ראש דוד, ויצא ח׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

8 זבחים פתח ↗

מַאי, לָאו דְּחַג? לָא, לִנְדָבָה. פָּרִים קוֹדְמִין לְאֵילִים – שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בִּנְסָכִים. וְכֵן אֵילִים לִכְבָשִׂים. כְּבָשִׂים לִשְׂעִירִים – שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בְּאַלְיָה. תָּא שְׁמַע: פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה, פַּר עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. דְּאַף עַל גַּב דְּפַר עֲבוֹדָה זָרָה עוֹלָה, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה חַטָּאת! וְאֵימָא מֵרֵישָׁא: פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה! בְּחַד מִינָא מִיהָא לָא קָאָמְרִינַן, דְּחַטָּאת קָדְמָה. כִּי קָאָמְרִינַן בִּתְרֵי מִינֵי – אַשְׁכְּחַן עוֹלָה דְּקָדְמָה לְחַטָּאת! אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי: חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה חָסֵר א׳ – ״לְחַטָּת״ כְּתִיב. רָבִינָא אָמַר: ״כַּמִּשְׁפָּט״ כְּתִיב בְּהוּ. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא פָּרִים דְּחַג נָמֵי – ״כְּמִשְׁפָּטָם״ כְּתִיב בְּהוּ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר, אֵיזוֹ מֵהֶן קוֹדֵם? תִּיקְדּוֹם חַטַּאת הָעוֹף – אִיכָּא מַעֲשֵׂר דְּקָדֵים לַהּ. לִיקְדּוֹם מַעֲשֵׂר – אִיכָּא עוֹלַת בְּהֵמָה דְּקָדְמָה לֵיהּ. תִּיקְדּוֹם עוֹלַת בְּהֵמָה – אִיכָּא חַטַּאת הָעוֹף דְּקָדְמָה לַהּ. הָכָא תַּרְגִּימוּ: מִין זֶבַח עֲדִיף. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: עָיְילָא בַּהּ עוֹלַת בְּהֵמָה בְּחַטַּאת הָעוֹף, וְאַגְבַּהְתַּהּ מִמַּעֲשֵׂר. מַתְנִי׳ כׇּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת, חוּץ מֵאֲשַׁם מְצוֹרָע – מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּא עַל הֶכְשֵׁר. כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים, חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע – שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֵי שֶׁנָּתָן, וְאֵין בָּאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. כְּשֵׁם שֶׁקּוֹדְמִין בְּהַקְרָבָתָן, קוֹדְמִין בַּאֲכִילָתָן. שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וּשְׁלָמִים שֶׁל יוֹם – שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין לְשֶׁל יוֹם. שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל הַיּוֹם – שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חַטָּאת קוֹדֶמֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְכוּלָּן הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן – לְאָכְלָן צְלוּיִן וּשְׁלוּקִין וּמְבוּשָּׁלִין, לָתֵת לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי חוּלִּין וְתַבְלֵי תְרוּמָה. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי תְרוּמָה, שֶׁלֹּא יָבִיא הַתְּרוּמָה לִידֵי פְסוּל. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ, אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? תָּדִיר קוֹדֵם – מִשּׁוּם דִּתְדִיר, אוֹ דִלְמָא מְקוּדָּשׁ קָדֵים – דְּקַדִּישׁ? תָּא שְׁמַע: תְּמִידִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין.

1 ולפי מדרשו אפשר במאי דבעי פ' כל התדיר זבחים דף צ': תדיר ומקודש הי מינייהו עדיף, ופסק הרמב"ם דאיזה מהם שירצה יקדים ורבינו עובדיה פסק דתדיר קודם. וז"ש אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב בתי כנסיות ובתי מדרשות. וכי תימא הרי שערי ציון קדושים ומשכנות יעקב קדושים שהם בתי כנסיות ובתי מדרשות כמשז"ל ברכות דף ח'., וא"כ מאי אולמיהו דשערי ציון אידי ואידי קדשי ודוקא בתדיר יש סברא דתדיר עדיף אבל בדתרוייהו מקודש אליבא דכ"ע אין קדימה לאחד על חבירו ואמאי אוהב ה' שערי ציון יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות שבח"ל. לז"א עיר האלהים סלה כלומר תרתי איתנהו בציון וז"ש נכבדות תרתי משמע שתים הנה כלולות בך דלא מתפרשן וז"ש מדובר לשון יחיד להורות דנכבדות תרי אביקי טובא והיה לאחד מדובר בך ומהו אלו הנכבדות, לז"א עיר האלהים מקודש סלה תדיר ונמצא דתרי המעלות תדיר ומקודש הם בך ולכן אוהב ה' שערי ציון שהם תדיר ומקודש מכל משכנות יעקב שהם מקודש לבד ולגבי שערי ציון לא חשיבי תדיר.

« ראש דוד Toldot ראש דוד Vayishlach »