1ועוד הוסיף בחכמתו לגלות להם טעם כעיקר שהוא סימן לישראל להיות עבד ואח"ך מלך כי בזה יהיה גאולה לישראל שההבטחה בדמיון ומשל תתקיים אף אם יחטאו כמ"ש הרמב"ן וכמ"ש הרב מהר"י בר דוד והאריך בזה. וחדא מגו חדא הודיעם מ"ש בזהר דעל ידי שהוא אדון למצרים כאשר יהיו עבדים למצרים לפי האמת הם עבדים ליוסף ובעבור זה יכולים לצאת מהגלות ואם לאו לא היתה תקומה ח"ו, וז"ש ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים וישימני לאב רמז בזה נמי שהוא אביהן של ישראל ועושה סימן לבנים ורמזו בהעלם דלשון וישימני לאב כולל לישראל והפשט לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים, וכיון שכן אל תיראו שתהיו עבדים לפרעה ולמצרים ולא תוכלו לצאת ממצרים אין זה כי עבדי הם ומה שקנה עבד קנה רבו מהרו וכו' שמני אלהים לאדון לכל מצרים והם עבדים ומה שאני מודיעך זה הוא למען דעת כי שעבוד מצרים עיקרו הוא לי דמצרים עבדי ומה שקנה עבד קנה רבו, וז"ש רד"ה אלי דידוע דרד"ו שנה היו במצרים ושנה אחת עברה מתחילת ביאת השבטים עד ביאת יעקב אע"ה ונשארו רד"ה שנה כמ"ש רבותינו בעלי התוס' בפי' החומש כ"י. וז"ש על ידי שאני אדון לכל מצרים א"כ רד"ה אלי שני גלות שהם רד"ה אלי לא למצרים, ומאחר שכן אל תעמוד כלומר לא תשאר במצרים ויהיה גאולה בצאת ישראל ממצרים. וזהו שרמז חרבן בית המקדש שבכה על צוארי בנימין וכו' ואח"ך בחמש חליפות שמלות רמז לו מרדכי כמשז"ל מגילה דף ט"ז: כונתו דכשם שהוא נעשה סימן עכשיו לגאולת מצרים כך מרדכי יהיה סימן לגאולה העתידה כמו שהאריך הרב דברי אמת ע"ש.