ראש דוד, ויצא כ״ג

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 וראוי להתבונן דר' לוי בשם בר קפרא מה הוסיף על הקודם ומאי ביניהו דדוחק לומר דמשל בעלמא אתא לומר ותו לא וכמו זר נחשב. ותו דמאן דדריש אשר נשבעתי באפי וחוזרני בי נראה דהוא ענין אחר ושיטה אחרת ומאן דאמר למנוחה זו אינם באים רוח אחרת אתו וכן כתב הרב מהר"ש יפה דהוי כמו דבר אחר ע"ש. ומהשתא נראה דהם שלשה שיטות בדבר ונובין ונדון הני תלתא כנגד מי. ואחשבה לדעת אם שלש אלה תחת שלש דעת קדושים אבהן דעלמא דאמרינן פ' האשה פסחים דף פ"ח. א"ר אלעזר מאי דכתיב והלכו גויים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב אלהי אברהם אלהי יצחק לא נאמר אלא אלהי יעקב לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר ויקרא למקום אל בית אל עכ"ל. ויש להבין פשר דבר דמר קראו הר ומר שדה ומר בית מאי דעתיהו ובמאי פליגי. ועוד יש לדקדק דאברהם ויצחק נמי רמזו בנין העתיד כמבואר בדרשות רז"ל שהבאתי לעיל דבין אברהם ויצחק בין יעקב במעמד שלשתן כל אחד רמז בנינו וחרבנו ובנינו כמבואר לעיל, ומאי אולמיה דיעקב אע"ה מאבותיו הקדושים וכבר הרב מהר"ש יפה בסדר היום ביפה תואר במאמרינו דהוינן ביה עמד על זה ותריץ יתיב לפי דרכו הלא בספרתו עש"ב.