ, זַעְ"תָּ חָרַדְ"תָּ פָּרַ"ח חֵטְא מֵעַל רֹאשֶׁךָ. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס עָשִׂיתָ כַּפֶּחָזִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ שׁוֹקֵיהֶן בַּמַּיִם. כַּמַּיִם, רַבָּנָן אָמְרֵי אַתָּה חָטָאתָ בְּמַיִם יָבוֹא מָשׁוּי מִמַּיִם וִיקָרְבֶךָ. דברים לג, ו: יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת. כַּמַּיִם, מַה מַּיִם נִתָּרִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כָּךְ הֻתְּרָה לָךְ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר אֵין עוֹשִׂין מִקְוֶה שֶׁל יַיִן שֶׁל שֶׁמֶן אֶלָּא שֶׁל מַיִם, כָּךְ עָשִׂיתָ לְךָ מִקְוֶה שֶׁל מַיִם וְטִהַרְתָּ עַצְמְךָ בּוֹ. אַל תּוֹתַר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ תַּרְוֵיהוֹן אָמְרֵי כָּךְ לֹא וִתַּרְתָּ לְךָ כְּלוּם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר אַל יְהִי לָךְ וִתָּרוֹן עָוֹן שֶׁלְּךָ. כִּי עָלִיתָ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ תַּרְוֵיהוֹן אָמְרֵי כִּי עָלִיתָ בְּוַדַּאי. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כִּי עָלִיתָ, הֵיכָן בַּדּוּדָאִים. מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מִשְׁכַּב אָבִיךָ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, מִשְׁכַּב בִּלְהָה וּמִשְׁכַּב זִלְפָּה. רַבִּי אַבָּהוּ וְאָמְרֵי לָהּ רַבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, תְּנֵינַן הַחָשׁוּד עַל דָּבָר לֹא דָּנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת בְּשִׁשָּׁה שְׁבָטִים הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַר עֵיבָל וְאוֹמְרִין דברים כז, כ: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו, וְהוּא עוֹשֶׂה הַדָּבָר הַזֶּה, אֶלָּא עֶלְבּוֹן אִמּוֹ תָּבַע, שֶׁכָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה רָחֵל קַיֶּימֶת הָיָה מִטָּתָהּ נְתוּנָה אֵצֶל מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה רָחֵל נָטַל יַעֲקֹב אָבִינוּ מִטָּתָהּ שֶׁל בִּלְהָה וּנְתָנָהּ אֵצֶל מִטָּתוֹ. אָמַר לֹא דַּיָּה לְאִמָּא לְאִתְקְנָא בְּחַיֵּי אֲחוֹתָהּ אֶלָּא אַף לְאַחַר מוֹתָהּ, עָלָה וְקִלְקֵל אֶת הַיְצוּעִין. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּלִיג עֲלֵיהּ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לְאֶחָד שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מוֹכֵר תְּרוּמָה בְּשֶׁל חֻלִּין, בִּקְּשׁוּ אַחֲרָיו וְרָאוּ וְלֹא מָצְאוּ בַּדְבָרִים מַמָּשׁ, וּמִנּוּ אוֹתוֹ מְשַׁעֵר בַּשּׁוּק. אָז חִלַּלְתָּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין אָז חִלַּלְתָּ וַדַּאי. עָלָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין עָלָה מֵחַטָּאתֶיךָ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אָמַר עָלָה מִמַּתְּנוֹתֶיךָ. רַבָּנָן אָמְרֵי אֵינִי לֹא מְרַחֶקְךָ וְלֹא מְקָרֶבְךָ, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי תּוֹלֶה אוֹתְךָ בְּרִפְיוֹן, עַד שֶׁיָּבוֹא משֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ שמות יט, ג: וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, מַה שֶּׁדַּעְתּוֹ רוֹאָה לַעֲשׂוֹת בְּךָ עוֹשֶׂה, כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה הִתְחִיל מְקָרְבוֹ דברים לג, ו: יְחִי רְאוּבֵן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּךְ הָיְתָה עֲדָתוֹ שֶׁל קֹרַח היך דכתיב לעיל.

« ראש דוד Miketz ראש דוד Vayechi »