ראש דוד, ויגש כ״ז

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ואולם על פי הקדמותנו משם באר"ה למאמרינו אך קדי"ם עלי אר"ש ארדוף אצי"ג סדרן של כתובים פ' וישלח ותמת רחל וכו' ויסע ישראל ויט אהלה ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר. ויש להבין מהזו סמיכה מיתת רחל לענין זה. ודרך רז"ל ידוע. ועוד אומרו ויהי בשכון ישראל וכו' יתר. גם אומרו פילגש אביו יתר. ועוד להבין וישמע ישראל. וכבר נודע מ"ש הרמב"ן פ' תולדות בטעם יעקב שנשא שתי אחיות שהיה בח"ל והמצוות הם משפט אלהי הארץ ואבותנו הקדושים היו שומרים המצוות בהיותם בארץ. ויש מי שהקשה על הרמב"ן דהוא כתב דבח"ל נשא שתי אחיות ולא נכנס בהם לא"י והוא עצמו פ' ויחי כתב דרחל נכנסה לארץ וקשו דבריו אהדדי וגם מ"ש דלא נכנס בהם לא"י הוא הפך הכתוב עכ"ד. ואשתמיטיתיה דברי הרמב"ן פ' אחרי דשם כתב דזכות רחל גרמה שתכנס להקבר בארץ ישראל ולא נגע בה בא"י. ומיהו יש לעמוד בדברי הרמב"ן בענין קבורת רחל ממ"ש פ' וישלח למ"ש פ' ויחי וכבר עמד בזה הרב צידה לדרך ע"ש. והרב פרשת דרכים בתחילת הספר כתב דענין ראובן תלוי אי בו בפרק יצאו יעקב ובניו מכלל ב"נ אי לאו דפלגשים הם בלא קדושין וא"כ בלהה שהיתה פלגש יעקב לא חשיבא אשת יעקב מאחר שלא קדשה ושנינו יבמות דף צ"ז. נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו וה"ה פלגש אביו וכל זה הוא בישראל דוקא אבל בב"נ דלית להו קדושין ובביאה תליא מילתא חייב על פלגש אביו משום אשת איש ומשום אשת אב. ועפ"ז אפשר דראובן בראותו דרחל מתה בכניסתם לארץ הבין דהיינו משום דעד שלא היה בארץ היה מותר יעקב בשתי אחיות ועתה שנתישב בארץ אסור, ומשום הכי מתה רחל. ומזה הכריע דהיה להם דין ישראל. ועוד ראה דבלהה וזלפה אחיות הן והם קיימות והו"ל למות אחת מהן כדרך שמתה רחל ומדקיימות גם שתיהן אלמא דאין ליעקב דין ב"נ דב"נ בביאה תליא מילתא דאם לא כן כל העריות האסורות לישראל אסורות לב"נ למאן דאמר ובלהה וזלפה יש בהן איסור שתי אחיות אלא מוכח דיעקב אע"ה דין ישראל יש לו. ולכך בהיותו בח"ל היה מותר באחיות וכשבא לארץ מתה רחל דאי הי"ל דין ב"נ בין בארץ בין בח"ל היו אסורות לו האחיות דהעריות האסורות לישראל אסורות לב"נ ולב"נ מאן פלג מהארץ לח"ל אלא דיעקב דין ישראל יש לו ולאה ורחל הותרו לו בח"ל ובלהה וזלפה הותרו לו גם בארץ דהן פלגשים ובפלגשים לא קרינן ואשה אל אחותה לא תקח דליכא לקוחים ובריש פ' נושאין שם מבואר דמדאוריתא שריא לנטען אשה באחותה ע"ש ובשו"ת הרא"ש ריש כלל ל"ב. וז"ש ותמת רחל וכו' וטעם מיתת רחל משום ביאתם לארץ וזה מורה דיש להם דין ישראל. ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא דכבר היה בארץ ועדיין בלהה וזלפה קיימות וזה מורה נמי דדין ישראל אית להו דפלגשים בלא קדושין לא שייך בהו לא תקח וילך ראובן. וישכ"ב את בלהה מצד שהיא פלגש אביו ונושא אדם מישראל פלגש אביו. ודרך הלציי אפשר וישמני ישראל כלומר הבין דדין ישראל יש להם ויהיו בני יעקב שנים עשר כלם צדיקים דלא חטא ראובן.